הפרופ' יואל זילברשטיין, איש מדע תורני ומחנך מובהק, מדבר כבר שנים על הצורך בהקדמת הנישואין לגילאי 18-19:



אומנם ידוע שיש ראשי ישיבות הממליצים לדחות את הנישואין מסיבה עקרונית: אלה הן השנים האחרונות שנותרו ללמוד תורה "בראש שקט", ואם לא עכשיו אימתי?

"לפחות לגבר, זוהי מצווה בדיוק כמו הנחת תפילין. ובשונה מתפילין: מי שלא הניח תפילין הפסיד מצווה יקרה, אבל מי שלא התחתן עובר ודאי על עבירות חמורות ביותר. שלא לדבר על הנזקים הלאומיים שבמצב הקיים: דמוגרפיה שמשליכה על עניין הביטחון שהוא בנפשנו, חוסר צמיחה כלכלית ועוד. אומנם, לדעתי, אסור שהקדמת הנישואין תבוא על חשבון ההשכלה וזוהי המשימה הלאומית של ההורים בדור זה: לסייע בכל דרך לזוגות הצעירים שהתחתנו להשלים את ההשכלה האקדמית שלהם. לאחר 20 שנות מאמץ כזה נראה כולנו את הפירות בחוסנו הרוחני והגשמי של העם".

הנה תשובה לבחור ששאל: מדוע ראש ישיבתו אינו מעודד נישואין בגיל צעיר? ובכן: דיברתי עם ראש הישיבה שלך. הוא אמר בחיוך שפשוט יש לו בעיה לא קלה: מנין יביא מילגות לכל אברך צעיר?

אומנם ידוע שיש ראשי ישיבות הממליצים לדחות את הנישואין מסיבה עקרונית: אלה הן השנים האחרונות שנותרו ללמוד תורה "בראש שקט", ואם לא עכשיו אימתי? אחד מהם אמר לי: "נכון שצריך להתחתן בגיל 20, אבל הבחורים האלה הם בעצם בני 3-4... עד לפני ארבע שנים הם שיחקו כדורסל והסתובבו בעולם, ורק לפני ארבע שנים הם "נולדו"...".

פעם הגעתי לאחת הישיבות כדי למסור את הספר "סוד הנישואין" לאחד התלמידים, בחור יתום בן 22. בכניסה פגש אותי אחד מראשי הישיבה. וכששמע לשם מה באתי, הוא ביקש בעדינות שלא אתן את הספר לבחור: "לא כדאי שספר כזה "יסתובב" בין הבחורים של שיעור ד'. תביא לו את הספר בעוד שנה"...



כעבור שלושה חודשים שמעתי באקראי שהבחור התארס ועבר לישיבה אחרת.

נזכיר את דעתו של הרב שך זצ"ל שכידוע גרס שאין בעולם דבר מלבד לימוד תורה. למשל: באחד מקבצי תשובותיו הוא עונה לשואל מאירופה האומר שהסיכוי היחיד לפתוח ישיבה בעירו הוא באם תהיה זו ישיבה שבה ילמדו גם לימודי חול. והרב שך ענה שלמרות זאת, אין להקים ישיבה כזו אלא אך ורק ישיבה שבה ילמדו תורה כמסורת הדורות.

והנה, כך נכתב בשמו בפתח הספר "אורחות הבית" שהוציא נכדו המקורב:

"כשנשאל רבנו מהו הגיל הראוי להתחיל לשמוע על שידוכים, השיב כי המשגיח ר' יחזקאל לוינשטיין היה ממליץ לבחורים ללמוד בשקידה לפחות עד גיל 23-24, וכך היה מקובל גם אצל החפץ-חיים בראדין (גיל 24 היא הדיעה המאוחרת ביותר לנישואין המופיעה בחז"ל קידושין כ"ט:). כשניגש אליו הרב נחום קוק שליט"א ושאל מהו הגיל המתאים לנישואין, החל רבנו מספר לו אודות פקחותו וחכמתו של המשגיח ר' יחזקאל,שהיתה מתובלת בשפע יראת שמים טהורה עם צדיקות וחסידות מופלגת ואחר כך אמר לו:

"המשגיח היה גדול עד מאוד בפקחות ובחכמה, בנוסף לרוב צדקותו וחסידותו. ואם כן, ודאי ראוי שנסמוך עליו כשאמר שניתן לאחר את השידוך עד גיל 24... אלא שבדורנו אנו, עם השתנות הזמנים, נראה שהגיל המתאים הוא 22".

אכן, רבנו היה מסייג ומגביל הוראה זו דווקא לבחורים השקועים בלימוד ברצינות והוא אמר במפורש לבחור ששאלו מהי ההגדרה לכך: "אם אתה הולך לישון בלילה עם הקושיא שהייתה לך היום ומתעורר בבוקר כשהקושיא עדיין טורדת את מנוחתך, הרי שמוגדר אתה כבחור ה'שקוע בלימוד'...".

ומכלל הן", מסיים הספר, אתה שומע לאו"... (ושם בהמשך, הרב שך "גילה דעתו בבירור" שבחור מתחת לגיל 20 לא יגש לשידוכים).

***

וכך מסופר ב"זוהר" הקדוש (זהר חדש בראשית י"ד.):



"ביום שנעשה רבי אלעזר בן רשב"י בר מצווה, הזמין רשב"י את חכמי המשנה לִסעודה גדולה. כיסה את כל ביתו בכלים יקרים... והיה שמח מאוד. אמרו לו: על מה שמח רבנו היום יותר מבשאר הימים? אמר להם: "כי ביום זה יורדת נשמה קדושה עליונה לר' אלעזר בני, ובסעודה זו תהא שמחתי שלמה". הושיב את ר' אלעזר אצלו ואמר: "שב בני, כי ביום זה אתה נעשה קדוש ונכנס לגורל קדושים". אמר ר"ש שֵׁם קדוש אחד – ואש סיבבה את כל הבית... בא רבי יוסי בן ר"ש בן לקוניא - וישב שם עד שנסתלקה האש. נכנס לפני רשב"י ובנו ואמר [איחל]: "סעודה זו תהא שלמה!". אמר רשב"י: "במה אתה חושב [בדבריך אלה]...?". אמר רבי יוסי: "ליתן את בִּתי, לר' אלעזר בנך". אמר רשב"י: "ודאי יהיה כך!". קראו לחכמים ונתן לו את בתו לאשה. ישבו שם שלושה ימים ויגעו בתורה, ולא הניחו דְבר-סתר במשנה שלא למדם רשב"י".

הרי, שנתקיימה בו ברבי אלעזר הברכה המסורתית הנאמרת ב"ברית מילה" כלשונה: "כשם שנכנס לברית, כן יכנס לתורה, לחופה ולמעשים טובים".

ולכל החושש שנישואין בגיל צעיר לא יאפשרו לזוג "לפתח את אישיותו ואת החשיבה העצמאית", הנה המשך לסיפור הנ"ל מן הגמרא (בבא מציעא פ"ד:): אותה ילדה שהתחתנה באותו מעמד עם נער הבר-מצווה, היא שמסופר עליה שכאשר נפטר רבי אלעזר בעלהּ, נשלחה אליה בקשת נישואין ממי שהיה חברותא שלו במשך שנים: רבי יהודה הנשיא, מחבר המשנה ונשיא ישראל. אך היא השיבה לרבנו הקדוש תשובה שרבינא ורב אשי לא ראו בה יוהרה והנציחו אותה לדורי דורות בין דפי התלמוד:



"כלי שנשתמש בו קודש, ישתמש בו חול?!"...





שכן שלימות האדם בגיל צעיר מונעת בזבוז כוחות גוף ונפש. העיסוק בהמנעות ובעצירה מיותרת של מה שטבע בו הבורא גורם לניכור בין הגוף והנפש ומערער את הביטחון הטבעי

רבי, כמיטב מסורת צאצאי הִלל הענוותן, לא נפגע מתשובתה. הוא חזר ושלח לה: ניחא שבעלך היה גדול ממני בתורה, אך כלום היה גדול ממני במעשים טובים?!



השיבה האשה לשלוחו: "בתורה - איני יודעת, אך במעשים-טובים ידוע לי שהיה גדול ממך".

דו-שיח מפליא ביותר: וכי איזו אישה לא היתה ששה להצעת נישואין מנשיא ישראל?! והנה זו "עומדת על שלה" ואינה מוכנה "להתפשר"...

ודאי לא לחינם נקבע סיפור זה בש"ס, חירף אי הנעימות שיש בו, ליחיד ומיוחד בענקי הרוח של היהדות - הוא רבי יהודה הנשיא. אבל אולי זה כדי ללמד גם שיש קשר בין נישואין בגיל צעיר לבין ביטחון עצמי. שכן שלימות האדם בגיל צעיר מונעת בזבוז כוחות גוף ונפש. העיסוק בהמנעות ובעצירה מיותרת של מה שטבע בו הבורא גורם לניכור בין הגוף והנפש ומערער את הביטחון הטבעי. ואילו כאשר כוחות הנעורים הרעננים שיסודם אלוקות והם "זורמים" באפיקים פתוחים ונאמנים, מתפתח צלם-אלוקים לתפארת.