"זאת חוקת התורה"

יש לשמור מצוות, אך ורק משום שזה רצון ה'.

הרב אייל לוגסי , ה' בתמוז תשס"ז

יהדות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

בשתי הפרשיות הקודמות לפרשת חוקת קראנו על חטאם של המרגלים ושל קורח ועדתו. גם המרגלים וגם קורח לא היו אנשים פשוטים, אלא היו מגדולי ישראל. המרגלים היו עשרת נשיאי השבטים ואל קורח הצטרפו מאתיים וחמישים ראשי סנהדראות.


כאשר אנו מתבוננים מי היו אותם אנשים שחטאו, הדבר עלול להביא אותנו חס וחלילה לידי ייאוש שהלוא: "אם בארזים נפלה שלהבת מה יגידו אזובי הקיר?"
כאשר אנו מתבוננים מי היו אותם אנשים שחטאו, הדבר עלול להביא אותנו חס וחלילה לידי ייאוש שהלוא: "אם בארזים נפלה שלהבת מה יגידו אזובי הקיר?".

ייתכן שאחת הסיבות שפרשת חוקת מופיעה דווקא עתה היא כדי לעזור לנו לענות על שאלה זו.

פרשת חוקת מתחילה במילים: "זאת חוקת התורה", ואולם בהמשך מדובר רק על מצווה אחת, מצוות פרה אדומה. ולכאורה נראה שהיה מתאים יותר להשתמש בביטוי "זאת חוקת הפרה" או "זאת חוקת הטהרה" ולא בביטוי הכולל לכאורה את כל התורה כולה.

נראה כי הסבר העניין הוא שהמצוות מחולקות באופן כללי לשלושה סוגים: משפטים, עדות וחוקים.

משפטים הם סוג המצוות שמובנות גם על פי השכל וגם אם לא היינו מצטווים לשמור עליהן היינו מקיימים אותן מצד ההיגיון שבדבר, כגון: לא תרצח, לא תגנוב וכדומה.

עדות הן סוג של מצוות שייתכן שלא היינו שומרים עליהן אילולא נצטווינו, אולם לאחר הציווי ההיגיון שבמצווה מובן, כגון: שמירת שבת.

חוקים הם מצוות שהם למעלה מטעם ודעת: "חוקה חקקתי, גזרה גזרתי". הדוגמא המובהקת לסוג מצווה זה היא מצוות פרה אדומה המופיעה בראשית פרשתנו.


פרשת חוקת באה ומלמדת אותנו שהדרך הסלולה שבה יש ללכת על מנת למנוע נפילות היא לקיים את התורה גם אם איננו מבינים. יש לשמור מצוות לא מצד הבנתנו האישית, אלא אך ורק משום שזה רצון ה'
הרבי מליובאוויטש מסביר שהביטוי "זאת חוקת התורה" בא להורות לנו שכשם שאת מצוות פרה אדומה איננו מקיימים משום איזו סיבה שכלית אלא אך ורק בקבלת עול (חוקים), כך גם את התורה כולה (גם המשפטים והעדות המובנים לכאורה לשכל) עלינו לקיים לא מצד ההיגיון שבדבר אלא בקבלת עול, משום שכך ה' ציווה.

לאור דברים אלו ייתכן שניתן להבין את התשובה לשאלה שהובאה בראשית דברינו. טעותם של המרגלים ושל קרח הייתה שהם לא הלכו אחרי דבר ה' בקבלת עול מוחלטת, אלא עירבו את דעתם האישית (גם אם חשבו, לפי חלק מהפירושים, שיגיעו על ידי המעשה שלהם לדבקות גדולה יותר בה').

פרשת חוקת באה ומלמדת אותנו שהדרך הסלולה שבה יש ללכת על מנת למנוע נפילות היא לקיים את התורה גם אם איננו מבינים. יש לשמור מצוות לא מצד הבנתנו האישית, אלא אך ורק משום שזה רצון ה'.

יהי רצון שנזכה לקיים את המצוות בקבלת עול ובתמימות, ומתוך כך נזכה לשלמות (תמים=שלם, כגון "פרה אדומה תמימה") קיום העולם וייעודו הנכון בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו תכף ומיד ממש.