כששמעתי את מנכ"לית "הבית הפתוח", נועה סתת, מתראיינת לאחר המצעד בירושלים ומודיעה על ניצחון, ריחמתי עליה. עוד ניצחון כזה ואבדנו...



אנשי "הבית הפתוח" הצליחו אומנם לצעוד כמה מאות מטרים בירושלים, אבל בפועל הם הרחיקו עצמם הרחק היטב מלב הקונצנזוס של החברה הישראלית

אומנם הגברת סתת בהחלט יכולה להיות מרוצה מכמות תשומת הלב שקיבלו היא וחברים אחרים בעמותת "הבית הפתוח", אך אין זה סוד שתקשורת אוהדת היא חלק חשוב מהמאבק ולפיכך הפכה סתת וחברה סער נתנאל לאורחים קבועים באולפני הטלוויזיה, ביומני הרדיו ובאתרי האינטרנט. אם בכך נמדד ניצחון, השניים בהחלט יכולים לסמן v. 

ואולם מלבד פרסום אישי, בכלל לא בטוח שהמאבק של סתת ונתנאל הצליח, אלא נהפוך הוא. השניים וחבריהם לקהילה הצליחו לקומם עליהם את רוב תושבי מדינת ישראל, עד כדי כך שבכל הסקרים שנערכו הסתמן רוב ברור שתמך בהעברת המצעד מעיר בירתנו. לא רק זו, אלא שחלק גדול מהנשאלים שצידדו בהעברת המצעד כלל לא היו חרדים או דתיים, אלא דווקא "חילוניים למהדרין" שכלל לא הבינו מדוע צריך להתגרות ולעורר פרובוקציות ומהומות בעיר הקודש. ואם לא די בכל אלה, הרי שגם בקרב הקהילה של סתת ונתנאל התגלו בקיעים ונשמעו לא אחת קולות שקראו לעשות חשבון נפש עצמי.

אנשי "הבית הפתוח" הצליחו אומנם לצעוד כמה מאות מטרים בירושלים, אבל בפועל הם הרחיקו עצמם הרחק היטב מלב הקונצנזוס של החברה הישראלית.

לא רק סתת ונתנאל הפסידו. נדמה לי שמי שספג את התבוסה הגדולה ביותר באשר למצעד הזה הם לא אחרים מאשר שופטי בית המשפט העליון שאליהם הגשנו מספר עתירות, והם דחו אותם פעם אחר פעם. לא אחת נשאלתי: מדוע אני שב ועותר לבית המשפט שמתגלה כמגרש הביתי של הערבים, השמאלנים ואנשי הבית הפתוח: "האם אתה מאמין בהם?". התשובה שלי היא שלילית לחלוטין. בוודאי שאינני תולה תקוות בשופטים, דוגמת הגברת דורית בייניש ואילה פורקציה. אפילו השופט חובש הכיפה, אליקים רובנשטיין, איננו בדיוק "כוס התה" שלי, ואין לי ספק שלא יהיה לו את האומץ להצדיק אותי ואת חבריי גם אם צדקתנו תזעק מן השמיים. אלא שמן הראוי לחשוף קלונם של שופטי בית המשפט העליון בפני הציבור כולו.

אותם שופטים שסירבו לאפשר לרב כהנא הי"ד ולברוך מרזל לרוץ לכנסת ולצעוד באום אל פאחם ובסכנין, בשם השמירה על שלום הציבור והדאגה שלא יתעוררו מהומות, הם אותם שופטים שבחרו לפסוק לטובת המצעד: "כי לא נכנעים לאלימות ...." . אותה מערכת שאסרה עלי ועל חבריי לקיים את "מצעד הבהמות" בטענה המגוחכת כי לא השגנו אישור של משרד החקלאות, היא אותה מערכת שאפשרה לאנשי המצעד לצעוד למרות שלא עמדו בדרישות החוק. הם היו עסוקים ביחסי ציבור, במקום לדאוג מבעוד מועד לאישור מוקדם ממכבי האש.



אומנם בסופו של יום דחו שופטי בג"צ את העתירה, אבל לא לפני שהמדינה הודיעה כי בעקבות העתירה יבוטל האירוע בגן הפעמון והמצעד יצעד בלי שירים, זמרים והופעות

בסקר שנערך לפני מספר ימים התגלה כי אמון הציבור במערכת המשפט נמוך מתמיד. אין לי ספק כי דחיות חוזרות ונשנות שלי ושל חבריי על ידי השופטים "הנאורים" של בית המשפט והחלטות מגמתיות נגד הימין, נגד החרדים ובעד השמאל, הערבים וכל מה שמתועב הן ההחלטות שפוגעות בראש ובראשונה בשופטי בית המשפט העליון וגורמות לציבור שלא להאמין למערכת.

ותודה אחרונה לניצב אילן פרנקו. יום לפני המצעד של נתנאל וסתת בירושלים ביקשנו כאמור לקיים את "מצעד הבהמות" ולהצעיד אותן ברחובה של עיר. רק התעקשותו של מפקד מחוז ירושלים שלא לאפשר את קיום המצעד באצטלה שלא עמדנו בתנאי ביורוקראטי, גרמה לי לפשפש ולבדוק בציציות של הצד השני ולבחון האם אנשי "הבית הפתוח" עמדו בתנאים שדורש החוק. משגיליתי שלא כך עשו, מיהרתי יחד עם חברי יעקב שטרנברג לפנות לבית המשפט העליון ולדרוש את ביטול האירוע. אומנם בסופו של יום דחו שופטי בג"צ את העתירה, אבל לא לפני שהמדינה הודיעה כי בעקבות העתירה יבוטל האירוע בגן הפעמון והמצעד יצעד בלי שירים, זמרים והופעות.

לפחות הצלחנו לקלקל להם את החגיגה .