אזהרה, מוקש הרדמה לפניך!

עכשיו, לא הזמן להירדם ולחיות באשליות.

נדיה מטר , י"ב בתמוז תשס"ז

נדיה מטר ויהודית קצובר
נדיה מטר ויהודית קצובר
חזקי ברוך

כמנויים של עיתון הצופה ומקור ראשון אנו מקבלים בבית את עיתוני השבת בימי חמישי בבוקר. כמה רבה הייתה הפתעתי הבוקר לראות את כותרת עיתון "הצופה" של השבת, שבת פרשת בלק, 29/6/07: "יש'ע: הכעס על המדינה התחלף באופטימיות". הכותרת הזאת העמידה אותי דום, ומיד הרגשתי צורך לקרוא את כל המאמר. הרי לאור הקסאמים היומיומיים על שדרות ובנותיה, לאור החדשות על פגישות פסגה בין אולמרט לאויבינו, לאור העובדה ששבויינו ונעדרינו עדיין לא חזרו הביתה, לאור מינויו של שמעון פרס לנשיא המדינה, לאור חומת- הגטו המוקמת מדי יום מול עינינו ולאור כל הדברים הקשים הנוספים הקורים  בארצנו קטנטונת... איפה בדיוק יש מקום לאופטימיות שאלתי את עצמי? ואיך זה שאני כתושבת יש"ע לא ידעתי שהכעס שלי על המדינה התחלף באופטימיות?  אף אחד לא הודיע לי. המשכתי לקרוא.


דווקא את הקטעים האלו בחר עיתון הצופה להדגיש. וזה מאוד מאוד מסוכן, כי הדברים הנ"ל לא משקפים את המאמר כולו, ובעיקר לא משקפים כלל את המציאות בשטח
כותרת משנית: "לפני כשנה בדיוק התכוננו תושבי יש"ע לפינוי בתיהם במסגרת "תוכנית ההתכנסות" ואף החלו לברר מה מגיע להם מהמדינה, אבל אז פרצה מלחמת לבנון השנייה והכל השתנה. בשנה שחלפה חזרה האופטימיות ליישובים, והבנייה שם נמשכת במלוא המרץ. רק הספקנים מזהירים: "הישמרו מהשאננות".

ברצוני להתריע, כותרות כאלו מסוכנות ביותר. מי שקורא אחר כך את כל הכתבה מבין שכמעט ואין כל קשר בין הכותרת הראשית והמשנית לתוכן הכתבה. הכתבה אומנם מתחילה באופטימיות זהירה כשהכתבת נאוה סטולר מדווחת שבמחצית השנייה של שנת 2006 חלה עלייה של כ-3,04 אחוזים בהתיישבות באזורי יש"ע, לעומת המחצית הראשונה של 2006 בה שרר ייאוש ודיכאון בעקבות הגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון . נכון שזו מגמה חיובית, אבל העיתון מעביר מסר לא נכון כשהוא דווקא מדגיש את הקטע שנאמר על ידי אחד מפרנסי הישוב:  "רבים חשים עתה שהממשלה לא מתכוונת או לא מסוגלת להמשיך בפינוי השטחים, ועל תוכנית ההתכנסות אף אחד כבר לא מדבר.  הלכי הרוח האלה מובילים עתה, בין היתר, לבנייה מאסיבית באזור".

דווקא את הקטעים האלו בחר עיתון הצופה להדגיש. וזה מאוד מאוד מסוכן, כי הדברים הנ"ל  לא משקפים את המאמר כולו, ובעיקר לא משקפים כלל את המציאות בשטח.

המציאות בשטח היא שאין בכל אזור יהודה ושומרון אף בנייה חדשה כבר שנים. מעט מאוד אנשים יודעים שמה שקורה באזור יש"ע מבוסס על מסמך שלצערנו לא קיבל מספיק חשיפה והתייחסות. מדובר במסמך ויסגלס.  בשנת תשס"ג, 2003 , כתב מנהל לשכת ראש הממשלה דאז, דב וייסגלס, מסמך לקונדוליסה רייס, יועצת לביטחון לאומי המתחיל כך: "בשמו של ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון, ברצוני לאשר מחדש את ההבנות אשר הושגו בינינו." ואז מפרט ויסגלס את ההבנות ביניהם בנושאים שונים. בעניין הבנייה ביש"ע, שלח ויסגלס מכתב לאליקים רובינשטיין ובו הוא מתמצת את מה שהבטיח לממשל האמריקני:


המציאות בשטח היא שאין בכל אזור יהודה ושומרון אף בנייה חדשה כבר שנים. מעט מאוד אנשים יודעים שמה שקורה באזור יש"ע מבוסס על מסמך שלצערנו לא קיבל מספיק חשיפה והתייחסות
"הנדון: הקפאת הבנייה באזורי יהודה, שומרון וחבל עזה: בהמשך לשיחתנו, להלן ההבנות שהושגו בין ישראל וארצות הברית בעניין ההתיישבות הישראלית באזורי יהודה, שומרון וחבל עזה:

1) מדינת ישראל לא תממן מתקציבים ציבוריים את גידול האוכלוסייה היהודית ביהודה ושומרון.

2) לא ייבנו ישובים חדשים ותוקפא הבנייה בישובים הקיימים למעט בנייה בתחומי קו הבנייה הקיים (להבדיל מגבול השיפוט המוניציפאלי).

3) לא יופקעו או יילקחו אדמות חדשות לצורכי התיישבות ביהודה, שומרון וחבל עזה.

במילים אחרות, ממשלת שרון התחייבה כבר ב-2003 לא לתת ליהודים ביש"ע להתרחב כלל. רק גידול טבעי בתוך תחומי הישוב, כגון: הוספת פרגולה או בניית קומה שנייה לקומת קרקע עדיין הותרו.

בינואר 2007 נוספה גזירת הקפאה חדשה נגד יהודי יש"ע. אלוף פיקוד מרכז דאז, יאיר נווה, חתם על מספר צווים ותקנות אשר משנים את המצב החוקי הקיים באזור בתחום התכנון והבנייה. כאן לא המקום לפרט את כל התקנות החדשות. די לצטט ממכתבו של בנצי ליברמן מפברואר 2007  לאישי ציבור שונים בבקשה שיפעלו למניעת הצווים החדשים כדי להבין את חומרת הצווים:

"הצווים החדשים יוצרים מצב בלתי נסבל... יש להדגיש כי תיקוני חקיקה אלה באים בהמשך למדיניות הנקוטה ע"י שר הביטחון אשר הקפיא בפועל את כל ההתיישבות ביו"ש....משמעם של תיקוני החקיקה הוא שיבוש קטלני באפשרות קיום החיים הסבירים והאלמנטאריים ביישובי יהודה ושומרון, ופגיעה קשה ביכולתם של אזרחי ישראל, אנשים, נשים וילדים המתגוררים ביהודה ושומרון, לנהל אורח חיים תקין... תיקונים אלו יגרמו לכך שבישובים הקיימים למעלה מ-25 שנה, וכן במקומות בהם הבתים נבנו ושווקו ע"י משרד השיכון, לא ניתן להרחיב מרפסת, להציב פרגולה, לבנות כיתת לימוד, גן ילדים ו/או מרפאה וכו'".

במילים אחרות: ממשלת ישראל עושה הכל כדי לחנוק ולייבש את יהודי יו"ש. ולכן, גורם המפזר דיסאינפורמציה על כך שיש עכשיו ביש"ע בנייה מאסיבית ואופטימיות כאילו שעתידנו כאן בטוח לנצח. הוא גורם עם אג'נדה. והאג'נדה שלו היא: להרדים את המחנה שלנו. לתת לו אשלייה כאילו שהכל בסדר כשדווקא ההיפך הוא הנכון. הגורם הזה יודע שאם ייוודע לציבור עד כמה המצב קשה, הוא עוד עלול להתחיל להתארגן, לפעול ולמרוד... אז יותר טוב לו לפזר פרסומי שווא.

אז כאן חשוב שנזכור: איבדנו את גוש קטיף וצפון השומרון בעיקר בגלל שמנהיגינו הרדימו אותנו. "הכל בסדר" אמרו לנו. "המשיכו את השגרה", ביקשו מאיתנו. "אנחנו כבר נטפל בכל", הרגיעו אותנו. אך מתברר ששיגרה וגירוש קשורים אחד בשני, לא רק בשורש האותיות אלא גם במציאות. מה שנחוץ עכשיו יותר מכל הוא לצאת מהשגרה ולפעול.


עכשיו, לא הזמן להירדם ולחיות באשליות. עכשיו הזמן לפעול. אם ברצוננו לוודא שלא תקום מדינה פלסטינית ביו"ש, ובכך נציל את מדינת ישראל ממנהיגיה
שלא תבינו אותי לא נכון. אני דווקא מאד אופטימית. אופטימי הוא אדם שמבין שהמצב הוא על הפנים, אבל מאמין שבכוחו, עם סייתא דשמיא, לשנות את הגזירות. ולכן בואו נסכם: ממשלת אולמרט, משיקולים של הישרדות פוליטית, עושה את הכל כדי להביא להקמת מדינת אש"פ ביו"ש. הקמת מדינת מחבלים ביהודה ושומרון תהווה את סופה של ישראל, חלילה. כרגע ברוך ה' אין עדיין אפשרות להקמת מדינת מחבלים ביו"ש בזכות ההתיישבות היהודית במקום. גזירות "הספר הלבן" נגד יהודי יו"ש, המוזכרות לעיל, מהווים ניסיון לחנוק ולייבש אותנו במטרה להפוך את החיים לבלתי נסבלים, ובתקווה שכך נעזוב מרצוננו החופשי.

עכשיו, לא הזמן להירדם ולחיות באשליות. עכשיו הזמן לפעול. אם ברצוננו לוודא שלא תקום מדינה פלסטינית ביו"ש, ובכך נציל את מדינת ישראל ממנהיגיה. עכשיו הזמן להתעורר ולהיאבק באמת על כל מקום בארץ ישראל. שני מהלכים גדולים מתוכננים לקיץ הקרוב בעזרת ה': החזרה לחומש וחידוש תנופת ההתיישבות ברחבי יהודה ושומרון ע"י הקמת מספר ישובים: ראשית בגבעת העיטם, אפרת. ככל שיותר אנשים יצטרפו למהלכים אלה, כך יעלה מפלס האופטימיות בעם.

"עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה".