דרושה מנהיגות מאבק מבוזרת

כוח החירות, למאבקים הבאים שעוד נכונו לנו.

יואב רופא , י"ג בתמוז תשס"ז

דעות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

הצעת פשרה מעשית למניעת קרע על ידי ביזור המאבק.

בעקבות כישלון המאבק בגירוש, קמו רבים והאשימו את מועצת יש"ע כמי שלא נקטה באמצעים מספיקים, ולא עשתה כל שביכולתה על מנת לעצור את הגירוש. בעקבות הזעם העצום והמוצדק שהצטבר בציבור, החליטה מועצת יש"ע להקים גוף חדש לו קראה "מועצת יש"ע המתחדשת". גוף זה מציג עצמו כדמוקרטי וכמייצג את הציבור, אך טענה זו אינה אלא אחיזת עיניים כפי שהוכיחו בהרחבה שושי גרינפלד ועמנואל שילה.


על מנת להצליח במאבקים הבאים, יש להקים מבנה מבוזר הכולל הנהגה מוניציפאלית, הנהגת שטח וארגוני פעולה שביניהם לא יהיה קשר ישיר
תוצאות הכישלון בגוש קטיף הביאו למאבק הקשה בעמונה שכפסע היה בינו ובין שפיכות דמים. ההצעה והאמנה המובאים מטה מטרתם הן להקטין את מידת האלימות ככל האפשר והן ליצור מצב המאפשר ניצחונות עתידיים. בדברים המובאים מטה, אתייחס לדרך ניהולם של שיגרה ומאבקים בשטח, ולא להנהגה מדינית. כוונתי לתחום הנמצא בין ניהול שוטף של הישובים בימי שיגרה ובין מאבקי השטח למניעת גירוש ביום פקודה. לא אכתוב כאן על מסגרות פוליטיות ומפלגתיות.

על מנת להבין כיצד ניתן לנצח במאבק, יש להבין שבמצב המשפטי הקיים כיום במדינת ישראל יכול השלטון לשנות את המצב החוקי כראות עיניו, גם כאשר החוקים החדשים מפרים זכויות יסוד של תושבים ומסכנים את חייהם, ובלבד שיהיו האחרונים יהודים. זו אינה הערה פולמוסית, אלא הצגה של המציאות כפשוטה כפי שזו עולה מ"חוק ישום ההתנתקות". מובן שגוף גדול אינו יכול לקחת על עצמו מילוי משימות המנוגדות לחוק בלי להסתכן במאסר האנשים העומדים בראשו. יתרה מכך: סיכול המהלך המנוגד לחוק החדש יכול להיעשות בקלות על ידי מאסרם של ראשי הגוף המדובר. למרות הנאמר, ישנם מקרים בהם יכול גוף כזה לפעול בשטח האפור, ולהוביל מהלכים אשר יש להם תמיכה רחבה בציבור גם אם הם מנוגדים לחוקי סדום כפי שעשו אנשי "חומש תחילה".

על מנת להצליח במאבקים הבאים, יש להקים מבנה מבוזר הכולל הנהגה מוניציפאלית, הנהגת שטח וארגוני פעולה שביניהם לא יהיה קשר ישיר. כלל אחד, אותו יקבלו כל הארגונים, הוא איסור מוחלט על שפיכות דמים. אירועי עמונה הוכיחו כי שפיכות דמים תיתכן בהחלט מצד השלטונות, ואחת ממטרות המבנה המוצע הוא למנוע מקרים כאלה בעתיד בלי לעקר את יכולת המאבק.

לפי הצעה זו, על כל הפועלים לקבל את שני עקרונות האמנה הקצרים:

1. לא תהיה אלימות יזומה. בכל מקרה, לא יהיה סיכון חיי אדם.
2. לא תתערב הנהגה אחת בתחום עיסוקה של ההנהגה האחרת. לדוגמא: מועצת יש"ע תימנע מלמתוח ביקורת כלשהי על פעולתם בשטח של ארגוני הפעולה, וארגוני הפעולה לא יעסקו בהתנהלות מועצת יש"ע מול המדינה בעניינים מוניציפאליים ובדרך ניהול המאבק המשפטי.

הנהגות המאבק יתחלקו לשלושה תחומים:

ההנהגה המוניציפאלית (תחום א') העוסקת בניהול הישובים, בארגון הפגנות ענק רגילות, במשא ומתן עם השלטונות בנושאים שוטפים ובמאבקים משפטיים. ההנהגה המדינית תדיר את רגליה מכל עיסוק באירועי שטח בהם צפוי עימות, כגון מניעה פיסית של הרס מבנים או התנגדות לגירוש, ותימנע מלמתוח ביקורת על גופים אחרים העוסקים בכך. כך יעשו מנהיגי ההנהגה המדינית שימוש בכישוריהם בצורה הטובה ביותר.

הנהגת השטח (תחום ב') אשר קיימת הלכה למעשה בדמות מטה "חומש תחילה" אחראית לארגון אירועים גדולים, כגון אירועי כפר מימון, אירועי עליה לישובים (כאשר הצבא אינו מאשר אותם) ואירועים דומים. הנהגה כזו יכולה להיות גם ועד הפעולה של אנשי הישובים, בהתאם להצעתו של מיכאל בן חורין. הנהגת השטח תכריז בגלוי כי היא אינה לוקחת אחריות על כל מעשי הציבור, והיא קוראת לציבור להישמע לה רק בדברים שאינם מנוגדים למצפונו. כאשר הוראות הנהגת השטח יהיו כאלה הסותרות את מצפונו של היחיד, תהיה זו החלטתו האישית בלבד האם למלא אחר ההוראות. הוראות כאלה הינן, לדוגמא, הוראה לרדת מיידית מחומש, הוראה להימנע מפריצת הגדר ולהתפזר מכפר מימון או הוראה לחדול ממאבק בהריסת בתים. בכך, יסיר המטה מעצמו אחריות במקרים כאלה מחד, וימנע לחץ מצד השלטונות מאידך. להחלטה זו גם תוקף מוסרי, כיוון שהיא תוחמת את סמכות ההנהגה לגבולות המוסר והמצפון האנושי ומנוגדת לצייתנות עיוורת.

ארגוני הפעולה (תחום ג') הם ארגונים רבים ומקומיים שאין להם קשר קבוע כלשהו להנהגת השטח. ארגונים קטנים ועצמאיים אלה יפעלו רק במקרה של צורך אמיתי, ותחת ההסכמה של מניעת אלימות ושפיכות דמים, אך לא יהיו אחראים לתת דין וחשבון בפני אף גורם. בנוסף, לא תמתח ביקורת על ארגונים אלה, אלא אם יסכנו חיי אדם. ארגונים אלה יהיו אחראים במקרה הצורך על ארגון מאבקי שטח מקומיים, כגון אלה שראינו בתקופת גירוש יהודי חבל קטיף וצפון השומרון.


בתקופת המאבק בגירוש יהודי חבל קטיף וצפון השומרון היה ניסיון לבנות הנהגת שטח בלתי תלויה וארגוני פעולה על ידי "הבית הלאומי", ניסיון שהוכיח את עצמו יפה באירוע "ניסוי הכלים"
בתקופת המאבק בגירוש יהודי חבל קטיף וצפון השומרון היה ניסיון לבנות הנהגת שטח בלתי תלויה וארגוני פעולה על ידי "הבית הלאומי", ניסיון שהוכיח את עצמו יפה באירוע "ניסוי הכלים". לאחר מכן, השתלטה מועצת יש"ע על המאבק. כישלונו נובע מניסיון החדירה של ההנהגה המוניציפאלית (תחום א') בתחום השייך לארגוני הפעולה (תחום ג') ולהנהגת השטח (כפר מימון – תחום ב'). מועצת יש"ע ורבנים מסוימים חסמו את פעילותם של ארגוני הפעולה, ובכך ביטלו כל אפשרות להשיג הישגים. ההצלחה של מאבק עמונה, על אף התוצאות הקשות במקום, במניעת הרס מאחזים נוספים טמונה בדיוק בפעולתם של ארגוני הפעולה המבוזרים בפעולה שהתאימה היטב למצב (תחום ג'). הצלחת אירועי העלייה לחומש נובעת אף היא מפעילות מוצלחת של הנהגת השטח שפעלה בתחום האפור (תחום ב') כנדרש.

בעליות לחומש ראינו בדיוק את המבנה הזה: ראשית סללה את הדרך הנהגת השטח של "חומש תחילה", ולאחר מכן הייתה יכולה ההנהגה המוניציפאלית להשתתף. כעת פנויה הנהגת "חומש תחילה" לארגן את הניסיונות לבניית חומש מחדש. גם מקומם של ארגוני הפעולה לא נפקד. אין כאן סתירה, כי אם פעולות משלימות.

המבנה המוצע ידרוש ויתור מרצון על שליטה מצד ההנהגה, לטובת העברת שרביט ההחלטה לאחרים. אכן, יתכן שהדבר לא יהיה קל עבור רבים. הקמת המועצה החדשה הייתה בראש ובראשונה ניסיון לא לאבד שליטה, ולהשאיר את הגה השלטון בידי מועצת יש"ע באופן מוחלט. לכן, יש להבהיר למועצה שאם לא תסכים למבנה המוצע, היא תספוג התקפות חוזרות ונשנות על עצם הלגיטימיות שלה מצד הציבור, והציבור לא יענה להנהגתה. אם תנסה מועצת יש"ע לפעול נגד ארגוני השטח, אף יוכרז בגלוי כי היא ממשיכה בדרך שהלכה בה בעת הגירוש, עת עסקה באופן פעיל בעיקור המאבק. אם תשכיל המועצה לקבל את המבנה המוצע, יקבל הציבור את הנהגתה כל עוד היא פועלת בתחומי סמכותה.

מקורות אחרים להתנגדות למהלך צפויים מצד אנשים שאין להם אמון בפרטים ובציבור היהודי. אחד מהאנשים האלה פרסם מאמר באתר אינטרנט גדול, ערב הגירוש, בו כתב שחששו העיקרי הוא מהמסתננים הרבים לגוש קטיף המחליטים בעצמם על דרכם ללא הנהגה ברורה המובילה אותם. על האנשים האלה יהיה לקבל את תפיסת החירות היהודית הגורסת כי לאדם יש יכולת וזכות לבחור בעצמו בין טוב לרע, ומניעת הבחירה הזו מנוגדת לרוח היהדות. יהיה עליהם לסמוך על העם היהודי, ובכללו על תלמידיהם שידעו כיצד לנהוג גם בלא הנהגה חזקה דיקטטורית שתכתיב להם בדיוק כיצד לנהוג בכל עת.

ולבסוף, מהלך כזה יטיל גם על היחיד אחריות גדולה שכן הדברים יהיו תלויים בו. עלינו כפרטים יהיה לקבל אחריות, לדעת למצוא את הגבולות הנכונים, ולדעת להבחין בין טוב לרע. עלינו יהיה להסתכל עמוק לתוך מצפוננו, ולשאול את עצמנו מה הדבר הנכון לעשות. זו תהיה חירות אמיתית וזו, לדעתי, הדרך היחידה האמיתית לגיוס כוחו של עם ישראל הוא כוח החירות, למאבקים הבאים שעוד נכונו לנו.