במקום שאין אנשים

מזוז צריך לבער את המושחתים מן השלטון.

פרופ' אריה אלדד , י"ז בתמוז תשס"ז

אריה אלדד
אריה אלדד
פלאש 90

מאה שישים ואחד ימים נעדר ח"כ חיים רמון מעבודתו. תקנון הכנסת קובע במפורש כמה ימים מותר לו לחבר כנסת להיעדר, וגם איך ניתן להענישו: מותר לנכות משכרו. רמון שהורשע במעשה מגונה, התפטר מהממשלה כשהוגש נגדו כתב האישום ו"השעה עצמו" מן הכנסת בתקופת משפטו ובתקופת ריצוי עונשו בעבודות שירות. הקורא התמים, אם יש עוד כזה במדינת ישראל, עשוי לחשוב ש"ההשעיה העצמית" הייתה מין עונש שהטיל רמון על עצמו. ואולי מחמת הבושה נמנע רמון מלשבת על ספסלי המחוקקים? עתה מתברר: לא הענשה עצמית ולא בושה, אלא סתם חופשה ארוכה בתשלום מלא על חשבון הציבור. ואין בו די בושה או מצפון כדי לקום מרצונו ולהשיב את משכורתו לאוצר המדינה.


מאה שישים ואחד ימים נעדר ח"כ חיים רמון מעבודתו. תקנון הכנסת קובע במפורש כמה ימים מותר לו לחבר כנסת להיעדר, וגם איך ניתן להענישו: מותר לנכות משכרו
אגב אוצר: אברהם הירשזון, מי שהיה שר האוצר ונאלץ להתפטר בגלל האישומים הפליליים נגדו, גם הוא אינו נראה בכנסת. לפי תקדים רמון, גם הוא יזכה למלוא השכר על החופשה הממושכת שהוא נוטל. אין לחשוד גם בו שיקום וישיב לאוצר המדינה את שהוא מקבל ממנה על פי החוק, אך לא על פי היושר או הצדק. כי מי שרגילים כל ימיהם לתחוב ידיהם אל תוך הקופה הציבורית וליטול ממנה, מתקשים מאוד בביצוע הפעולה ההפוכה. חיים רמון רואה עצמו ראוי מאוד להיות שר האוצר הבא. נראה כי אולמרט, מי שנאסר עליו להמשיך ולהיות ממלא מקום שר האוצר בגלל החקירות הפליליות שהוא עצמו שקוע בהן, אינו רואה שום פסול במינויו של רמון לשר האוצר. אם הוא לא היה חושש ממשפט הציבור, ודאי היה עושה זאת מזמן.

שלושה אלה: אולמרט, רמון והירשזון מתייחסים לאוצר המדינה כאל מכרה הזהב הפרטי שלהם, ובוודאי אינם מבינים את כל הקטנוניים המתגוללים עליהם בזוטות. הם שולטים בתקציבי מאות מיליארדים, ואנו תובעים מהם כמה עשרות אלפי שקלים. וכי למה יחזירו כסף לתוך האוצר שלהם? הרי זה כמו להעביר מכיס לכיס.

ועדת האתיקה של הכנסת, זו הוועדה שצריכה הייתה למלא את החלל המוסרי הריק הנמצא במקום שאנשים כמו חיים רמון ושותפיו עומדים בו, לא עשתה מעשה. אני מכיר את חברי הוועדה. כולם אנשי מצפון ישרי דרך שלא דבק בהם רבב, אך אינני יכול לקבל את המחדל שלהם. אינני יכול שלא להוכיח את חבריי. במקום שאין אנשים, הייתם אתם צריכים להיות.

לפני ימים מספר, בטקס הענקת תוארי בוגר משפטים באוניברסיטת בר אילן, נשא מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה, נאום חשוב. הוא דיבר על משבר המנהיגות, על מדינה תחת אזהרה, על מנהיגות בנבצרות ואישי ציבור הנכנסים ויוצאים מחדרי חקירה ועל תחושה של מדינה השומטת את כל ערכיה ואחוזה בייאוש קולקטיבי. הוא הזכיר לבוגרי המשפט הצעירים את משל יותם שבספר שופטים. איך נמנעו כל העצים המניבים והטובים מלקבל עליהם להיות מלכים ורק השיח הקוצני הזה, האטד, הסכים להיות מלך.
 

ימי חום נורא בארץ והשריפות אוכלות כל חלקה טובה. מעט כבאים נלחמים בלהבות: וינוגרד, מזוז, לינדנשטראוס, גופי חקירה ומשפט ואתיקה
מזוז קרא למאזיניו לעשות. לא להתחמק בתירוצים שונים ולעשות לביתם, אלא להצטרף למעגל הנלחמים בייאוש, בשחיתות ובמשבר המנהיגות. אבל מני מזוז, האיש שיש לו חלק חשוב במשבר הזה מרגע שנמנע מהגשת כתב אישום כנגד אריאל שרון אף שידע יפה כי מעשיו מושחתים, יכול היום לתקן ולו במקצת מה שעיווה בעבר. הוא יכול היום לעקור את האטד המולך עלינו, לפני שתצא ממנו אש ותאכל גם את מעט הארזים שעוד נותרו בתוכנו. היום מזוז יכול להיות לאיש, לצאת ממעגל המיואשים והמקטרים על משבר המנהיגות ולסלק מן הבמה את המנהיגים הנכנסים ויוצאים מחדרי החקירות, המורשעים באולמות המשפט, שבים בדלת האחורית ואומרים לשוב ולשלוח ידם באוצר המדינה. במקום שעומד מזוז הוא צריך להיות איש. אם הוא יימנע גם הפעם מלעשות מעשה, הוא עצמו יהפוך חלק מהבעיה במקום להיות הפיתרון.

ימי חום נורא בארץ והשריפות אוכלות כל חלקה טובה. מעט כבאים נלחמים בלהבות: וינוגרד, מזוז, לינדנשטראוס, גופי חקירה ומשפט ואתיקה. כל אחד בחלקתו צריך לבער את הקוצים והעשבים השוטים, ודומה שכל אחד מצפה שהאחר יהיה איש ויעשה מעשה. כל הנתיבים מוליכים לאותו אטד, ועם ישראל עדיין ממתין לאיש שיבוא ויעקור אותו בעוד מועד לפני השריפה הגדולה.