שנה למלחמה, שנתיים ל"התנתקות", ואהוד אולמרט שורד. לא הושגה אף אחת ממטרות המלחמה שהוגדרו פומבית מפיו:

החיזבאללה לא פורק מנשקו, משגרי הקטיושות ממשיכים לאיים על שליש מהמדינה, והחטופים לא שבו הביתה. לא הושג גם אף אחד מיעדי ה"התנתקות". הרשות הפלשתינית לא השתלטה על הרצועה, אלא סולקה משם בבושת פנים. לא השתרר שקט בגבול עזה, אלא להיפך: גשם של קסאמים הפך את הנגב המערבי למהדורה חדשה של קריית שמונה הישנה. לא התנתקנו מעזה ולא  השתחררנו מהאחריות עליה, אלא להיפך: העולם ממשיך לראות בישראל אחראית לגורלם של תושביה. והתברר שהממשלה שיקרה גם בדבר שכולו לגמרי בידיה, הבטחת השווא ש"יש פתרון לכל מתיישב". אלפי המגורשים, טובי אזרחיה של מדינת ישראל, עודם זרוקים במחנות מעבר ובבתי קרטון, עקורים, מובטלים, מתפתלים במבוך ביורוקראטי אינסופי. אחד מהם קיבל השבוע צו מילואים שהכתובת שנכתבה עליו הייתה: "מחנה הפליטים ניצן". זוהי הייתה מין טעות פרוידיאנית של פקידה.



שום דבר לא עובד ואהוד אולמרט שורד. הוא לא רק שורד, אלא ממליך מלכים ומצטלם בראש ממשלתו החדשה בחיוכים של מישהו שזה עתה ניצח ניצחון סוחף בבחירות

שום דבר לא עובד, ואהוד אולמרט שורד. הוא לא רק שורד, אלא ממליך מלכים ומצטלם בראש ממשלתו החדשה בחיוכים של מישהו שזה עתה ניצח ניצחון סוחף בבחירות. פלאי פלאים, הפופולאריות האישית שלו כבר צנחה אל מתחת לקו ה-3%, המפלגה שלו יורדת בסקרים לרבע מכוחה בכנסת הנוכחית, ועדת וינוגרד כבר פרסמה את דו"ח הביניים שאמר לו במפורש לך הביתה, והממשלה החדשה שלו קמה השבוע כיוון שהקודמת בעצם התפרקה אחרי תפקוד צולע של לא הרבה יותר משנה: שר אחד עמד למשפט והורשע, שר אחר חשוד בגניבה ענקית והודח, שלישי ורביעי וחמישי התפטרו עקב הכישלון במלחמה. אבל ראש הממשלה, שגם הוא עצמו חשוד בפלילים בכמה פרשיות, נראה כמו חדש.

טייס אוטומטי

איך זה עובד? איך זה שהמשק משגשג? פעם הבורסה הייתה צונחת מול כל זעזוע ממשלתי, וכל הפרשנים הסבירו לנו שהמשק עומד או נופל על היציבות השלטונית. והיום הבורסה עולה כששר האוצר עוזב את המשרד בניידת, והמשק צומח כשממלא מקומו הוא ראש הממשלה. אבל הוא מנוע מלעסוק בכמה עניינים מרכזיים במשרד בגלל החשדות נגדו, ואף אחד בשוק העולמי הקשור עם ישראל לא מודאג כאשר אחרי כל הבלאגן מתמנה סוף - סוף לאוצר מין רוני בר און כזה שאין לו צל של ניסיון בתחום, ויתרונו העיקרי הוא לשון פרקליטים ממולחת ונאמנות אין קץ לבוס.

על זה אולמרט חייב הרבה תודה לנתניהו. ביבי שם את הכלכלה על טייס אוטומטי, ושיחרר כמעט את כל החבלים שקשרו את המשק לממשלה. כתוצאה מכך נוצר הרושם שלא רק המשק, אלא גם הציבור הרחב התרגל למחשבה שהממשלה היא איזה סוג של מכת טבע, מין ברד או ארבה או יתושים בלילה. ממשלה היא תופעה לא נעימה, אבל הכרחית שצריך ללמוד איך לחיות איתה ולמזער את נזקיה. משהו שמפריע לעבוד. הבורסה אומרת שיותר טוב ממשלה חלשה. פחות ממשלה, פחות יתושים. והציבור בקניונים ובנתב"גים מאותת שהכי טוב ממשלה שלא עושה כלום, כי ככה אף אחד לא מפריע לעבוד.



נאחל לממשלה החדשה שתצליח במילוי תפקידה העיקרי. והרי סיכומו בקיצור: שנה למלחמה. ניהלו אותה אולמרט פרץ וחלוץ. שניים הלכו, אבל מתי ילך גם השלישי?

השלישי

אלא שכולם יודעים שטייס אוטומטי הוא דבר מצוין לכמה שעות, ובתנאי שיש על המטוס טייס אמיתי שאולי נח קצת, אבל הוא ערני, רענן ומשגיח על כל המחוונים והשעונים. בסוף צריך גם לנחות, לתדלק ולהמריא שוב, כי אחרת מתרסקים. הממשלה הכאילו חדשה שהסתדרה השבוע על כורסאותיה, לא מספקת את הסחורה הזאת. היא לא יותר מטייס אוטומטי שיכול להיות לא - מפריע מעולה. כל ממשלה בראשות אולמרט לא תוכל לתת שום דבר יותר מטייס אוטומטי. חרב וינוגרד מתהפכת מעל ראשו, ושוט מזוז שורק לו ליד האוזן. במפלגה שלו כבר מתחרים בגלוי על ירושתו, והקואליציה שלו עומדת על הסכמה ללא סדקים בין אהוד ברק, אביגדור ליברמן והרב עובדיה יוסף. ברור שהסכמה כזאת יכולה להתקיים לאורך זמן רק במצב של חוסר מעש.

ולמדינת ישראל אין כבר הרבה זמן אוטומטי. גם המשק לא ימשיך לצמוח מאליו עד אין סוף, אבל יותר מזה יש סכנה למות הרוח, לאווירה ציבורית של רובוטיקה ושל בואו נחיה בשקט עוד יום בראש קטן.

האולמרטיזם נולד מאווירה כזאת והוא מטפח אותה. תשמעו את הנאומים שלו, זה מין מוזיקת מעליות: אמור מעט ודבר הרבה. הרי כל תופעת "קדימה" היא יציר כפיהם של יחצנים ולהטוטני ספינים שכלי העבודה העיקרי שלהם הוא הכותרת של מחר בבוקר והמהדורה של שמונה בערב. זה לא רק כלי העבודה העיקרי, אלא גם אופק המבט והדאגה המרכזית. על פי שיקולי הכותרת של מהדורת הערב מחליטים אם לגייס מילואים, אם להנחית כוחות ואם להמשיך פעולה עד להשגת מטרותיה או לאסוף את הנפגעים ולהתפנות במהירות. על פי שיקולי הכותרת וזוויות הצילום מחלקים את התיקים בממשלה. ישראל לא יכולה להרשות את זה לעצמה לאורך זמן.

נאחל לממשלה החדשה שתצליח במילוי תפקידה העיקרי. והרי סיכומו בקיצור: שנה למלחמה. ניהלו אותה אולמרט פרץ וחלוץ. שניים הלכו, אבל מתי ילך גם השלישי?