ירדן היא פלסטין

אט- אט, כמעט בגניבה, מתחילים לבקוע הקולות.

פרופ' אריה אלדד , כ"ב בתמוז תשס"ז

אריה אלדד
אריה אלדד
פלאש 90

אט- אט, כמעט בגניבה, מתחילים לבקוע הקולות.

שנים שטפו את מוחותינו בסיסמאות "שתי מדינות לשני עמים". כל מי שהיעז לכפור בכזב הזה, הושם ללעג. מי שהמשיך לטעון שמדינה פלסטינאית ממערב לירדן תהווה איום קיומי לישראל, הותווה עליו אות של "חמור שאינו משנה את דעתו" ושל מי שמתכחש למה שהעולם כולו מאמין בו. סמינרים אינסופיים של משתפי פעולה עם ארגוני רצח התגלגלו לשיחות מעונבות בטרקליני מדינה, וכאשר גם מנהיגי ישראל מתוך היתממות או היטמטמות נפלו בחבלי הקסם ההזוי הזה, חזה גם נשיא ארצות הברית חזון הבל ורעות רוח שזכה לברכתו הנלהבת של מנהיג ישראלי מושחת. לפתע, מאיום קיומי על ישראל, ממה שרבין אמר עליו "מדינה פלסטינאית תקום רק על חורבותיה של ישראל", הפכה הסכנה למשאת - נפש ומאסון לאינטרס ישראלי. ושוב, רק הערבים הצילו אותנו ממשאלת המוות והטיפשות שלנו.


ולפתע התהפכה הקערה. עם ישראל ברובו יודע היום שוב מה שידע בעבר, כי הם אינם רוצים מדינה עצמאית לצידנו אלא רוצים לרשת אותנו
תחילה, אלף וחמש - מאות הנרצחים בבתינו וברחובותינו באשמתם האישית והישירה של אדריכלי אוסלו החיים והמתים, ואחר כך באו ההתנתקות מחבל עזה, גירוש אלפי המתיישבים והחורבן הנורא שהמטנו על עצמנו, והעונש המיידי: עליית החמאס לשלטון ואלפי הקסאמים, המלחמה בלבנון, מלחמת האזרחים בעזה ואוזלת ידם של צה"ל ומנהיגי ישראל להפסיק את ירי הרקטות.

ולפתע התהפכה הקערה. עם ישראל ברובו יודע היום שוב מה שידע בעבר, כי הם אינם רוצים מדינה עצמאית לצידנו אלא רוצים לרשת אותנו.

אט- אט החלו לבקוע הקולות גם מעבר לים. מארצות הברית, ממכוני מחקר "מרכזיים" ולא רק כאלו המזוהים עם הימין השמרני, ומחוגי הממשל הבכירים. בבית הלבן עוד ממלמלים את חזון הנשיא בוש ועדיין קוראים לחיזוקו של הדחליל אבו מאזן, ואולמרט וחצרו המושחתת והכושלת עוד מחרים-מחזיקים אחריהם. אבל מאחורי כל אלו כבר מדברים בגלוי על כך שיש להכין תוכניות חדשות לקראת היום, בו יתפוגג החזון כשיהיה נשיא חדש וכשיהיה לישראל ראש ממשלה.

ולא במפתיע, גם הפלסטינאים מבינים שהחזון היה חזון תעתועים. וכמו משום מקום שבה וצפה "האופציה הירדנית".

יש לה כמה גרסאות: פרס שהביא עלינו את אסון אוסלו עוד מקווה להחזיר ליהודה ולשומרון את ממלכת ירדן. נתניהו שקלט את הצלילים הראשונים של המנגינות החדשות, אך החמיץ את המילים רוצה להכניס ארצה את חטיבת באדר של הפלסטינאים מירדן. אחרים ממציאים קונפדרציות וממשלים משותפים.

ועדיין אין להם האומץ לפקוח את העיניים לרווחה ולומר לעצמם ולעולם כולו, ירדן היא פלסטין. בין הירדן לים יש זכות קיום רק למדינה אחת, מדינת ישראל. לפלסטינאים יש מדינה מעבר לנהר. הם מהווים 70% מאזרחיה. חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות כבר בוצעה כשקרע צ'רצ'יל ב1922 את עבר הירדן מהבית הלאומי שלנו ונתן אותו לערבים. גם אם זהו פשע היסטורי נגד העם היהודי, זוהי כבר עובדה היסטורית שלא הצלחנו לשנותה והיום יש לנו עניין להפוך אותה לכלי לפיתרון הסכסוך.

י
יש רק צורך להטמיע את האמת הזו שוב ושוב, עד שיפנימו זאת גם היהודים המזמרים עדיין את המנון פלסטין בלי לשים לב שהפלסטינאים עצמם כבר מתחילים לזמר זמירות חדשות
רדן היא פלסטין, ובה ניתן יהיה ליישב מחדש מיליוני פליטים ממחנותיהם ביהודה ובשומרון, מלבנון, מסוריה ומירדן עצמה. ניתן לפתח עבורם מקורות מים מותפלים, תחנות כוח, ערים ומקורות פרנסה. טרנספר מרצון אפשרי ומוסרי מאין כמותו, ודאי יותר מכל מרחץ דמים שרושמים לנו הוזי חלוקת הארץ והקמת מדינה פלסטינאית ממערב לירדן. טרנספר מרצון יתרחש כאשר משפחת פליטים המתקיימת היום מ-700 דולר לשנה במחנה בלאטה בשכם, תוכל לחצות את הנהר ולהשתכר 7,000 דולר בשנה בירדן, כשיוקמו שם מפעלי תעשייה לקליטת מאות אלפי עובדים. ומי שיישאר ממערב לירדן יהיה תושב ישראל, ואזרח ירדן היא פלסטין. וגם  ירדן תסכים. אולי במורת - רוח כלפי חוץ, אך בהבנה כי האלטרנטיבה החמאסית ביהודה ובשומרון מסוכנת לה, לא פחות משהיא מאיימת עלינו. לכן מוכנים גם ראש ממשלת ירדן לשעבר, אל מג'אלי, ומי שהיה "שר הפנים" הפלסטינאי, נאסר יוסוף, לשוב ולדון בפומבי ב"אופציה הירדנית". עדיין לא בתצורה הפשוטה והיחידה שיש לה סיכוי להצליח: "ירדן היא פלסטין", אבל תוך מחיקת האופציה למדינה פלסטינאית עצמאית ממערב לירדן.

יש רק צורך להטמיע את האמת הזו שוב ושוב, עד שיפנימו זאת גם היהודים המזמרים עדיין את המנון פלסטין בלי לשים לב שהפלסטינאים עצמם כבר מתחילים לזמר זמירות חדשות.