סכנות מבית

לאיזה שפל של שנאה עצמית עוד אפשר לרדת?

אל"מ (מיל.) משה לשם , ח' באב תשס"ז

משה לשם
משה לשם
צילום: עצמי

"שריך סוררים וחברי גנבים כלו אהב שחד ורודף שלמונים..." (ישעיה א', פסוק כ"ג).


כל בר דעת יודע ומכיר בעובדה שסכנה מבית היא חמורה ומסוכנת יותר מסכנה מבחוץ. מדינת ישראל בשנים האחרונות עומדת בפני סכנות מבית אשר מעצימות את הסכנות לקיומנו מבחוץ
כל בר דעת יודע ומכיר בעובדה שסכנה מבית היא חמורה ומסוכנת יותר מסכנה מבחוץ. מדינת ישראל בשנים האחרונות עומדת בפני סכנות מבית אשר מעצימות את הסכנות לקיומנו מבחוץ.

ראש הממשלה, אהוד אולמרט, שקופת שרצים צמודה אליו ובכל יום אנו עדים לעוד שערוריה ועוד חשד שנמצא בחקירה, למד ממורה מושחת לא פחות, אריק שרון, כי ניתן להציל את עורו על ידי הסטת והסחת דעת הציבור ממעשיו, מחדליו ופשעיו על ידי ביצוע מהלכים קשים נגד בני עמו.

אריק שרון ניסה להימלט מפרשיות שחיתות שאיימו עליו ועל משפחתו על ידי תוכנית הזדון של עקירת ישובי חבל עזה וצפון השומרון. הוא הצליח לסובב בכחש את הציבור בסיוע צוות יועצים רעי לב ורודפי בצע, כי "ההתנתקות " (כינוי "מכובס" לעקירה) יביאו שלום ושלווה לעם ישראל. את התוצאות אנחנו רואים היום שנתיים אחרי העקירה הנפשעת: עשרת אלפים יהודים עקורים החיים כפליטים בארצם, מדינת חמאסטן בעזה שמאיימת על דרום מדינת ישראל (בשלב זה), ואובדן יכולת ההרתעה והזנחת האיום של החיזבאללה שהיה כפצצה מתקתקת שהתפוצצה בפנינו לפני שנה.

שרון קיבל סיוע מלא מגנרלים מושחתים: רמטכ"ל שחצן שידע לגרש יהודים אך נכשל במלחמה נגד אויב חיצוני, דן חלוץ שדאג לתיק מניותיו הפרטי בשעות הראשונות של המלחמה, אלוף פיקוד הצפון שהיה אחראי בתקופת העקירה על אגף הלוגיסטיקה של צה"ל וידע לרדת לפרטי הפרטים בתחזוקת הכוחות שעקרו יהודים, אבל נכשל כישלון חרוץ בהכנת פיקוד הצפון למלחמה והיה אחראי ישירות לחוסר ההצלחה של צה"ל במלחמה. שרון קיבל גם סיוע מוחלט מהתקשורת לביצוע מהלכיו. הם ויתרו לו על הכל: על השחיתות ועל מעללי בניו ובלבד שיראו עקירת מתנחלים מבתיהם. הם כינו אותו "אתרוג", וכך הם התנהגו כלפיו. היום חלקם התפכח ומכה על חטא.
 
אהוד אולמרט שרצה להציג לציבור שגם "הוא יכול" להיות מנהיג כקודמו, שרון, נכנס למלחמת לבנון ללא בדיקה וללא תוכניות מגובשות. הוא עשה זאת בשחצנות ובהתרברבות שנשענה על מערכת קבלת החלטות לקויה שלו, של שר הביטחון ושל הרמטכ"ל ומטהו. אבל ראה זה פלא, גם אחרי דו"ח הביניים של "ועדת וינוגראד" שבעקבותיה התפטר הרמטכ"ל והודח מתפקידו שר הביטחון, עמיר פרץ (לא על ידי ראש הממשלה, אלא על ידי בוחרי מפלגת העבודה), אהוד אולמרט נשאר יושב על כסאו .
 
והשיטה? הפעם, התנפלות על כותבי הדו"ח. התנפלות על מימצאי "ועדת וינוגראד" כ"לא אמינים" מספיק. והתגובה המוזרה היא שהאיש שאחראי למחדלים, הוא זה שידע איך לתקן אותם. בשבוע שעבר התפרסם דו"ח מבקר המדינה על המחדלים הנוראים בטיפול בעורף לפני המלחמה ובמהלכה, והשיטה חזרה על עצמה אולם ב"שיכלול" מסוים. הפעם הקדימה המתקפה של ראש הממשלה ואלוף פיקוד העורף והחלה לפני פרסום הדו"ח. אין ספק שזו טקטיקה מעניינת, כי ידוע ש"ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה".

וכך קראנו על ההשתלחות של ראש הממשלה במבקר המדינה. ואם לראש הממשלה מותר, אז גם לאלוף הכושל של פיקוד העורף מותר להתנפל במילים בוטות על מוסד מבקר המדינה ועל המבקר אישית. והתקשורת שוב אינה מתעוררת ואינה תוקפת את אלה שיוצא נגד המבקר, אלא קורצים אל הקורא שהמבקר בעצם כתב את הדו"ח כמעשה נקמנות. העורף במדינת ישראל חשוף, ושום דבר כמעט לא נעשה על ידי ממשלת ישראל בשנה שחלפה.


כל התחזיות המודיעיניות מצביעות כי ברצועת עזה מתעצם החמאס הן באמצעי לחימה וחומרי נפץ והן באימונים. קצינים בכירים מצביעים על העובדה שאם לא נחסל את הטרור עכשיו, נצטרך להילחם שם בתנאים קשים יותר בעתיד
ראש הממשלה כינה בסוף השבוע את ארקדי גאידמק "תופעה מלאכותית", אך הוא שכח פרט קטן. גם ההבטחה החגיגית שניתנה על ידי הממשלה לתושבי שדרות למגן את בתיהם עד סוף יוני השנה התגלתה כמלאכותית. עד כה לא מוגן ולו בית אחד בשדרות.

אהוד אולמרט ממשיך בטקטיקה שלו והפעם תוקף את בית המשפט העליון באומרו: "לא בג"ץ יחליט היכן וכמה נמגן" .

כל התחזיות המודיעיניות מצביעות כי ברצועת עזה מתעצם החמאס הן באמצעי לחימה וחומרי נפץ והן באימונים. קצינים בכירים מצביעים על העובדה שאם לא נחסל את הטרור עכשיו, נצטרך להילחם שם בתנאים קשים יותר בעתיד. אבל לאהוד אולמרט לא אצה הדרך. הוא זורה חול בעיני הציבור בסיסמאות נבובות: " אין לי כוונה לעצום עיניים, כמו שמדינת ישראל עצמה עיניים בלבנון". לא שמעתי או קראתי ששר בממשלתו או ח"כ או עיתונאי הזדעק ושאל: מי עצם עיניים במלחמה בלבנון. האם זו מדינת ישראל או ראש ממשלת ישראל?

אהוד אולמרט כיהן כשר באותה ממשלה שעצמה עיניים מול הנעשה בלבנון, ועכשיו הוא מטיל כדרכו את האשמה על אחרים ועל מדינת ישראל. לא נראה שאולמרט עושה משהו ממשי נגד התעצמות החמאס, ובנוסף לסיסמא הקודמת הוא מוסיף ש"לא נמקלט את עצמנו לדעת. מי שיפנה את שדרות גוזר את גורל אשקלון". אהוד אולמרט, שדרות מתרוקנת מתושביה למרות הסיסמאות הנבובות שאתה מפריח, ואם נמשיך בדרכך גם תור אשקלון ואשדוד יגיע.
 
אולמרט מכריז על תוכנית אפשרית לעקירת ישובים ביהודה ושומרון, הפעם לדבריו יהיה הדבר בתיאום עם הפלסטינים. את "בלון הניסוי" הפריח חברו המשנה לראש הממשלה רמון שדיבר על נסיגה מכ-70% משטחי יהודה ושומרון. אל דבריו אלה יש להתייחס ברצינות רבה, כי התלמיד הולך בעקבות מורו. כמו שרון שרצה להסיט את הביקורת הציבורית והמשפטית מפשעיו ופנה לעקירת ישובים, כך עלול לעשות אהוד אולמרט. לאולמרט יש בנוסף לתיקי החקירה על שחיתות הנערמים במשטרת ישראל את דו"ח וינוגראד המלא שיפורסם בקרוב. מניסיון העבר, כשמדובר יהיה בעקירת ישובים אולמרט יקבל את מלוא הסיוע מהתקשורת ש"תשכח ותשכיח" ותסלח לו על כל מחדליו, ובלבד שיראו עוד מתנחלים נעקרים מבתיהם.


כל עוד מכהן אהוד אולמרט כראש ממשלה, נשקפת סכנה קיומית למדינת ישראל והיא גוברת מיום ליום. שרי ממשלת ישראל שממשיכים לשתף פעולה ולכהן בממשלה כזו, הם שותפים מלאים ולא ינקו
כל עוד מכהן אהוד אולמרט כראש ממשלה, נשקפת סכנה קיומית למדינת ישראל והיא גוברת מיום ליום. שרי ממשלת ישראל שממשיכים לשתף פעולה ולכהן בממשלה כזו, הם שותפים מלאים ולא ינקו.

ובעניין שרת החינוך, יולי תמיר. משרד החינוך שבאחריותה לא מצטיין בתחום הנחלת החינוך לציונות ולאהבת המולדת, גם לא בטיפול בסטודנטים או בתנאי הלימוד בבתי הספר. "גולת הכותרת" שלה לחינוך בבתי הספר היהודים היה להחזיר את ה"קו הירוק" למפות ארץ ישראל. לא חס וחלילה שהתלמידים יכירו את "גבולות אושויץ" שחנקו את המדינה עד שנת 1967, אלא כדי להבהיר מהם "שטחים כבושים". בימים אלה היא הוסיפה ערך "חשוב" לחינוך הערבי במדינת ישראל. הערך "נאכבה " (שואה) ילמד בבתי הספר הערביים, ואם עד רגע זה חינכו את הילדים הערבים שנאת יהודים שלא בספרות מאושרת ומתוקצבת על ידי משלם המיסים הישראלי, עכשיו ילמדו על פי תוכנית משרד החינוך את "השואה" של ערביי ארץ ישראל בשפתם ועל פי שיכתוב ההיסטוריה שלהם. ובהמשך עוד יוסיפו להם מרכיבים מספרי הלימוד של הרשות הפלסטינית, "משואה לתקומה".

לאיזה שפל של שנאה עצמית עוד אפשר לרדת?