לתקן את חטא המרגלים

זה הזמן לתיקון חטא המרגלים.

נדיה מטר , ט' באב תשס"ז

נדיה מטר ויהודית קצובר
נדיה מטר ויהודית קצובר
חזקי ברוך

דבריה של נדיה מטר בצעדת "סובו ציון והקיפוה" המסורתית המתקיימת כל שנה בליל תשעה באב. הצעדה מאורגנת ע"י "נשים בירוק". אתמול השתתפו בה מעל חמש עשרה אלף איש, וביניהם עולים חדשים מארה"ב וצרפת, מגורשי גוש קטיף ואוהבי ארץ ישראל מכל הארץ. את הצעדה הובילו ח"כ פרופ' אריה אלדד, הרב יוסף מנדלביץ, עו"ד יורם שפטל והאמן דודו אלהרר. כולם נשאו דברים מרגשים ליד שער האריות.


ואנחנו עומדים כאן ושואלים את עצמנו: "איך הגענו עד הלום? שנתיים עברו מאז הגירוש של אחינו מגוש קטיף וצפון השומרון, עזה הפכה לחמאסטן, שדרות ובנותיה מופצצות
על אלה אנו בוכים: אלי סיני, בדולח, בני עצמון, גדיד, גן אור, גני טל, דוגית, כפר דרום, כפר ים, כרם עצמונה, מורג, נווה דקלים, ניסנית, נצר חזני, נצרים, פאת שדה, קטיף, רפיח ים, שירת הים, שליו, תל קטיפא, גנים, כדים, שא נור וחומש.

ואנחנו עומדים כאן ושואלים את עצמנו: "איך הגענו עד הלום? שנתיים עברו מאז הגירוש של אחינו מגוש קטיף וצפון השומרון, עזה הפכה לחמאסטן, שדרות ובנותיה מופצצות. למרות שלכל בר דעת עכשיו ברור שמסירת שטחי מולדת לאויב הערבי מסכנת את עצם  קיומה של מדינת ישראל, מנהיגינו הפוליטיים ממשיכים בכוונתם להיכנע, להתקפל, לוותר, למסור ולגרש. ברגעים אלו ממש יושבים מנהיגינו עם שליחים, כגון: טוני בלייר וזוממים תוכניות חורבן נוספות.

במילים אחרות, מנהיגינו הפוליטיים של היום אינם שונים בהרבה מעשרת המרגלים שהוציאו את דיבת הארץ. כזכור, כלב בן יפונה ויהושע בן נון אמרו: "עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה", עשרת המרגלים אמרו לא. "לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו! ארץ אוכלת יושביה היא". כל העם התחיל לבכות, "ויבכו העם בלילה ההוא" ואמרו "הלוא טוב לנו שוב מצרימה" ועל הבכי הזה הקב"ה העניש את עם ישראל וגזר עליהם 40 שנות מדבר כדי לוודא שכל מי שהיה שייך לדור הרע הזה של בכיינים לא יכנס לארץ.

וכאן המקום לשאול: איך היעז הקב"ה להעניש אותם בכלל? הרי על פי כללי ה"דמוקרטיה" העם הלך על פי הרוב. עשרה מנהיגים אומרים "לא לארץ ישראל"' ושניים אומרים "כן לארץ ישראל". על פי כללי "הדמוקרטיה" חובה לשמוע לרוב, לא?!

מה מלמד אותנו כאן הקב"ה? לא. בענייני ארץ ישראל אין כללים כאלו. חובה לכבוש, להתנחל ולהתיישב בכל מקום בארץ ישראל. ואם עם ישראל תקוע עם מנהיגים חלשים שלא מבינים מה זה ארץ ישראל, אז מחובתו של עם ישראל להתקומם נגדם ולא לשמוע להם.

בשנת 67', ב"מלחמת ששת הימים", שחררנו את הר הבית, ירושלים, יהודה, שומרון ,חבל עזה והגולן. במקום להכיר בנס ולנצל את הניצחון להחזרת הריבונות היהודית על כל מקום, שוב חזרו מנהיגינו על חטא המרגלים. משה דיין הוריד את הדגל מהר הבית ומסר את המפתחות לאויב הערבי. במקום שהעם יתקומם נגד הוצאת דיבת הארץ המודרנית הזאת, רובם שתקו וביניהם גם רוב הרבנים.


כלומר רבותי, תיקון חטא המרגלים הוא בזה שהעם, למרות שהמנהיגים הפוליטיים שלנו מתנגדים לכך, יקום ויאבק על כל מקום בארץ ישראל
עברו בדיוק 40 שנה מאז אותו חטא. מוציאי דיבת הארץ עדיין שולטים וממשיכים לפגוע בארץ ישראל. על כך שילמו אלפי יהודים את המחיר בגוף ובנפש: אלפי קורבנות אוסלו, וואי, התנתקות. והעם שבתוך תוכו מתנגד למהלכים אלו אינו שובר את הכלים. "אין מה לעשות", אומרים רבים. אמרה זו של "אין מה לעשות" מהווה גם היא הוצאת דיבת הארץ.  ובמחנה שלנו, רבנים ואישי ציבור שהתנגדו למרי אזרחי לא אלים ולסירוב לפקודת הגירוש, אשמים גם הם בחטא המרגלים.

ואני שואלת : הניתן לזה להמשיך או שמא נתחיל סוף - סוף בתיקון חטא המרגלים? ואת חטא המרגלים אפשר לתקן כפי שאנו קוראים בספר "קול התור": "תיקון חטא המרגלים צריך לבוא אך ורק על ידי בניין ירושלים והרחבת היישוב במצוות הרחבה, צו הנבואה הרחיבי מקום אוהלך... התרחבות בשטח המקום... היינו הרחבת ההתיישבות, התרחבות במספר המתיישבים בארץ ישראל".

כלומר רבותי, תיקון חטא המרגלים הוא בזה שהעם, למרות שהמנהיגים הפוליטיים שלנו מתנגדים לכך, יקום ויאבק על כל מקום בארץ ישראל. וזאת הסיבה שחוזרים ועולים לחומש, כי אנחנו לא מקבלים את החלטת "ממשלת מוציאי דיבת הארץ" שמסרה את גוש קטיף וצפון השומרון. וזאת הסיבה שביום רביעי, בעזרת ה', מקימים ישוב בגבעת עיטם באפרת.

השלטון אומנם רוצה להפקיר את הגבעה מעבר לגדר לאויב הערבי. השלטון שוב חוזר על חטא המרגלים, אבל אנו לא מצטרפים אליהם. אנו מצטרפים לרוח של כלב ויהושע ואומרים: "עלה נעלה וירשנו אותה". על אפכם וחמתכם נאבק על ארץ ישראל. ודעו לכם שפעולות אלה הם רק ההתחלה של שרשרת של פעילויות לחידוש תנופת ההתיישבות ביהודה ושומרון כתשובה למדיניות הכניעה והחנק, וכתשובה למדיניות חטא המרגלים.

ברור לכולם שלא יהיה פשוט, הרי מנהיגינו הפוליטיים מריחים את הרוח החדשה הנושבת בהרי יהודה ושומרון. ברור לכולם  שהשלטון ינסה לדכא את הרוח הזאת, וההוכחה: כמה כוחות לא הוציאו כדי לגרש את הגיבורים שעלו אתמול לחומש, ובאיזה אלימות. לו היו שולחים רק רבע מכוחות אלו לתוך עזה, כבר לא היו נופלים קסאמים על שדרות.

בא הקב"ה ונותן לנו את הכלי הכי חזק להתמודד עם איום פנימי זה: בשבת קראנו בפרשת דברים, מה התנאי ההכרחי לירושת הארץ: "ראה נתן ה' אלוקיך לפניך את הארץ- עלה רש כאשר דבר ה' אלוקי אבותיך לך- אל תירא ואל תחת" (א', כ"א). ויותר מאוחר באותו פרק: "ואומר אליכם לא תערצון ולא תיראון מהם".ה' אלוקיכם ההולך לפניכם הוא ילחם לכם....".

מה שאני הקטנה מבינה מזה הוא שהקב"ה אומר לנו: על מנת לרשת את הארץ אסור לכם לפחד. לא רק מאויביכם החיצוניים, זה ברור שאסור לפחד מהם, אלא בעיקר אל תפחדו ממנהיגיכם החלשים. ואם הם רוצים למסור חבלי מולדת לאויב, אל תפחדו להתקומם נגדם. אל תפחדו מהאיומים, מההפחדות, מפתיחת התיקים נגדכם, ומהשיטות הבולשביקיות של סתימת פיות. "עלה רש כאשר דבר ה' אלוקיך."!!!


שנתיים אחרי הגירוש ברצוני להגיד: די לבכי, די לאבל, די לממלכתיות הצייתנית. עכשיו הזמן לתיקון חטא המרגלים. עכשיו הזמן להיאבק על ארץ ישראל
שנתיים אחרי הגירוש ברצוני להגיד: די לבכי, די לאבל, די לממלכתיות הצייתנית. עכשיו הזמן לתיקון חטא המרגלים. עכשיו הזמן להיאבק על ארץ ישראל. גם לחזור למקומות שהופקרו לאויב הערבי וגם להיאבק על המקומות שהשלטון רוצה למסור עכשיו לאויב הערבי. אני מקווה לראות את כולכם ביום רביעי י' באב באפרת, בשעה 4:00 אחה"צ. יחד נעלה עם המשפחות ובעזרת ה' נקים ישוב בגבעת עיטם.

יהי רצון שהרוח החדשה הזאת המשתוקקת להיאבק על ארץ ישראל, בלי פחד מהשלטון, תצליח לחדור לכל העם  ויחד נשחרר את ארצנו מאויבים מבית ומחוץ. נחזור בעזרת ה' לגוש קטיף ולצפון השומרון, ננחיל את הריבונות היהודית על כל ארץ ישראל, נבנה אלפי בתים בכל מקום, ונסלק סוף - סוף את שועלי החמאס המתרוצצים על הר הבית ומטמאים את מקום בית מקדשנו. כך בעזרת ה' נציל את עם ישראל ממנהיגיו, וכך בעזרת ה' נוכל לקדם את פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן.