גם המובן מאליו ראוי שייכתב

חייבים לשלוח אותו הביתה, לפני שיהיה מאוחר מדי.

פרופ' אריה אלדד , ט' באב תשס"ז

אריה אלדד
אריה אלדד
פלאש 90

דו"ח מבקר המדינה, על העורף במלחמה, אינו מגלה לכאורה לציבור משהו שאיננו יודעים היטב.


האם מילים יכולות להיות חזקות יותר ממראות עינינו שראו את מאות אלפי הפליטים מהצפון? האם ממצאים ומסקנות והמלצות יכולים להיות מחרישי אוזניים יותר מקולות הנפץ והסירנות?
האם מילים יכולות להיות חזקות יותר ממראות עינינו שראו את מאות אלפי הפליטים מהצפון? האם ממצאים ומסקנות והמלצות יכולים להיות מחרישי אוזניים יותר מקולות הנפץ והסירנות? האם הריקנות השלטונית המוחלטת הנחשפת משורות הדו"ח יכולה להיות עמוקה יותר מהחלל שהותירו בליבנו מאה ושישים חללי המלחמה ההיא?

לכאורה, לא גילה לנו המבקר דבר חדש. אנו קוראים: "הממצאים שפורטו לעיל מעלים כי ראש הממשלה, מר אהוד אולמרט,  עמיר פרץ, שרי הממשלה, הרמטכ"ל לשעבר, דן חלוץ ומפקד פיקוד העורף, אלוף יצחק גרשון, כל אחד על פי חלקו כשלו באורח חמור בתהליכי קבלת ההחלטות, ההערכה והביצוע בהתייחסותם ובטיפולם בעורף במלחמת לבנון". האם לא ידענו כל זאת כבר בתוך המלחמה, גם כשעוד קיווינו שצה"ל יצליח לכפר על האפסות, הרשלנות והאווילות של ראש הממשלה ושריו?

ידענו כל זאת, אך קיווינו מייד לאחר המלחמה, כשעמדנו לא רק מול הפקרת העורף אלא גם מול השוקת השבורה של הכישלון הצבאי במלחמה, כי ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל יעשו מה שהתחייב מהם בכל מדינה מתוקנת או שפויה: לקום ולהתפטר. חלוץ התפטר, פרץ המתין עד  שהפסיד בבחירות הפנימיות בעבודה ונאלץ לעזוב, ואולמרט עודנו נאחז בכיסאו ובמקום עבודתו, מצפצף על רצון הציבור, ולועג לכל מי שחשב שיש בו עוד שאריות בושה או אחריות לאומית.

הוא לועג לנו בכל יום שהוא נכנס למשרדו. מקיים פגישות, מפזר מילים ריקות ונאומים נבובים, ונוהג כאילו הוא ראש ממשלה. הוא בטוח שבסוף נתרגל, ונפסיק לקוות למשהו טוב יותר .

כל יום שעובר מוכיח לאולמרט שהצדק עימו, ושהעם הזה עייף ומיואש ולא תהיה בו די אש כדי להתקומם, לצאת לרחובות ולהשליך אותו לפח האשפה של ההיסטוריה. עוד ספין, עוד קומבינה, עוד מינוי של שר מושחת לימינו, עוד עבריין מורשע כמשנה לשמאלו, והעם מתרגל ושוקע.


כל יום שעובר מוכיח לאולמרט שהצדק עימו, ושהעם הזה עייף ומיואש ולא תהיה בו די אש כדי להתקומם, לצאת לרחובות ולהשליך אותו לפח האשפה של ההיסטוריה
דווקא בגלל שכבות הקהות, האדישות, הייאוש והתחושה שהכל רקוב ואי אפשר לשנות דבר, חשוב כל כך דו"ח מבקר המדינה שבא להזכיר לנו שוב את מה שהשתדלנו לשכוח מתוך עייפות, לשוב ולצעוק באוזנינו: סכנה, מי שעומד בראש ממשלת ישראל בשעה של סכנה קיומית הוא מנהיג כושל בכל תחום.  הוא כושל בקבלת ההחלטות, בכושר ההערכה, ביכולת הביצוע ואפילו בהתייחסות. לא די שהוא נכשל בכל אשר הוא עושה, אלא גם לא איכפת לו.

לעיתים אנו מבקרים בחומרה החלטה או מעשה של קברניט, אך אומרים : הוא טעה בשיקוליו, אך הטעות היא אנושית והחלטותיו גם אם שגויות בראייה שלאחר מעשה, הם היו סבירות ומדתיות בנסיבות העניין. לינדנשטראוס  לא מניח לאולמרט ליהנות אפילו מהספק הזה. הוא אינו מרשה לנו להשתעשע בתקווה כי אולמרט רק טעה. כותב המבקר: " בהפעלת ביקורת משרד מבקר המדינה חלה נורמת הסבירות והמדתיות  גם על הגורם הבכיר ביותר ברשות המבצעת, ראש הממשלה והממשלה. בעריכת ביקורת זו התחשבנו באופי תפקידם ובמעמדם של מבוקרים אלו. מאידך, אין רשות הרשאית לפעול מתוך חוסר סבירות או חוסר מדתיות וכלל זה חל על הממשלה וראשה... הליקויים החמורים שגילינו בבדיקותינו מגיעים לדאבון הלב, עד כדי 'ליקוי מאורות' בטיפול בעורף".

הם התרשלו, הזניחו, הפקירו והתעלמו, ואנו שילמנו את המחיר. הם חטאו, ואנו לקינו בגופנו. ואם תאמרו: הם שטעו, חטאו והתרשלו, אולי רק הם יכולים לתקן?

לפני ימים מספר התפרסם בצנעה עוד דו"ח ביקורת מטעמו של ראש האגף לביקורת במשרד ראש הממשלה, מר עוזי ברלינסקי. ובכן: לא מתחת ידו של מבקר המדינה שהואשם ב"רדיפה אישית" של אולמרט.  משרד ראש הממשלה עצמו בדק מה מצב המיגון והמקלוט בקריית שמונה,  בחיפה וב"עוטף עזה".


הממשלה, זו שהפקירה אותם במלחמה, גם לא נקפה אצבע לשפר את המיגון שלהם בשנה שחלפה מאז ועדיין יש הפקרות, התפוררות, הזנחה וטינופת. מה הפריע לאולמרט לתקן את כל הליקויים בשנה שחלפה?
תושבי קריית שמונה שייקראו את הדו"ח צריכים לקום, לארוז ולהימלט על נפשם.

הממשלה, זו שהפקירה אותם במלחמה, גם לא נקפה אצבע לשפר את המיגון שלהם בשנה שחלפה מאז ועדיין יש  הפקרות, התפוררות, הזנחה וטינופת. מה הפריע לאולמרט לתקן את כל הליקויים בשנה שחלפה?

דבר לא הפריע. הוא פשוט לא מסוגל. אסור להניח לעובדה הזו להתכסות בשכבות של ייאוש.

חייבים לשלוח אותו הביתה, לפני שיהיה מאוחר מדי לכולנו.