"מנהיגות יהודית" ודמוקרטית

הגוף היחידי שהבין את שורש הבעיה.

יואב כפיר , י"א באב תשס"ז

דעות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

שואלים אותי ידידיי: "למה? למה האובססיה הזאת עם "מנהיגות יהודית"? הרי אתה בן קיבוץ השומר-הצעיר (עין-שמר), בחור שאינו שומר תורה ומצוות ואשר חזר מניכר לאחר שהות ארוכה. מה יש לך לחפש שם?".


"מנהיגות יהודית" היא כיום הגוף היחידי שהבין את שורש הבעיה ורוצה להחזיר את השלטון לעם, כך שאם העם יבחר ימין הוא יקבל ימין.
תשובתי לכך: כי אני דמוקרט אמיתי, ולכן אני ב"מנהיגות יהודית".

מי מאיתנו לא מכיר את המחזה האמריקאי שבו כל ארבע או שמונה שנים אלפי פקידים ממשלתיים מסיימים את תפקידם, ובאותו הזמן אלפי פקידים חדשים, משרתי השלטון החדש, נכנסים למשרדיהם על מנת לבצע מדיניות חדשה כפי שדרש "הבוס" (הבוחר האמריקאי) שמשלם גם את משכורתיהם הנאות.

ואצלנו, הישראלים? קפיש!...דמו-חארטה, תסכול, מיאוס ובוגדנות בבוחר: אנו למעשה בוחרים דיקטטור לארבע השנים הבאות, ומוטב לו שהוא יבצע מדיניות שמאלנית. סמל האופורטוניזם, הבוגדנות והשקר נכתב על-ידי אריאל שרון, אך לאחרונה "טעמו וטועמים" את טעם הבוגדנות גם מצביעי ליברמן והעבודה (עמיר פרץ). את התופעה הזאת חייבים להפסיק לפני שיקרה כאן מה שקרה במדינות דרום אמריקה, שם בחרו כל ארבע שנים "גנב שנבחר דמוקרטית". בסופו של דבר הלטינים לא רצו יותר ללכת לבחור, ובצדק.

כשעלה מנחם בגין ז"ל ב-1978 לשלטון יועציו דרשו ממנו להחליף את פקידי מפא"י ההסטורית בפקידי חירות והמחנה הלאומי, כך שהשלטון החדש ישקף את רצון הריבון, הבוחר הישראלי. מנחם בגין שכנראה נבהל בעצמו מגודל המהפך הפוליטי, שהוא עצמו ביצע, דחה את עצת ידידיו ובכך שימר את עוצמת האליטיזם המפא"יניקי של התקשורת, המשפט ופקידי הממשל... אין מה להגיד, הימין אף פעם לא ידע לשלוט.  


הבסיס לכך שהעם הריבון יחזיר את השלטון לידיו הוא שינוי פוליטי, ביזור התקשורת ושינוי שיטת בחירת השופטים... ואת זה רק "מנהיגות יהודית" מובילה באופן הפראקטי ביותר
"מנהיגות יהודית" היא כיום הגוף היחידי שהבין את שורש הבעיה ורוצה להחזיר את השלטון לעם, כך שאם העם יבחר ימין הוא יקבל ימין. מהפך במישור הפוליטי בלבד אינו מספיק, אלא צריך שבמגביל יהיה שינוי בביזור המדיה המשודרת, ובצורת בחירת השופטים בישראל. כיום, כל מנהיג ימין שינסה לבצע מדיניות ימנית אמיתית "יסונדל" מיד ובצורה אוטומטית על ידי שתי מערכות שהמשותף להן הוא שהן לא צריכות לקבל שום "חתימה" דמוקרטית ממשלם משכורתם, לא צריכות לתת שום דין וחשבון ציבורי ואשר עובדות בשיטת "חבר-מביא-חבר" (כמובן שהחברים הראשונים היו ממפא"י...): התקשורת הישראלית ומערכת המשפט.

במבנה הנוכחי של בחירת השופטים בישראל קיים סיכוי תיאורטי שכל העם הוא שבט אחד של קניבאלים, אך נבחר שופט בעל הערכים הכי הומניים בעולם. בישראל. בניגוד לארה"ב, בחירת השופטים היא דה-פאקטו, עצמאית לחלוטין ואינה עוברת שום "מסננת וחתימה דמוקרטית", כך שהשופט הישראלי הנבחר יכול לשקף ערכים שונים לחלוטין מקונסנזוס הערכים הכללי של משלמי משכורתו.

זהו, רבותי. הבסיס לכך שהעם הריבון יחזיר את השלטון לידיו הוא שינוי פוליטי, ביזור התקשורת ושינוי שיטת בחירת השופטים... ואת זה רק "מנהיגות יהודית" מובילה באופן הפראקטי ביותר.