הגירוש

ליבי, ליבי איתכם בני עמי שהתפנו ופונו מגוש קטיף.

יואב פורת , י"ט באב תשס"ז

דעות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

נכתב בעקבות הופעת הביטוי "הגירוש" בכל שיח פומבי על המחדלים בטיפול במפוני גוש קטיף.

ליבי, ליבי איתכם בני עמי שהתפנו ולאלו מכם שפונו, חרף עיקשותם, מגוש קטיף. בושה וכעס ממלאים אותי למשמע כל העובר עליכם בדרככם להתערות מחדש בתוך גבולות מדינת ישראל. אני בטוח שמן הראוי היה לכבוש את חתחתי הביורוקרטיה המתסכלים עד איבוד עשתונות, ולסלול דרך ישרה ומהירה לתמיכה ולפיצוי אלו שהקריבו כל כך הרבה על מזבח שלום הארץ ושלום יושביה.


ליבי, ליבי איתכם בני עמי שהתפנו ולאלו מכם שפונו, חרף עיקשותם, מגוש קטיף. בושה וכעס ממלאים אותי למשמע כל העובר עליכם בדרככם להתערות מחדש בתוך גבולות מדינת ישראל
את כל אלה הייתי ודאי אומר בפומבי או אפילו צועק. וכמותי, אני בטוח, רבים וטובים. לו אך נמחקה המילה "גירוש" מן הלקסיקון הדמגוגי או המניפולטיבי של מי שמתיימרים לייצג אתכם, אתם שגוש קטיף היה לכם בית ואשר נאלצתם לעזבו.

קורבנות רבים העלה העם הזה על מזבחות קדושים, לא פחות מאדמות עזה.

תרומתכם הכבדה מנשוא בצאתכם מגוש קטיף, תרומה למצוות רוב עמכם ולחוקיו, מתכרכמת ומזדלזלת לנוכח המילה הרעה הזו שנקשרה שלא בטובתכם, בה ובכם.

"הגירוש"  עם ה"א הידיעה בתחילתו... לאמור: אנחנו קורבנותיו של פשע יחיד בזוועתו שלא היה כמוהו מעולם עד כאן. מי הוא הקופירייטר הגאון שעשה לכם את זה? מי שם בפי כל דובריכם את ה"פנינה" הזו הממיטה עליכם קלון, ומרחיקה מכם את ההזדהות וההשתתפות לה הייתם ראויים אילולא המילה הנבזית הזו.

אכן יש קרע בעם. אתם הקרע. אתם יוצריו ויציריו.
 
אתם, באמצעות דובריכם הכופים על כולנו קרע מלאכותי בין מי ששמוהו "מגרש" למי ששם עצמו "מגורש". אתם אשר במו פיכם משסעים את המארג החברתי העדין שלנו, וגוזרים במו לקסיקונכם המעוות את דיננו הקולקטיבי למדון שסופו, כך מספרת לנו ההיסטוריה, כליה לאומית. ללא ספק מגיע מה שמגיע למי שויתר או אולץ לוותר על ביתו, חלקת אדמתו, חלומו ואולי אפילו על כבודו.


זוהי חובתה הקדושה של אומה, ויותר מכך חובתה המוסרית של מדינה: להתגייס, לפצות ולשקם בכל מעייניהן ובכל כוחותיהן את אלו שנאלצו לעזוב הכל ולסגת בין אם מתוך ובין אם למרות אמונתם, למען אותה אומה ולמען אותה מדינה
זוהי חובתה הקדושה של אומה, ויותר מכך חובתה המוסרית של מדינה: להתגייס, לפצות ולשקם בכל מעייניהן ובכל כוחותיהן את אלו שנאלצו לעזוב הכל ולסגת בין אם מתוך ובין אם למרות אמונתם, למען אותה אומה ולמען אותה מדינה. אבל אל תצפו ממי שאתם מאשימים אותו ב"גירוש" שיזדהה עמכם ושיתגייס למענכם.

זיכרו: בראשית הייתה המילה. והמילה בפעם הזו היא הרווח הפעוט והמרחק האינסופי בין אמפטיה לאפטיה, בין אחווה לבין ניכור מוחלט. רק מילה... אבל בעקבותיה הסלידה ובעקבותיה הפניית הגב ובעקבותיה הקרע... אין מילה ללא משקל. אין "גירוש" שלא עולה ממנו "מגורש" ו"מגרש". 

אשר על כן, בהצלחה לכם במאבקכם הצודק והלוואי שתיכשלו בהמשך כריית התהום בינינו לבינכם.