סירוב לאחור

אי אפשר להתחרט על זה שיהודים יושבים בחברון.

אורי אליצור , כ"ו באב תשס"ז

אורי אליצור
אורי אליצור
באדיבות המשפחה

בפועל חיילי דוכיפת הסרבנים סירבו להשתתף בפינויים של שני בתים בחברון, אבל באמת הם סירבו רטרואקטיבית להשתתף בפינוי גוש קטיף. סירוב הפקודה של השבוע איננו אירוע העומד בפני עצמו כשם שפינוי הבתים בשוק של חברון איננו אירוע העומד בפני עצמו. גם זה וגם זה הוא הצהרה מהדהדת על העתיד ובעיקר על העבר. החיילים הצהירו במעשיהם שהם מסרבים רטרואקטיבית להשתתף בעקירת גוש קטיף לפני שנתיים, וממשלת אולמרט, יחד עם יועץ משפטי מגויס ובית משפט מגויס, מצהירים במעשיהם שהם מסרבים רטרואקטיבית לקחת חלק ברשות שניתנה לפני 30 שנה ליהודים לחזור לחברון.

אלא שאי אפשר להתחרט על זה שיהודים יושבים בחברון. חברון היא עיר האבות, ועיר מלכות דוד.


בקדושתה ובחשיבותה היא שנייה לירושלים. לומר שיהודים לא יחיו בחברון זה הרבה יותר חמור והרבה יותר בלתי צודק מלומר שמוסלמים לא יחיו בירושלים. חברון ליהודים היא לא כמו ירושלים למוסלמים, אלא היא הרבה יותר
בקדושתה ובחשיבותה היא שנייה לירושלים. לומר שיהודים לא יחיו בחברון זה הרבה יותר חמור והרבה יותר בלתי צודק מלומר שמוסלמים לא יחיו בירושלים. חברון ליהודים היא לא כמו ירושלים למוסלמים, אלא היא הרבה יותר. כמו מדינה למוסלמים. זו שעל יד מכה. בלי שום קשר לשאלה הפוליטית מה יהיה עתידה של חברון, ומי יהיה הריבון עליה? לא ייתכן שיהודים לא יורשו לחיות בה. אסור למדינת ישראל להסכים לדרישה כזו. זה אסור גם מצד מגילת זכויות האדם של האו"ם, וגם מצד מגילת היסוד הבלתי כתובה של התנועה הציונית ושל מדינת ישראל.

מכות מאז ולתמיד

בשום הסדר מדיני שלא יהיה, לא ייתכן שמדינת ישראל תיכנע לדרישה הערבית הבלתי צודקת, האנטישמית והאנטי היסטורית התובעת שליהודים לא תהיה שום זכות לחיות ולהתפתח בחברון בסמוך לקברי אבות העם היהודי. בוודאי שלא ייתכן שמדינת העם היהודי היא עצמה זו שתיזום ותבצע, תגלגל ותתחמן את הצרת צעדי היהודים בחברון ואת הטלת החנק עליהם. לא מדובר בשני בתים ולא מדובר בשלטון החוק. כל אדם מבין שהחוק מתנגש לפעמים מטעמים שונים עם זכויות האדם ועם ערכים, כמו חופש הביטוי או חופש התנועה. ברור שאדם לא יכול לנהוג בצד שמאל של הכביש ולטעון שהוא מממש את הזכות לחופש תנועה. אבל מצד שני, אם האזרח ק' יוצא מביתו ורואה שלכל מקום שהוא מנסה לזוז, בכל כיוון שהוא מנסה ללכת אליו, תמיד עומד שם שוטר שבולם אותו, וכל פעם בעילה חוקית אחרת, הרי ברור שלא מדובר בשלטון החוק אלא בשלטון סובייטי שמנצל באופן ציני לצרכיו הפוליטיים את החוק ואת המשטרה ואת השופטים בבתי המשפט.

במצב הזה אדם בעל מצפון נקרא להפר את החוק ולהגן על הצדק ועל החופש ועל זכויות האדם. זה המצב של היהודים בחברון. בכל מקום שהם מנסים להתפתח אליו, עוצרים אותם ומצרים את צעדיהם. ותמיד זו כאילו שאלה מקומית מנותקת מההקשר. תמיד יש איזו בעיה משפטית שעורך דין ממולח ומגויס פוליטית הצליח לגרד מפינה נידחת של ספר החוקים. אלה תולדות חברון: בקשה, סירוב, סחבת, פלישה, פינוי בכוח, פלישה חוזרת, פינוי יותר אלים, עוד פלישה, פתרון משפטי ואישור. כך נבנתה כל השכונה היהודית בחברון במשך שלושים שנה, דונם אחר דונם. יש שם אנשים טובים ושומרי חוק בגיל העמידה שמאז שהיו ילדים בגן הם חוטפים מכות רצח משוטרים, נכבלים באזיקים, מבלים לילות במעצר, ובגיל עשר הם כבר חוו את החוויה של שוטר המעיד נגדך עדות שקר בשבועה בבית המשפט בלי להניד עפעף, וגם הוא וגם השופט יודעים שזה שקר ולא איכפת להם.

הדוכיפת והסנונית

הפינוי והאלימות של השבוע בחברון לא היו אירוע חריג וחסר תקדים. חברונאים ותיקים זוכרים עשרות כמוהו, אבל משהו עמוק מאוד השתנה ואסור להתעלם ממנו. שנתיים עברו מאז הטראומה הנוראה של גירוש גוש קטיף. שנתיים בהן מיום ליום מתברר יותר עד כמה אכזרי וחסר תכלית היה החורבן ההוא. בשנתיים הללו יותר ויותר מתחזק הרושם שמדינת ישראל עקרה, גירשה והחריבה ישובים פורחים, העלתה באש בתי כנסת ובתי מדרש, והוציאה מתים מקבריהם בעיקר לתכלית אחת: נקמת השמאל במתנחלים.


ברגעים של כנות, אחדים מדוברי השמאל ומובילי דעת הקהל, מודים בזה בגלוי. אחרים מכסים על זה במילים גבוהות על שלטון החוק וקדושת הדמוקרטיה, אבל האמת מבצבצת מבין השורות של דבריהם אז והיום: מלחמת קודש
ברגעים של כנות, אחדים מדוברי השמאל ומובילי דעת הקהל, מודים בזה בגלוי. אחרים מכסים על זה במילים גבוהות על שלטון החוק וקדושת הדמוקרטיה, אבל האמת מבצבצת מבין השורות של דבריהם אז והיום: מלחמת קודש, ג'יהאד חילוני, נגד הציונות הדתית.

לשירותה של מלחמת הקודש ההיא העמידה האליטה החילונית-שמאלנית את כל הכלים העומדים לרשותה: את עוצמתה התקשורתית, את שליטתה הכמעט מלאה במערכת המשפט והצדק, ואת השפעתה העצומה באקדמיה תוך שהיא מוכנה להשליך למען הג'יהאד נגד המתנחלים את כל עקרונותיה האחרים, ובכללם שלטון החוק, המלחמה בשחיתות, זכויות האדם, וההגינות הדמוקרטית. הביטויים הבולטים והזכורים ביותר של הבגידה בעקרונות בשירות הג'יהאד היו תופעת האתרוג, וההתנגדות הזועמת וחסרת הפשרות למשאל עם. לרבים מאוד בציונות הדתית, ובמיוחד לצעיריה, זו הייתה רעידת אדמה רבת עוצמה שגלי הצונאמי שלה מתחילים רק עכשיו להכות את החוף.

דוכיפת הייתה רק סנונית. כדאי לשים לב אליה.