האישה והבית

דרכן של אמותינו הקדושות שעשו רבות באוהלן פנימה.

מרים בר , י"ט באלול תשס"ז

יהדות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

נשים רבות רואות את אושרן בהפיכת הבית לגן פורח: בעל מטופח ומאושר, וילדים גדלים וצומחים במידות, בחוכמה ובלימוד. אם יש להן את זה, יש להן הכל. אולם יש נשים הרואות את אושרן בעשייה בחוץ, בניצול הכישרונות שנתברכו בהם. אף אם הבית שלהן יהיה הכי מושלם, זה לא מספיק. הן חייבות התבטאות בחוץ, ומבחינת היהדות הרי אין בזה בעייה.


אין זה נכון לומר שהאישה על פי היהדות נמצאת בחשיכה ונאסר עליה לעשות בחוץ. די אם נסקור דמויות מפורסמות בהיסטוריה של עם ישראל ונלמד כמה גדול כוחן של נשים, וכמה עשויות הן לתרום לסביבתן ולכלל עם ישראל
ההלכה היהודית מלמדת מהם תפקידיה של האישה ומהם תפקידי האיש. יש מצוות המיוחדות לאישה ודברים שהיא בעיקר מופקדת עליהם, ויש כמובן המצוות המיוחדות לגבר. "ברוך שעשני כרצונו", מה שנקרא חלוקת תפקידים. מובן שאי אפשר לכפות ואין לקבל זאת כמובן מאליו.

הספר "חיים של אושר" של הרב אייזנבלט מתייחס לתפקידי הגבר ולתפקידי האישה על פי ההלכה. הספר נכתב בשני חלקים, הראשון מיועד לגבר והשני לאישה. הכותב ממליץ לכל אחד לקרוא רק את החלק המיועד לו. בחלק השני, המיועד לאישה, מציע הרב לנשים שלא תנסנה לחקות את הגברים, ושכל מה שתעשינה יהיה בצניעות הראויה ובדרך נשית. בחלק הראשון, לגברים, פונה הרב אל הבחור בשאלה חשובה מאוד: האם סברת שהקדוש ברוך הוא התכוון פשוט לתת לך משרתת?

האישה והחוץ            

אין זה נכון לומר שהאישה על פי היהדות נמצאת בחשיכה ונאסר עליה לעשות בחוץ. די אם נסקור דמויות מפורסמות בהיסטוריה של עם ישראל ונלמד כמה גדול כוחן של נשים, וכמה עשויות הן לתרום לסביבתן ולכלל עם ישראל. העיקר שהכל בגדרי צניעות ראויים, ולעתים אף בלא לצאת מאוהלן.

צפורה אשת משה לעומת מרים אחותו

מרים הוזכרה רבות בשמה וידוע לנו הרבה על מעשיה. זה התחיל באמירתה לאביה עמרם: "גזרותיך קשות משל פרעה. פרעה גזר על הזכרים בלבד ואתה גזרת גם על הנקבות". עמרם קיבל, החזיר את אישתו אליו וכך נולד משה. בזכותה אומרים הוצאו בני ישראל ממצרים.

מרים היא זאת שמתייצבת לשמור על אחיה הקטן. מרים מסייעת למיילדות והיא זו שמוציאה תופים ושרה עם בנות ישראל. אנחנו יודעים אפילו על שיחתה עם אהרון אחיה ועל עונשה. מרים שלאחר מותה פסקה הבאר. מרים היא מנהיגה ואסרטיבית, עושה ופועלת וקיימת מאוד בתודעת העם. כך, שלאחר מותה פסקה הבאר.

צפורה, זאת שנקראת "אשת משה" וזהו תפקידה העיקרי, עליה כמעט שאין שומעים דבר. כדי להדגיש את סבילותה את פסיביותה בעשייה הציבורית מסופר לנו על אותה שיחה אודותיה על ידי מרים גיסתה עם הגיס אהרון. אותה שיחה שעליה נענשה מרים וכל העם עמד וחיכה שבעה ימים, וכך ידעו הכל על אותו חטא של מרים.


ההלכה היהודית מלמדת מהם תפקידיה של האישה ומהם תפקידי האיש. יש מצוות המיוחדות לאישה ודברים שהיא בעיקר מופקדת עליהם, ויש כמובן המצוות המיוחדות לגבר
אך צפורה היא זאת שהצילה את משה אישה ממוות, כשהיה בדרכו למצרים להוציא את בני ישראל. היא לקחה הצור ומלה את בנה בעצמה. נשים ובני אדם נמדדים בעיקר בשעות קשות. ואישה זאת שכל העת הייתה "רק" אשת משה הוכיחה נחישות ואומץ ברגע הנחוץ. אפשר לומר שבזכות צפורה יצאו בני ישראל ממצרים, אף שכל עשייתה בבית פנימה.

רחל של רבי עקיבא לעומת ברוריה אשת רבי מאיר

רחל  ביטלה כביכול את עצמה, וכל רצונה היה שיהא אישה לומד תורה. הוא יצא לדרכו וחזר אליה לאחר עשרים וארבע שנים עם 24,000 תלמידים. וכשחזר עם כל תלמידיו ועם כל הכבוד שניתן לו, הוא הודה: "שלי ושלכם – שלה הוא". רחל מיושבות הבית ומהמנותקות מהעשייה הציבורית עשתה עבור התורה ועם ישראל רק בהיותה אשת רבי עקיבא.

אך אם נעמיק לבחון את דמותה של רחל הרי זוהי אישה גדולה מאוד. כי רחל, בעצם, הוכיחה עצמאות רבה ואופי חזק ונחוש בהנהגותיה. הרי רחל היא זאת שבחרה את בן זוגה למרות התנגדות אביה רם המעלה והעשיר. היא זאת שידעה לבחור לעצמה בעל גדול במידות בזכות כושר האבחנה המעולה שלה, והיא זאת ששלחה את בעלה לבית המדרש ללמוד תורה והסתדרה בינתיים לבדה בעוני.

ברוריה, אשת רבי מאיר, לעומת זאת אישה דומיננטית מאוד גם בחוץ, מה שנקרא היום "אסרטיבית".  היא הייתה בעלת ידע רב ואף דעותיה נתקבלו בהלכה. היא הייתה מנצחת תלמידי חכמים ואף נהגה להוכיחם, על סמך יכולתה והצלחתה של ברוריה ברכישת דעת ובלימוד. ברוריה היא ההוכחה ליכולת הנשים ולכך שאין לטעון נגד הנשים על מיעוט שכל או דעת.


זה דרכן של אמותינו הקדושות שעשו רבות באוהלן פנימה ויצאו בשעת הצורך לעשייה מיוחדת לפי צורך השעה, כך סייעו ודאגו שעם ישראל ייווצר ויתקיים בקדושה ובטהרה
דבורה הנביאה לעומת יעל אשת חבר הקיני

דבורה הנביאה ששפטה את עם ישראל עליה כתוב שישבה תחת התומר. ומסבירים חז"ל שישבה שם כדי להימנע מייחוד עם גברים. דבורה שבלעדיה לא היה מוכן ברק לצאת למלחמה, אף שהזהירה אותו דבורה: "הלוך אלך עמך, כי לא תהיה תפארתך על הדרך אשר אתה הולך, כי ביד אישה ימכור ה' את סיסרא". דבורה היתה נביאה, שופטת, מנהיגה ומצביאה במלחמה. אין ספק שזוהי דמות מרתקת וחזקה במיוחד. גם כיום אין לנו נשים כאלה... עם הקידמה, הלימוד ומעורבות הנשים בחיי הציבור.

יעל אשת חבר הקיני עליה נאמר" "מנשים באוהל תבורך". ומתוך אותו אוהל פעלה יעל והרגה את סיסרא, את אותו רשע: לא בחרב, לא בקשת ולא במה שמוגדר ככלי נשק האסור באחיזת אישה, אלא רק במה שנשים מותרות בשימוש,- ביתד האוהל.

זה דרכן של אמותינו הקדושות שעשו רבות באוהלן פנימה ויצאו בשעת הצורך לעשייה מיוחדת לפי צורך השעה, כך סייעו ודאגו שעם ישראל ייווצר ויתקיים בקדושה ובטהרה.