שיפוץ כללי

הדין הוא סוג של זיכוך, ובזכות הזיכוך נזכה בדין.

הרב אברהם וסרמן , י"ט באלול תשס"ז

הרב אברהם וסרמן
הרב אברהם וסרמן
צילום: עצמי

ההבנה הרגילה של הרצון לזכות בדין היא שאנו עומדים בדין ורוצים לצאת זכאים ולא חייבים. אם אנו מדמיינים את הקב"ה למלך קשוח היושב על כס המשפט שצריך לרצות אותו, הרי שכל התהליך אינו אלא הגנה עצמית ורצון לחיות. לפי זה ריבוי התפילות, הצדקה והמעשים הטובים נועדו כדי לאזן ואף להכריע את כף הזכויות מול כף החובות. אין כאן אלא עניין מתמטי שאינו משנה הרבה את אישיותו של האדם.


זו היא יראת העונש שהתורה מרבה מאוד לעסוק בה ובייחוד בפרשיות התוכחה שאחת מהן אנו קוראים סמוך לראש השנה, כדי להזכיר שימי המשפט קרבים ובאים
אולם אפשר להסביר את הדין והזכייה בו באופן אחר לגמרי. הזוהר שואל (רעיא מהימנא, מופיע במחזורים לפני תקיעת שופר): למה ניתנה הרשות למקטרג לתבוע דין על באי עולם? ועונה שהקב"ה יצר את המקטרג כדי לדרוש דין בעולם, כיוון שה' רוצה שיראו מלפניו. במילים אחרות, אילולא היה שוט הדין מונף מעל ראשינו לא היינו יראים מהקב"ה. זו היא יראת העונש שהתורה מרבה מאוד לעסוק בה ובייחוד בפרשיות התוכחה שאחת מהן אנו קוראים סמוך לראש השנה, כדי להזכיר שימי המשפט קרבים ובאים.

אלא שעדיין צריך להבין מהי מטרת יראה זו? מוסיף הזוהר ואומר שה' אוהב משפט ורוצה שהעולם יתקיים במשפט, ומזכיר לנו שיש דין ויש דיין. תפקידו של הדין הוא לגרום לבני האדם לתקן את עצמם ולהתאים את אורח חייהם לצדק, למוסר ולמהות הרוחנית שהיא יסוד חייהם. נמצא אם כן שהדין נועד בעיקר כדי לשנות אותנו, ואם אנו משתנים אזי אנו יכולים לזכות בדין. לפי זה הדין הוא סוג של זיכוך, ובזכות הזיכוך נזכה בדין.


אלא שעדיין צריך להבין מהי מטרת יראה זו? מוסיף הזוהר ואומר שה' אוהב משפט ורוצה שהעולם יתקיים במשפט, ומזכיר לנו שיש דין ויש דיין
מוסיף הזוהר שאומנם תפקיד השופר לעורר רחמים, אך אלה לא באו כדי לוותר על הדין כי אם לתת לאדם אפשרות לשוב בתשובה אם לא הספיק עד ראש השנה. מכאן עד יום הכיפורים יצטרך האדם לתקן את דרכיו שאם לא כן, יוכרע דינו לחובה וקטגור ינצח בדין. אין לאדם ולאנושות זכות קיום אם חייהם אינם ערכיים ורוחניים. נמצאת עיקר השאלה היא "איך מזדככים" ורק תוצאתה "איך זוכים"?

כך מובן מדוע ראש השנה הוא יום הדין דווקא. ביום זה חוזר העולם לנקודת ההתחלה, ונבדקת שוב השאלה האם ראוי להיברא או לאו. כיוון שיש בו בעיות רבות, הגישה הבסיסית היא שלאור מצבו אין לו זכות קיום, ורק האפשרות לשוב בתשובה מאפשרת לו להיברא מחדש.

המאמר הוא מתוך עלון "קוממיות".