למצוא את האושר

האושר הוא לא בהישגים, אלא הוא בעשייה עצמה.

מרים בר , ה' בתשרי תשס"ח

יהדות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

אומרים כי האושר הוא מילה גדולה מדי. סבורים שזאת מין התפלספות, אבל אין זה כך.

כבר קהלת דיבר על השמחה. הוא דיבר על נחת ועל טוב לבב. כשאדם ממלא את הצד שלו ואת תפקידו בעולם, זוהי כבר עשייה שמביאה לשמחה שהרי האושר לא נמצא דווקא בהישגים ולא בדברים חיצוניים, אלא הוא נמצא בליבנו.

ומי כמונו יודע שבעשותנו הטוב בעיני האלוקים והאדם אנו חשים שלמים, ואת ליבנו ממלאת נחת רוח ושלימות בלב.

וכך אומר קהלת: "לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך, כי רצה האלוקים את מעשיך. בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך לא יחסר. ראה חיים עם האשה אשר אהבת....". ואומרים המפרשים שכשאתה עושה מעשיך בשמחה, זהו סימן שה' מרוצה ממך. השתדל ולמד ליהנות מחיי המשפחה שלך, כי זה הטוב שלך. זהו הרווח שתוכל להשיג בחייך.

הרמב"ם מלמד אותנו שהאושר לא נמצא בדברים חיצוניים. זהו משהו שצריך להיות בתוך ליבנו. הוא מלמד שאושרו של האדם ושמחתו בחיים הם העשייה למען דעת את ה'. זהו ניצול יכולותינו ושכלנו לעשייה בדרך התורה. האושר הוא לא בהישגים, אלא הוא בעשייה עצמה. הוא נמצא בלב האדם: "לא בדברים שמחוץ לנפש שוכן האושר... כצל עובר הוא כל מה שההמון חושב לתענוג ואושר".

וגם אביא מהתקופה הקרובה אלינו בשנים. הראי"ה קוק זצ"ל (קובץ ב', ע"ז) אומר:

"לא רק למלא. אני צריך למצוא את אושרי בקרבי פנימה, לא בהסכמת הבריות, ולא בשום קריירה איזו שתהיה. כל מה שאכיר יותר את עצמותי, כל מה שיותר אתיר לעצמי להיות מקורי, ולעמוד על רגלי עצמי, בהכרה פנימית הממוזגת מדעה, הכרה, הרגשה ושירה יותר יאיר לי אור ה', ויותר יפותחו כוחותיי להיות ברכה לי ולעולם".

את תפקידינו אנו צריכים לעשות, ועלינו לעשות זאת בשמחה. כמו שנאמר בפרשת הקללות (דברים כ"ח, מ"ז): "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך השמחה ובטוב לבב".

יהי רצון שנזכה לעשות תמיד רק בנחת ובשמחה, ונראה ברכה בעמלנו.