איפוק מול אוהב, הוא כוח

אף שאין דרכו של הקב"ה בכך, עשה כך בשל אהבת הכלה.

הסופר הרב יוסף אליהו , י"א בתשרי תשס"ח

קניות, בישולים, קישוטים, אורחים, ילדים בחופשה, ערבות וטיולים...

מרוב רצון להספיק וליהנות מהחג, קורה ויש גם רגעים של חיכוך ושל רצונות מתנגשים: לצאת לשמחת בית-השואבה, עליזה ודחוקת-אדם או לטיול בחיק הטבע? ואולי לביקור משפחתי סולידי? מי יוותר למי "הזכר" או "הנקבה"?


מרוב רצון להספיק וליהנות מהחג, קורה ויש גם רגעים של חיכוך ושל רצונות מתנגשים: לצאת לשמחת בית-השואבה, עליזה ודחוקת-אדם או לטיול בחיק הטבע? ואולי לביקור משפחתי סולידי? מי יוותר למי "הזכר" או "הנקבה"?
קורא יקר של פינתנו שלח אלינו קטע היכול להאיר את הדרך:

"ב"מקראות גדולות" הוצאת "לשם" יש מדור בשם "זֹהר הנגלה (קטעי זֹהר שווים לכל נפש השייכים לפרשה). ראיתי שם קטע זֹהר שממש מתאים לרעיון המרכזי של "סוד הנישואין" שיש ללמוד מהאופן בו ה' מתייחס לישראל" (זהר חלק ג', רמ"א בעיבוד קל):

"רבי שמעון בר יוחאי היה הולך לטבריא. פגש בו אליהו ואמר לו: "שלום לאדוני". אמר לו רשב"י: "במה עוסק הקב"ה ברקיע?". אמר אליהו: "עוסק בקורבנות, ואומר דברים חדשים בשמך. אשריך. ובאתי להקדים לך שלום. דבר אחד רציתי לשאול ממך שתיישב לי: בישיבה של הרקיע נשאלה שאלה: הלא עולם הבא אין בו אכילה ושתיה, ואם כן קשה: הרי כתוב (שיר השירים ה', א' שהקב"ה אומר לכנסת-ישראל) "באתי לגני אחֹתי כלה... אכלתי יערי עם דִּבשי, שתיתי יֵינִי עם חֲלבי". מי שאין בו אכילה ושתייה יּאמר "אכלתי יערי עם דבשי, שתיתי ייני עם חלבי'?!".

אמר רשב"י: "ומה הקב"ה השיב להם בישיבה של הרקיע?".

אמר לו: "הקב"ה אמר: 'את זאת בר-יוחאי יאמר'... ולכן באתי לשאול ממך".

אמר רשב"י: כמה חביבות חיבב הקב"ה את כנסת-ישראל. מרוב אהבתו אליה שינה ממה שהוא רגיל לעשות. שאף על פי שאין דרכו באכילה ובשתיה, הרי שמתוך אהבתו לה 'אכל ושתה' שהואיל ובא אליה למקומה הוא עושה רצונה. כלה הנכנסת לחופה ורוצה לאכול, האם אין הדין נותן שחתנה יאכל עימה אע"ג שאין דרכו לעשות כך!? זהו שכתוב: "באתי לגני אחֹתי כלה... - הואיל ובאתי אליה להיכנס עִמה לחופה, לכן "...אכלתי יערי עם דִּבשי וכו'".

וכך היה גם בדוד המלך [שגם הוא בחינת המלכות, "הנוקבא"]:

דוד אמר: "כֹּהניך ילבשו צֶדֶק וחסידיך יְרַנֵּנוּ" (תהילים קל"ב, ט' ובזה שינה מהסדר כי בחינות "צדק" ו"רינה" הן מצד הלויים, צד השמאל, ואינן שייכות ל"כֹּהניך" שהם בימין). לכן דוד היה צריך לומר: "לְוייך ילבשו צדק ולוייך ירננו". אמר לו הקב"ה: "דוד, אין דרכי בכך". אמר דוד [את הפסוק הבא ב"תהילים"]: "בעבור דוד עבדך, אַל תָּשב פני משיחך" - תיקון זה שתיקנתי, אַל נא תשנה אותו" [דוד שינה בכוונה להרבות חסד גם בצד השמאל].

אמר לו הקב"ה: "דוד, הואיל והזמנת אותי, יש לי לעשות רצונך ולא רצוני".


ולמדנו מכאן דרך-ארץ שמי שמזמין אחר ההוא שבא אליו יש לו לעשות רצונו, אף שאין דרכו בכך. וגם כאן: "אכלתי יערי עם דבשי", אף שאין דרכו של הקב"ה בכך עשה כך בשל אהבת הכלה, כיוון שבא לביתה"
ולמדנו מכאן דרך-ארץ שמי שמזמין אחר ההוא שבא אליו יש לו לעשות רצונו, אף שאין דרכו בכך. וגם כאן: "אכלתי יערי עם דבשי", אף שאין דרכו של הקב"ה בכך עשה כך בשל אהבת הכלה, כיוון שבא לביתה".

אמר אליהו זכור לטוב לרשב"י: "רבי, חייך. הסבר זה רצה הקב"ה לאומרו, אך כיוון שאינו מחזיק טובה לעצמו לפני כנסת ישראל, העלה את הדבר אליך שאתה תאמר אותו. אשריך בעולם שאדונך משתבח בך למעלה!".

ומבואר בפירוש "הסולם": אין גילוי מעשי ל"חכמה" העליונה, אלא במידת ה"מלכות" התחתונה שמצד עצמה אין לה כל שפע. וזהו, שאין "אכילה ושתיה" אלא רק ב"מלכות" שכל גילויו של הקב"ה אינו אלא באמצעות "מלכותו" של דוד מלך ישראל שמצד עצמו אין לו כל שפע, עד שאפילו את 70 שנות-חייו קיבל במתנה מאדם-הראשון.

לכן אנו רומזים ב"קידוש לבנה": "דוד מלך ישראל חי וקיים", כי גם ללבנה אין שפע עצמי והיא רק מקבלת מן השמש "כי שמש ומגן ה' אלקים" (תהילים פ"ד, י"ב). כך גם: אין כל גילוי לשפע שב"זכר", אלא במידת ה"מקבל" של ה"נוקבא" שסגולתה הגדולה היא לגלות שפע. ונראה שלכן "ויתר" הקב"ה והניח לרשב"י "המקבל" לגלות את פירוש הפסוק!

"ויתור" זה הוא-הוא סוד הצמצום שבאמצעותו ברא את עולמו. שעל-ידי ש"התאפק" מלהשפיע וכבש את השפעתו, הותיר מקום לִברואים כרבי שמעון שבהם הוא משתבח.

עתה, צא והבן היכן היא מולדתו של הוויתור בעולם...

תודה לאורן כהן-צדק מישיבת "שעלבים" שזיכה אותנו בקטע זה, ו"מזל-טוב" לבבי לאירוסיו הטריים.


"ויתור" זה הוא-הוא סוד הצמצום שבאמצעותו ברא את עולמו. שעל-ידי ש"התאפק" מלהשפיע וכבש את השפעתו, הותיר מקום לִברואים כרבי שמעון שבהם הוא משתבח
מדוע הצב הולך לאט?

האם אתם יוצאים בחג לחיק הטבע? יתכן ותיכנסו ל"שמורת הצבים" המקסימה שליד נחל אלכסנדר. כדי שלא תופר שמחת החג, כדאי לכם להיזהר: הזמן בו אתם צופים בצבים מנוצל על ידי כנופיית פושעים (כנראה ערבים, מכפר סמוך) לניפוץ שמשת הרכב שנותר בחניון, ולריקון מהיר של הציוד. כשתגיעו להגיש תלונה במשטרת נתניה, תגלו שהצטרפתם אל עשרות שאירע להם כך לאחרונה ושלמשטרה "אין אמצעים" לתפיסת הפושעים.