הצלחתה של עלילת הדם

פרדיגמה של פוגרום פוליטי-תקשורתי שמישהו יזם.

יוסף דוריאל , י"א בתשרי תשס"ח

יוסף דוריאל
יוסף דוריאל
ערוץ 7

עלילת הדם הצליחה רק הודות למשת"פים היהודים.

סוף-סוף באיחור של שבע שנים זכינו לראות דובר צה"ל שמעיז לדרוש ממפיצי עלילת הדם של "רצח מוחמד א-דורה", ולהציג את חומר ההוכחות לעלילתם. רק שלא יתפלא ממה שיתגלה כשיתוף פעולה ערבי-צרפתי-יהודי להכפשת ישראל בהיקף עולמי.


סוף-סוף באיחור של שבע שנים, זכינו לראות דובר צה"ל שמעיז לדרוש ממפיצי עלילת הדם של "רצח מוחמד א-דורה" ולהציג את חומר ההוכחות לעלילתם
מה שפורסם עד היום על עלילת הדם של "רצח מוחמד א-דורה" הוא רק קצה הקרחון. כי מה שנראה על פניו "רק" כמחדל ורשלנות של דוברי צה"ל ומשרד החוץ, מחפה על פרשה של בגידה בביטחון המדינה בדרגים הגבוהים של הממסד הממלכתי, ולפי סימנים רבים תמורת בצע כסף ורווח פוליטי מפוקפק לאנטי-ציונים החדשים של ישראל.

שלושה ימים לאחר שראיתי את סרטון הטלוויזיה הצרפתית עם הילד המבוהל ואביו שמסתתרים מאחורי חבית בטון מפני יריות צלפים, פרסם "העיתון לאנשים חושבים" בישראל יחד עם כמה עיתונים בחו"ל את התמונה הגדולה של הילד השוכב, כביכול מת, על ברכי אביו. הוא היה מאחורי החבית עם הכותרת הבאה:

"15 המכתשים בקטע הקיר שלמרגלותיו היו לכודים הצביעו בבירור על כך שהישראלים כיוונו את מכונות הירייה שלהם לעבר השניים. מוחמד היה למטרה".

כלומר: מכונות ירייה (ברבים, למרות שראו בצילום שאין בעמדת צה"ל אפילו קנה אחד של מכונת ירייה) נמנעו מירי על האספסוף שזרק מקרוב לפידים על העמדה הנצורה, ופתחו באש דווקא על ילד מבועת שהסתתר מאחורי חבית במרחק 110 מטר מהעמדה המותקפת.

כותרת הזויה זו והתיאור המתלהם של האירוע בעיתון, כגון: שקר "הריגת נהג האמבולנס" הצביעו על פרדיגמה של פוגרום פוליטי-תקשורתי שמישהו יזם כליווי תעמולתי חובק עולם לאינתיפאדה שהחלה עם האירוע המצולם. לא לקח לי הרבה זמן כדי לנתח את התמונות "המרשיעות" שהפיץ נציג פרנס-2 עצמו כדי להוכיח שמעמדת צה"ל לא ניתן היה לפגוע בילד ובאביו, ושהעמדה היחידה (שצולמה בזמן-אמת) ממנה ניתן היה לפגוע בילד וליצור את החור שהופיע בצילום, בקיר שמאחוריו, הייתה מאוישת בחמושים פלסטינים. זה גם מה שתאם את טענתו של השר בקבינט הפלסטיני, הישאם עבד-אל-ראזק, שהילד "נפגע מכדור שנכנס לבטן ויצא מהגב". כלומר תמונות "פרנס-2" שהרשיעו, כביכול, את צה"ל הוכיחו בדיוק את ההיפך ממה שטענו המעלילים.


מהידע שצברתי בניתוח מערכות לחימה היה ברור לי שאם יתנו לעלילה זו להתפשט היא תפעל כמו מגיפה שתצא מכלל שליטה, ולכן הכנתי ללא דיחוי עבור ראש הממשלה ושר הביטחון דו"ח מפורט על ניתוח האירוע להזמת עלילת הדם ותביעה לדין של מפיציה
מהידע שצברתי בניתוח מערכות לחימה היה ברור לי שאם יתנו לעלילה זו להתפשט היא תפעל כמו מגיפה שתצא מכלל שליטה, ולכן הכנתי ללא דיחוי עבור ראש הממשלה ושר הביטחון דו"ח מפורט על ניתוח האירוע להזמת עלילת הדם ותביעה לדין של מפיציה. כאן המקום להזכיר שגם דו"ח "ועדת אור" על אירועי הדמים בתחילת אוקטובר 2000 ציין במפורש את הקשר בין הפצת סרטון פרנס-2 לבין ההתפרצות האלימה של הצעירים שראו אותו. אלא שמכאן התחילו הדברים להתגלגל בצורה מוזרה:

1.    אלוף פיקוד הדרום שהקים ועדה מקצועית לחקר האירוע שקרה בתחום אחריותו, נתן לה להתעסק בנושא (הפשוט לכאורה) כחודשיים בהם המשיכה ההסתה להשתולל, ואז ערך מסיבת עיתונאים ממנה פורסם: "מוטל ספק ביחס לאפשרות הפגיעה בילד ובאביו על ידי חיילי צה"ל" (כלומר: לא הזמה מוחלטת, אלא הנחה שאפשר לתת לצה"ל ליהנות מהספק). וכן, "אין יסוד להניח כי רשת הטלוויזיה הצרפתית נהגה באופן בלתי אובייקטיבי או בלתי אתי". לאחר מכן, כשהשתחרר האלוף מצה"ל הוא זכה לכמה כיבודים באזרחות, והפך לחביב התקשורת. למען הגילוי הנאות עלי לציין שהוזמנתי לשחזור האירוע במטווח פיקוד דרום ביוזמתו של הפיזיקאי נחום שחף, בפני צוות טלוויזיה של בוב סיימון אך בהיעדרו המוזרה של אלוף הפיקוד שיזם את ההצגה.

מהתנהגות נציג דובר צה"ל במקום הבנתי שלא תצא מכך שום תועלת, ולמסקנה זו הגיע גם בוב סיימון שפתח בתחקיר עצמאי של העלילה ופרסם, אחרי כשנתיים, סרט משלו בשם PALLYWOOD, בו הוכיח שכל האירוע "המלחמתי" בצומת נצרים באותו יום היה ביום רשלני וגלוי לעין. הודעתי לשחף שאינני רואה טעם להמשיך להשתתף בהצגות השחזור, ובנוכחותו קבעתי בטלפון פגישה עם ראש המטה האישי של ראש הממשלה כדי למסור לו ללא דיחוי נוסף את תוצאות התחקיר העצמאי שלי.

הייתי משוכנע שבנסיבות שנוצרו אסור היה לחכות עם הזמת עלילת הדם עד להשלמת התחקיר הצה"לי שסטה למסלול בו לא האמנתי, כשסרטון "רצח הילד" ממשיך להשתולל בכל העולם. למותר לציין, שבדו"ח שלי לא נכלל שום חומר שהופק משיחזור האירוע במטווח פיקוד דרום. זה לא הפריע להפיץ את השמועה שהאלוף "הדיח" אותי מוועדת החקירה מפני שפרסמתי חומר סודי מעבודתה.

2.   הרשות הפלסטינית העניקה פרס מיוחד לצלם אבו-רחמה שהכין את סרטון הטלוויזיה של "הרצח", ועשה שירות אדיר להצדקת והאדרת האינתיפאדה של יאסר ערפאת בעולם.

3
הרשות הפלסטינית העניקה פרס מיוחד לצלם אבו-רחמה שהכין את סרטון הטלוויזיה של "הרצח", ועשה שירות אדיר להצדקת והאדרת האינתיפאדה של יאסר ערפאת בעולם
.    שופטת בת"א שבתקשורת פורסם על עסקי ממון כבדים של בעלה עם הרש"פ, פרסמה פסק דין הקובע שהתחקיר המזכה את צה"ל מהריגת הילד "היה לא מדעי ולא מקצועי", וכן שמהנדס בעל 50 שנות ותק במקצוע "לא יודע גיאומטריה". כל זאת בלי שהוגשה עדות כלשהי של מומחה שהוכיח או אף טען את זה, כנדרש בתהליך משפטי תקין. נציג "פרנס-2" קפץ על המציאה ושידר בשורה זו מהתחנה בפריס, מה שעזר להרשיע את פיליפ קרסנטי – פטריוט יהודי שניסה להגן על כבוד ישראל והעם היהודי.

4.   נציבת התלונות נגד שופטים סירבה לחקור אם אכן יש קשר עסקי בין בעלה של השופטת לבין הרש"פ, וקבעה: "קשה להלום כיצד קשרי משרד עורכי הדין עם הרשות הפלסטינית ... משליכים על בירור המשפט"... היא כנראה לא שמעה על המושג של ניגוד אינטרסים שיכול לעוות משפט. היא גם התעלמה מהפרת העיקרון המשפטי (סעיף 16 באמנה האירופית התופס גם בישראל) שפסק דין יכול להסתמך רק על עדויות שהושמעו במשפט (וניתן היה לחקור את העדים).

5.   דוברת צה"ל, ששמו הטוב של צה"ל צריך לעמוד בראש דאגותיה, הצהירה לעיתון "הארץ" (23.6.06): "לא התכוונתי לקבוע אם צה"ל אחראי או לא להרג א-דורה"
 
ודאי עוד נשמע הערות של אנשים חכמים שיסבירו למה אין טעם לטפל מחדש באירוע מלפני שבע שנים. על זה אפשר להפנות אותם לספר שפרסמה לא מזמן השופטת בדימוס, הדסה בן-עיתו, שהקדישה שנים למלחמה נגד עלילות "הפרוטוקולים של זקני ציון" שחוברו לפני 100 שנים, אך מזינים את ההסתה האנטישמית עד היום (לא מזמן ראיתי סרט המופץ באינטרנט ובו עיקרי "הפרוטוקולים" וקישורם לפשע פיצוץ מגדלי התאומים ב-11.9.01).
 
הצלחת עלילת הדם של מוחמד א-דורה עודדה את אויבי ישראל ליזום את עלילת "הטבח בג'נין", ולפני שנה את עלילת "טבח הילדים בכפר קנא". עלילה זו הצליחה לבלום את התקפות צה"ל בלבנון, להציל את חיזבאללה ממפלה, ולהכתיב באו"ם הפסקת אש בתנאים גרועים לישראל. המגוחך במקרה זה היה שדווקא גורמים מחוץ לישראל חשפו את זיופי הצילומים של "הטבח בכפר קנא", כגון: איך "מת" שנמאס לו לשכב תחת סדין התיישב פתאום באמצע הצילומים.
 

עלילה זו הצליחה לבלום את התקפות צה"ל בלבנון, להציל את חיזבאללה ממפלה, ולהכתיב באו"ם הפסקת אש בתנאים גרועים לישראל
אני מצפה שאנשים הדואגים לכבודו של צה"ל ולמעמדה של ישראל בעולם יאמצו את הדוגמא של השופטת הדסה בן-עיתו, ולא יירתעו מהשלמת חקירת הפרשה על כל ספחיה למרות שחלפו שבע שנים מהאירוע המביש.