תתחד"ש

אולמרט מציע נסיגה כאילו מושלת פה קואליציה של חד"ש.

אורי אליצור , ט"ו בתשרי תשס"ח

אורי אליצור
אורי אליצור
באדיבות המשפחה

לפעמים הילד של אנדרסן מסתכל על המלך העירום, והצעקה לא יוצאת לו מהפה מרוב תדהמה. אהוד אולמרט נגרר, ספק ברצון ספק באונס, לתוך מהלך שמשמעותו היא מימוש מדיניותה של מפלגת חד"ש: נסיגה כוללת לקווי 67', חלוקת ירושלים, מסירת הר הבית, "הכרה מסוימת בזכות השיבה", וחורבן של מאות ישובים יהודיים חוקיים לחלוטין. הפרטים על ההסכמות המדהימות בינו לבין אבו מאזן מתפרסמים שוב ושוב בעיתוני העולם ואיש לא טורח להכחיש אותם, אבל אצלנו על סיפון הטיטאניק התזמורת מנגנת ואלסים והמלצרים מגישים מנות אחרונות. לא שמישהו לא יודע, הכל מתפרסם גם בעיתונות שלנו. אבל זה מופיע אי שם בעמוד 7 של העיתונים, הרבה אחרי אברם גרנט ודודי סלע. ושלא לדבר על הביקור המלכותי של מדונה אצל הנשיא, כאילו מדובר באיזה הסכם בין גואטמלה והונדורס.


אולמרט מציע נסיגה של מאה אחוז עם פה ושם חילופי שטחים, כאילו מושלת פה קואליציה בראשות חד"ש ומר"צ, ובממשלה יושבים להם שרי ש"ס וישראל ביתנו ודנים בנחת בתקציבי הרשויות המקומיות וברפורמות ברשות השידור
במדינת כוכב נולד לא מתעניינים במיוחד במה שמתרחש אחרי רמת גן. אולמרט מציע נסיגה של מאה אחוז עם פה ושם חילופי שטחים, כאילו מושלת פה קואליציה בראשות חד"ש ומר"צ, ובממשלה יושבים להם שרי ש"ס וישראל ביתנו ודנים בנחת בתקציבי הרשויות המקומיות וברפורמות ברשות השידור.

אולמרט מחלק את ירושלים, צחי הנגבי משכים לעבודתו בכנסת, ציפי לבני ממריאה ונוחתת, ועתני שנלר מסביר ששום דבר לא קורה. אולמרט מבשל הסכם קבע מרחיק לכת עם הפרטנר הכי כושל שאין לו שום סיכוי לשרוד מול החמאס, אלא על כידוני צה"ל. אהוד ברק לא אומר מילה, ולפי העיתונים הוא בכלל לא מעורב, כי זה לא מעניין אותו. ומעל לכל, ישראל הולכת להכריז במסמך בינלאומי שכל מרחבי יהודה ושומרון הם אדמה פלסטינית כבושה, והליכוד עסוק בוויכוח על השאלה האם חיים יבין הצליח או לא הצליח להכשיל את נתניהו בלשונו, והאם פליטת הפה של אולמרט הייתה פדיחה יותר גדולה או יותר קטנה מההחלקה של נתניהו? אדוני ראש הממשלה, האם השתגעת? אדוני ראש האופוזיציה, האם נרדמת?

נייר עפיפונים

קשה להאמין, אבל מדובר במהלך מדיני שעזמי בשארה לא היה מוביל משהו קיצוני ממנו, וכולם בתרדמת. מה מרגיע אותם? אולמרט מוכר להם שבכלל לא הולך להיות שום הסכם, לא יהיה לוח זמנים, ולא יהיה שום דבר לביצוע. מדובר בהצהרת כוונות בלתי מחייבת כאילו נלך לוושינגטון, נשב עם נשיא ארצות הברית ועם חצי תריסר ראשי מדינות ערביות, ונחתום על נייר שבו ישראל מודיעה לראשונה שירושלים לא שלנו ושעליה לסגת מכל מרחבי יהודה ושומרון ולהחזיר פליטים. אבל זה לא מחייב, כי זה סתם נייר עפיפונים.

לפעמים קשה להאמין עד כמה בני אדם מוכנים שישטו בהם. אין הצהרת עקרונות בלתי מחייבת. "הצהרת עקרונות" היא בכלל רק אחד הביטויים היצירתיים שהומצאו כדי להקל על מדינאים לרמות את עצמם כשהם חותמים על הסכם משהו, כמו: תג המחיר 19.99 אין קליינט שלא מבין שמדובר ב-20 שקל, ובכל זאת כל סקר שוק מראה שהרבה יותר אנשים קונים את המוצר אם מאפשרים להם לרמות את עצמם שהוא כאילו עולה פחות. אגב, גם מה שאנחנו קוראים "הסכם אוסלו" נקרא בשעתו הצהרת עקרונות. זוכרים את זה? מדשאת הבית הלבן, ערפאת, רבין וקלינטון, הסכם היסטורי, פרס נובל וכל משק כנפי ההיסטוריה שאחר כך התפוצצה לנו בפרצוף. כל זה היה רק הצהרת עקרונות כאילו בלתי מחייבת.

פוליטיקה בתרדמת


על פי החוק הבינלאומי אין בכלל אדמה פלסטינית, כי לא קיימת מדינה פלסטינית ומעולם לא הייתה קיימת. נכון, רבים מאוד בארץ ובעולם מאמינים שבעתיד היא חייבת להיות אדמה פלסטינית, אבל העתיד הוא ספקולציה
סליחה חברים בממשלה, באופוזיציה, ובסיעת "קדימה" ובכלל. סליחה אדוני ראש הממשלה מרחוב כרמיה. האם לא יכולתם להמציא בלוף יותר מוצלח? אם אתה הולך לוושינגטון ומתחייב שם בכתב, עם חתימות כל הצדדים, לחלק את ירושלים ולרדת מהר הבית, אז מכרת את ירושלים ולא משנה אם יש או אין בנייר הזה לוח זמנים לביצוע. במקרה הזה הדבר עוד יותר הזוי מהרגיל, כי הבעיה הרובצת בינינו לבין אבו מאזן היא בכלל לא מעשית אלא הצהרתית. הרי השאלה היא של מי האדמה הזו? של מי ירושלים? של מי הר הבית? ושל מי הגליל? האם זה של העם היהודי או של הערבים. הפלסטינים אומרים שכל גרגר עפר משני צידי הקו הירוק הוא אדמה פלסטינית כבושה. מה אנחנו אומרים?

על פי החוק הבינלאומי אין בכלל אדמה פלסטינית, כי לא קיימת מדינה פלסטינית ומעולם לא הייתה קיימת. נכון, רבים מאוד בארץ ובעולם מאמינים שבעתיד היא חייבת להיות אדמה פלסטינית, אבל העתיד הוא ספקולציה. אי אפשר לקבוע חוק על שם העתיד. על פי החוק הבינלאומי זו אדמה שאינה שייכת לשום מדינה מוכרת. שום הצהרה פלסטינית לא יכולה לשנות את זה, אלא יש רק דבר אחד שיכול לעשות אותה לאדמה פלסטינית: הצהרה ישראלית. לתת הצהרה כזו זה בדיוק ההיפך של בלתי מחייב. זו השאלה שארבעים שנה אנחנו מתווכחים עליה. אז אל תהיו לי ימניים ואני לא מבקש שתצטרפו לתנועה למען ארץ ישראל השלימה. רק שתשבו לעזאזל ותדונו. אני מציע שתשאלו שאלות, שתחשבו, שתכנסו את הסיעה, ושתדברו עם הבוחרים שלכם.

מה, האם אריק שרון הפך את כל המערכת הפוליטית לצמח?