מטוס ללא טייס

המדינה מוצאת את עצמה במצב של מטוס ללא טייס.

אורי אליצור , כ"א בתשרי תשס"ח

אורי אליצור
אורי אליצור
באדיבות המשפחה

ראש הממשלה, כמו כל אזרח מן השורה, זכאי להגנה משפטית כשתלוי ועומד נגדו אישום פלילי, וזה טבעי ואנושי שהוא יפנה את רוב זמנו ורוב מעייניו לשמירה על זכויותיו ולמאמץ להוכחת חפותו. כך עושה כל אדם במצב שבו מתנהלת נגדו חקירה פלילית חמורה. אדם כזה ישתדל במידת האפשר לצאת לתקופה מסוימת של חופשה מעבודתו כדי להיערך כראוי. ובכל מקרה, מקום עבודה אנושי יתחשב בו ויקבל בהבנה תקופה מסוימת של ירידה משמעותית בתפקודו בעבודה. הרי הוא צריך לבחור לו את פרקליטיו, לנהל איתם משא ומתן לא קל ואחר כך לתכנן איתם קו הגנה, לאסוף חומר, לחשוב על הדברים ביום ובלילה, להיזכר בעדים או עדויות שיכולים לסייע לו, לעמוד על משמר זכויותיו מול רשויות החקירה והתביעה, ולנסות לנתח שוב ושוב מהלכי שחמט מסובכים של קרב המוחות בין ההגנה והתביעה.


ראש הממשלה, כמו כל אזרח מן השורה, זכאי להגנה משפטית כשתלוי ועומד נגדו אישום פלילי, וזה טבעי ואנושי שהוא יפנה את רוב זמנו ורוב מעייניו לשמירה על זכויותיו ולמאמץ להוכחת חפותו
כל אזרח מן השורה ינהג כך, וראש ממשלה יותר מכל אזרח רגיל. כי אומנם לגבי כל אדם שלב החקירה הוא משמעותי מאוד, ולפעמים שגיאה שאתה עושה בשלב הזה חורצת את הדין ולא ניתנת לתיקון אחר כך כשאתה מגיע למשפט עצמו. אבל בכל זאת לאזרח מן השורה החשוד בפלילים, המערכה העיקרית מתחילה אחרי החקירה, אם וכאשר הוגש כתב אישום ונפתח משפט.

לגבי ראש ממשלה המערכה העיקרית על זכויותיו ועל חפותו מתנהלת בזמן החקירה במשטרה, והדיונים בפרקליטות. מבחינתו הגשת כתב אישום היא במידה רבה סוף הדרך וגזר הדין. כי ברגע שיוחלט להגיש נגדו כתב אישום הוא חייב להתפטר, ולראש ממשלה אין אפשרות של נבצרות זמנית ואין גם אופציה חיים רמונית. התפטרותו היא סופית וחדה. הממשלה נופלת איתו, מישהו אחר תופס את כיסאו ומקים ממשלה אחרת. הוא לא יחזור לתפקידו גם אם בסוף המשפט הוא יוצא זכאי או חצי זכאי, או מורשע ללא קלון. ואגב, אפילו חיים רמון, החתול שתמיד נופל על הרגליים, לא חזר לתפקידו הקודם. גם לא יעקב נאמן שבניגוד לרמון יצא מן המשפט זכאי ונקי מכל רבב.

תת - תפקוד עמוק


לגבי ראש ממשלה המערכה העיקרית על זכויותיו ועל חפותו מתנהלת בזמן החקירה במשטרה, והדיונים בפרקליטות. מבחינתו הגשת כתב אישום היא במידה רבה סוף הדרך וגזר הדין
כל אזרח במצב הזה יפנה את רוב מרצו וזמנו לעניינו האישי, וראש ממשלה יותר מכל אזרח. כל ראש ממשלה ינהג כך, ואהוד אולמרט יותר מכל ראש ממשלה. ראשית מהסיבה הפשוטה שנגד אולמרט לא מתנהלת חקירה פלילית אחת, אלא שלוש או ארבע חקירות פליליות ולכן הראש שלו יהיה תפוס בעניין הזה פי שלושה וארבעה. ושנית משום שאולמרט, כפי שהצהיר בעצמו, הוא ראש ממשלה לא-פופולארי. הוא מאוד לא פופולארי. לא-פופולארי ללא תקדים. אפילו בעיתונים שאוהבים אותו ועושים הכל כדי לתמוך בו, כאשר מתפרסם מפעם לפעם סקר פוליטי, הכותרת הראשית מספרת על העליות והירידות בשיעורי התמיכה בנתניהו ובאהוד ברק. על אולמרט, ראש הממשלה המכהן, לא מדברים בכלל. ראש ממשלה לא פופולארי יודע שחקירה פלילית היא מסוג הדברים שמתחילים לגלגל את כדור השלג של נפילתו גם אם היא תסתיים בסוף בלא כלום. כי כאשר מתחילים חוקרי המשטרה לצאת ולבוא בלשכה, מתחילים העכברים הפוליטיים לנטוש את ספינתו. ככה זה בג'ונגל של הלא - פופולאריים.

לכן, מלבד התייעצויות מרתוניות עם פרקליטים ועם יחצנים ומלבד טחינת המוח הבלתי פוסקת שהיא מנת חלקו של כל חשוד בפלילים, אולמרט יצטרך להקדיש תועפות זמן לשמירה על הגב ולטיפול במכרסמים. צריך לתחזק את ציפי לבני, שאול מופז, מאיר שיטרית ואבי דיכטר, ושלא לדבר על כיבוי שריפות סיזיפי בש"ס ובישראל ביתנו. וכשהקירות רועדים, אפילו מפלגת העבודה מתחילה להסתכל החוצה. כל זה ביחד מביא בהכרח את ראש ממשלתנו ואת לשכתו למצב של תת-תפקוד עמוק. זו לא האשמה, אלא הערכה. זה אנושי מאוד והיה קורה לכל אדם אחר שהיה נקלע לתנאים דומים. גם חסידיו הכי שוטים של אולמרט מבינים את זה, ולכן היו שכבר העלו את הרעיון המופרך להעניק לראש ממשלה חסינות גורפת ולהקפיא כל חקירה נגדו עד אחרי תום כהונתו.

תתחילו ותגמרו


בימי שרון טבע צבי הנדל את המטבע "עומק העקירה כעומק החקירה". שרון לא היה לא - פופולארי ולא התנהלו נגדו ארבע חקירות במקביל. אם אצל שרון אפשר היה להתווכח על זה, אצל אולמרט צעדים מדיניים מרחיקי לכת במצב הזה הם ממש מופקרות
זה רעיון מופרך שאולי יכול להתקבל במדינת חוק, אבל לא במדינת צדק ויושר. מצד שני לא פחות מקוממת היא הדרישה שראש הממשלה יתפטר לאלתר, ולא יהיה זכאי להתגונן ולהילחם על חפותו. מה בכל זאת יכולה המדינה לעשות כשהיא מוצאת את עצמה במצב של מטוס ללא טייס? שני דברים: ראשית, לחקור מהר ולהחליט מהר. עם כל הכבוד לזהירות ולמקצועיות של החוקרים ושל אנשי הפרקליטות, זה לא צריך להימשך חודשים. תעבדו שלוש משמרות, ותוסיפו כוח אדם. אל תצאו לחופש ואל תלכו להרצאות. קחו שבועיים קחו חודש, אבל תתחילו ותגמרו.

והדבר השני שהרבה יותר קריטי. אדוני ראש הממשלה החשוד, תקדיש לזה את כל הזמן שצריך. המדינה תחכה בסבלנות ובהבנה ותתפקד בסדר בלעדיך תקופת מה, אבל חס וחלילה שתעשה עכשיו מהפכות או מהלכים היסטוריים, או צעדים שנויים במחלוקת שדורשים שיקול דעת שליו וראש קר. זו כבר חוצפה.

בימי שרון טבע צבי הנדל את המטבע "עומק העקירה כעומק החקירה". שרון לא היה לא - פופולארי ולא התנהלו נגדו ארבע חקירות במקביל. אם אצל שרון אפשר היה להתווכח על זה, אצל אולמרט צעדים מדיניים מרחיקי לכת במצב הזה הם ממש מופקרות. זו הצעת שוחד בוטה וזה הפקרות מדינית, ביטחונית ומוסרית.

אסור להסכים לזה.