חיבת המצוות

אשרינו שאנו זוכים לאכול מפירות שיש בהם קדושה.

הרב נתנאל יוסיפון , י"ג בחשון תשס"ח

יהדות לבן ריק
לבן ריק
צילום: יח"צ

פעם נסע הגאון ר' אלחנן וסרמן הי"ד לאסוף כספים לישיבתו. במהלך המסע הגיע לארמונו של נדבן אחד. היה זה יום גשום, ור' אלחנן שצעד רגלי לארמון התלכלך מאוד בבוץ.


יסוד חשוב בחינוך הילדים ובחינוך של עצמנו: לא רק מה אנו עושים, אלא מהי האווירה אותה אנו מקרינים לילדים. מי ששמח בדבר, סימן שהדבר יקר וחשוב לו
דפק הרב על דלת הארמון וביקש להיפגש עם בעל הבית, אך העשיר לא היה באותה שעה בבית. המשרתת הציעה לרב להמתין לנדבן, אך הוסיפה בקשה קטנה: היות והיא כבר הבריקה את הבית, ונעליו ובגדיו של הרב מלוכלכים מאוד, היא מבקשת שהרב יכנס דרך הדלת האחורית של המטבח וימתין שם. הרב הסכים ברצון. הוא נכנס למטבח, ושקע בלימודו.

לאחר שעה ארוכה הגיע העשיר, נכנס למטבח בסערה, ופנה לרב ר' אלחנן: "מה עשית? הרסת לי את חינוך הילדים".

"מדוע?", תמה הרב. ענה לו העשיר: "כל ימות השנה אני טרוד בעסקי, אבל חשוב לי לחנך את ילדיי שהתורה יותר חשובה מהכסף. הדרך שלי לחנכם לכך היא על ידי שאני מכבד את לומדי התורה ותורם להם מכספי. אולם, עתה שהם ראו שאת הרב מכניסים למטבח כדי לשמור על יופי הבית, הם יחשבו שהכסף חשוב מתורה. לכן, כדי לתקן את המעוות אני מבקש מהרב שיכנס עימי לסלון, ישב על הספה היקרה ביותר בבית וילכלך אותה...

יסוד חשוב בחינוך הילדים ובחינוך של עצמנו: לא רק מה אנו עושים, אלא מהי האווירה אותה אנו מקרינים לילדים. מי ששמח בדבר, סימן שהדבר יקר וחשוב לו כדברי המסילת ישרים (פרק י"ט): "השמחה הוא עיקר גדול בעבודה, והוא מה שדוד המלך מזהיר ואומר: 'עבדו את ה' בשמחה, בואו לפניו ברננה'... אמר רבי איבו: כשתהיה עומד להתפלל יהא לבך שמח עליך, שאתה מתפלל לאלוקים, שאין כיוצא בו".

אם נביא הביתה את שקיות הפירות והירקות הקדושים בקדושת שביעית, ונאמר לעצמנו ולילדים בהתלהבות של קודש: איזה יופי! אשרינו שאנו זוכים לאכול מפירות שקדושים בקדושת שביעית, ובפרט שלפי חלק מדעות האחרונים ברמב"ן אנו מקיימים בכך מצוות "לאכלה", הרי אמירות אלו מקרינות כמו אלף שיעורים על אהבת התורה והארץ. וממילא, את כל הדינים של השמירה על קדושת שביעית נשמור בקלות ובשמחה.

ואכן אנו צריכים להודות לה' על כל כך הרבה דברים שגנוזים השנה בפירות: אנו אוכלים מפירות ארצנו הקדושה ש"באכילת פירותיה אנו ניזונים מקדושת השכינה ומטהרתה" (ב"ח או"ח ר"ח), ובמיוחד פירות שקדושים בקדושת שביעית. אנו זוכים לחקלאים יהודים שמשתדלים לשמור שביעית. זכינו לגדולי תורה שצוללים לעומקה של תורה, ונותנים פתרונות יותר ויותר מהודרים לחיים מודרניים על פי ההלכה. זכינו לגופים כלכליים שלמרות כל התקלות יוצקים אידיאלים רוחניים בחיי המעשה, ומיישמים רוחניות בכלי המעשה. זכינו לציבור גדול (תרתי משמע) שמשלם במיטב כספו למען אידיאלים אלו.

אלפיים שנה יהודים חלמו לאכול מפירות אלו, ואנו זוכים להם. אסור לנו ל"הפסידם" כי הם שווים זהב.