ישראל מעצימה את הפשיזם האסלאמי

בלא שום מאמץ מכוון, ישראל מחזקת את הפשיזם האסלאמי.

גוז'ף פארח , י"ב בחשון תשס"ח

דעות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

כואב לי לומר את הדברים, אך מתברר לי יותר ויותר שישראל הניצבת לרוב בחזית המלחמה בפשיזם האסלאמי נעשית למעשה הכוח המעצים אותו. בכל מקרה, ממשלת ישראל התועה והמושחתת מצליחה במשימה בלתי אפשרית זו.


איני אומר את הדברים כלאחר יד. שקלתי את דבריי במשך תקופה ארוכה. היססתי לומר אותם קודם, והשתדלתי ככל האפשר להניח למדינה היהודית ליהנות מן הספק
איני אומר את הדברים כלאחר יד. שקלתי את דבריי במשך תקופה ארוכה. היססתי לומר אותם קודם, והשתדלתי ככל האפשר להניח למדינה היהודית ליהנות מן הספק.

רבים בעולם הערבי והמוסלמי רואים בי שתדלן של ישראל. אני מוגדר עסקן ציוני. הואשמתי כמומחה להפצת דיסאינפורמציה מטעם ה"מוסד". על כן, ראויים דבריי לכל תשומת הלב, בעיקר מצד יהודים וישראלים.

אין זו רק התנהגותו המוזרה של ראש הממשלה, אהוד אולמרט, ומדיניותו חסרת ההיגיון בכל הנוגע לחיזבאללה, התוקף מן הלבנון בהנחיית האיראנים. אין עוד ספק בליבי לגבי המסקנה שאליה הובילו מאמצי העליונים להבין את הבלתי מובן הזה. תרצו או לא תרצו, ישראל מחזקת את הפשיזם האסלאמי.

אין זה כתוצאה מ"תוקפנותה" של ישראל כפי שיש סוברים כך, ואין זה בגלל פעולות תגמול נגד תוקפיה כטענת אחרים. לא יד חזקה או אכזריות, מצידה של ישראל, מעצימות את התוקפנות האסלאמו-פשיסטית אלא להיפך: ישראל שולחת לרוצחיה את כל המסרים הלא נכונים.

מדיניות ישראלית זו איננה תופעה חדשה. כתבתי על כך פעמים רבות. רק בשנה שעברה ראינו כיצד כפה אריאל שרון על העם בישראל את ה"התנתקות" מרצועת עזה. חזינו בתופעה זאת שנים לפני כן: בנסיגתו החד-צדדית המבוהלת של אהוד ברק מדרום לבנון, והיינו עדים לתופעה הזאת גם ארבעים שנה קודם בסיומה של "מלחמת ששת הימים". גולת הכותרת של צבא מדינת ישראל המתחדשת היה כאשר היהודים זכו בניצחון ניסי על תוקפיהם שעלו עליהם במספרם פי מאה.


ובכן, מה קרה בסיומה של אותה מלחמה בה כבשה ישראל את רמת הגולן מידי הסורים, את יהודה ושומרון מידי הירדנים, את עזה וסיני מידי מצרים, והחשוב מכל: את ירושלים והר הבית מידי הירדנים?
ובכן, מה קרה בסיומה של אותה מלחמה בה כבשה ישראל את רמת הגולן מידי הסורים, את יהודה ושומרון מידי הירדנים, את עזה וסיני מידי מצרים, והחשוב מכל: את ירושלים והר הבית מידי הירדנים?

ממשלת ישראל מסרה את הר הבית שהוא, ללא עוררין, האתר הקדוש ביותר ליהדות. היא מסרה אותו לידי המוסלמים העוינים, תוך הסכמה יישומית למנוע כניסת יהודים ולא-מוסלמים אחרים לאתר זה שהוא בעל משמעות עמוקה גם לנוצרים.

אין זו הדוגמא היחידה למעשים המחזקים את הפשיזם האסלאמי, אך זה לדעתי המעשה הבולט ביותר, המכוער ביותר, המחפיר ביותר והפחות נסלח מכולם.

רק שתיים - עשרה שנה בלבד לאחר מכן חומייני השתלט על איראן, האירוע שנחשב בעיני רבים כהולדת התנועה האסלאמו-פשיסטית המודרנית. יש בזה מן הגוזמה, אך נכון בהחלט שהמולות באיראן וכל התנועות האסלאמיות הקיצוניות ברחבי העולם הוכו בתדהמה לנוכח אירועי יוני 1967 בירושלים.

הם קודם ראו את שנואי נפשם, היהודים, מביסים בניצחון מוחץ צבאות גדולים מהם פי כמה, ואחר כך צפו ברב העולה על הכותל המערבי, בהר הבית שנתפס מחדש, ותוקע בשופר. אצל היהודים היו רבים שהאמינו שימות המשיח כבר כאן.

אירועים אלה הביאו את האסלאמו-פשיסטים לשאול, ולו זמנית, מה קורה להם? האם אללה נוטש אותם? האם הם לא היו נאמנים לו? איך ייתכן שהדת היהודית זכתה לעדנה, ואילו דתם הוכתה?

ואז הכריז משה דיין שהר הבית יועבר לשליטה מוסלמית.

היה זה מחווה של פיוס שאין למעלה ממנו. מעשהו של דיין גם זכה לחסות דתית. רבנים קבעו החלטית שמדרך כף רגל יהודית בהר אסור שמא יטמא זה את קודש הקודשים. כפי הנראה, הם לא חששו מפני פגיעה במקום משכן כבוד השכינה בעצם שליטת המוסלמים עליו, המכחישים מכל וכל את עובדת היות האתר מקום בית מקדשם של היהודים.

מהפך בלתי צפוי זה התקבל, על פי הבנת העולם המוסלמי, ככניעה ישראלית. זו הייתה  ראשונה בסדרה וכידו החזקה של אללה.


אין זה משנה כמה מעשי התאבדות נמהרים כאלה תעשה ישראל כדי להפגין התחשבות במובסים, היא תתוגמל אך ורק ודווקא בשנאה עמוקה יותר, באלימות גוברת והולכת ובקיצוניות בלתי מתפשרת
אין זה משנה כמה מעשי התאבדות נמהרים כאלה תעשה ישראל כדי להפגין התחשבות במובסים, היא תתוגמל אך ורק ודווקא בשנאה עמוקה יותר, באלימות גוברת והולכת ובקיצוניות בלתי מתפשרת. מה שעושים הישראלים הוא חיזוק הקיצונים המוסלמים באמונתם באללה וחיזוק עילת התיעוב שמביע הקוראן ליהודים ולשאר הכופרים.

וכך, בלא שום מאמץ מכוון, מחזקת ישראל את הפשיזם האסלאמי.

תרגום מאנגלית לעברית. ערכה: חנה אייזנמן.