מחשבות על ספרה של נועה ירון - דיין, "מקימי"

יש משהו מאוד מעורר הזדהות בתיאור העיקרי של הספר.

הרב יהודה אריה , כ' בחשון תשס"ח

דעות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

א. חלום על התגלות

יש משהו מאוד מעורר הזדהות בתיאור העיקרי של הספר. אישה החיה את חייה בתחושת ריקנות, פוגשת באמצע החיים ספר, ובעיקר אדם שמשנים את חייה. פתאום טעם חדש, משהו שנוגע במקומות הכי צמאים והכי מתגעגעים. נראה לי שזה חלום שכל אחד שותף לו. גם אדם שגדל על ספרים קדושים ושרוי בין חכמים, עלול לשקוע באיזשהו סוג של שגרה ובתחושה של ריקנות. אני ממש מרגיש צימאון לפגוש רבי דניאל (מופיע בספר כמורה של תורת ברסלב בטעם ובחן) כזה, או אפילו את ר' נחמן עצמו שלמרות מרחק הזמן, דבריו נעשים בימינו משמעותיים, מעוררים ומבעירים את האש שבלב. וגם אם אולי פגשתי כמה כאלה במשך חיי, יש איזה רצון לעוד. לפגוש מישהו שלידו החיים מקבלים משמעות חדשה: האופקים מתרחבים, ספקות מתבהרים, והתורה שמחה כנתינתה בסיני.


יש משהו מאוד מעורר הזדהות בתיאור העיקרי של הספר. אישה החיה את חייה בתחושת ריקנות, פוגשת באמצע החיים ספר, ובעיקר אדם שמשנים את חייה
מהבחינה זו הספר הזה מעורר לתשובה, לא רק חילונים.

ב. חלל של זמן ומקום

המחברת מתארת את ההתקרבות לברסלב כסוג של מחלה מדבקת. ברגע שאדם נתפש, הוא נתפש. בהתחלה זה ברנר, אחר כך בן ואחר כך היא. ונראה שמה שתפש אותם זוהי הנגיעה העמוקה שדבריו של ר' נחמן מצליחים לגעת בהם. אבל נדמה שגם אם זה לא היה ר' נחמן וגם אם זה לא היה בכלל יהודי, זה היה יכול לתפוש אותם באותה מידה. עם ישראל לא קיים, אין היסטוריה, אין שיבה אל מסורת אבותינו, יש איזה אמת רוחנית מהפנטת וזהו. הפעמים הבודדות שעם ישראל מוזכר, זה בפיו של הצועני בגרמניה או במפגש המרתק שלה עם החוזר בשאלה "המקום שלך בהיסטוריה של עם ישראל לא מי יודע מה". אני באמת יכול להבין למה זה מפחיד. זה אפילו עזר לי להבין למה היו גדולים שחלקו בחריפות על ר' נחמן.
 
ג. סילוק השכל
 
השיפוט השכלי זז הצידה, השפה של ההיגיון הפשוט נעלמת, וממילא האפשרות ליצור דו שיח ממשי עם ההורים או האחות לא מתאפשר. אפילו הטעם העמוק של הגיונה של תורה וחכמתה לא תופש מקום. החוויה החריפה משתלטת על הכל. הדברים קשורים כמובן לטענה הקודמת. השיבה אל מסורת אבותינו מאוד מתאימה לשכל הישר, ויש בה הגיון רב. אבל כשהמניע העיקרי הוא עוצמת החוויה שיכולים לעורר דבריו של ר' נחמן, אזי להגיון ולמסורת אין מקום. כך מחלחלת התחושה שהאדם החליף זהות, החליף שפה, ואין שום נקודה שחיים אנושיים רגילים יכולים לפגוש בה אותו.


ועוד אומר, כשם שהשיבה אל הארץ באה דרך דרכים עקלקלות ופתלתלות, בעצה עמוקה של השם יתברך, התגלגל הדבר דרך אנשים רחוקים ואפילו שונאים לתורה, כך השיבה אל התורה הולכת במסלולים שלא ציפינו
אפי איתם אמר פעם על עצמו שהוא ראה בבית אבותיו סרט בלי פס קול, וכשבא ל"מכון מאיר" הרגיש שהנה הוא שומע את פס הקול של הסרט. אצלו החיים הקודמים קיבלו משמעות חדשה. אצל גיבורת הספר הם נמחקו לגמרי.
.    
יתכן שעומק השבר מצריך תשובה כזו חריפה. ויתכן שדווקא ההגעה האישית האינטואיטיבית אל הדברים, ללא התהליך השקט והשקול של בדיקה לימוד והזדהות מחודשת עם תורת ישראל, מראה שגם חיפוש שבא מתוך עומק הנפש, נסמך על האינטואיציה לבדה ומתגלגל דרך דרכים פתלתלות, מגלה בסופו של דבר בבהירות את האמת הגדולה שגנוזה בתורה.

ועוד אומר, כשם שהשיבה אל הארץ באה דרך דרכים עקלקלות ופתלתלות, בעצה עמוקה של השם יתברך, התגלגל הדבר דרך אנשים רחוקים ואפילו שונאים לתורה, כך השיבה אל התורה הולכת במסלולים שלא ציפינו.

נעו מעגלותיה ולא תדע, ולד' לבדו נתכנו עלילות.