פלסטינים ל"מהדרין"

הגיע הזמן להיות ציוני-דתי גאה, גם בעת רכישת מזון.

הרב יונה גודמן , ד' בכסלו תשס"ח

הרב יונה גודמן
הרב יונה גודמן
צילום עצמי

שנת השמיטה מביאה בכנפיה גילוי נוסף של קדושת הארץ ופירותיה. ארצנו אינה תשתית טכנית למגורים. זכות היא לנו לחיות בה, וזכות כפולה ומכופלת לאכול את פירותיה בקדושה. מי לא זוכר את סיפורי העיירה בחו"ל בהם תואר כיצד מאות משפחות היו מעבירות מיד ליד תפוז מארץ ישראל בלי לאוכלו, אלא רק בשביל הזכות להריחו.


השניים המועדפים הם "אוצר בית דין" ו"היתר מכירה". בלי להיכנס להבדלים הגדולים שביניהם, הרי שמשותפת לשניהם העובדה שברכישתם אנו מחזקים את החקלאות היהודית, מעמיקים את אחיזתנו בארץ, ומבססים את הפרנסה של אחינו היהודים ועוד
ישנם שלוש אפשרויות עיקריות כיצד לאכול פירות וירקות השנה "אוצר הארץ" ו"אוצר בית דין". "אוצר בית דין" הוא מושג הלכתי, על פיו פועלת חברה מסחרית המופעלת על ידי מגורשי כפר דרום בשם "אוצר הארץ'" במילים אחרות: המנגנון ההלכתי נקרא "אוצר בית דין". החברה הציונית דתית הפועלת לפיה קוראת לעצמה "אוצר הארץ".

השניים המועדפים הם "אוצר בית דין" ו"היתר מכירה". בלי להיכנס להבדלים הגדולים שביניהם, הרי שמשותפת לשניהם העובדה שברכישתם אנו מחזקים את החקלאות היהודית, מעמיקים את אחיזתנו בארץ, ומבססים את הפרנסה של אחינו היהודים ועוד. חקלאות יהודית מהווה ביטוי עליון של אחיזה בקרקע, ומסד בחזרתו של עם ישראל לארצו ובניין גאולתו השלימה במהרה בימינו אמן. "מה הוא נטע תחילה אף אתם תטעו תחילה".

הדרך השלישית המקובלת בעיקר בציבור הרואה עצמו כחרד לדבר ה' היא של קנייה מערבים או גויים. תחת שם הקוד "יבול נוכרי" מציעים לנו לרכוש ירקות ובקרוב גם פירות מהפלסטינים, וחלילה לחזק את מנגנוני הטרור שלהם. לעיתים מדובר "רק" ב"יבוא נוכרי", ואזי סתם מקפחים את אחיזתנו בארץ, מרוששים את החקלאיים היהודים ונותנים פרנסה לגויים. אי רכישה מיהודים, דבר שניתן לעשות דרך אוצר בית דין או היתר מכירה, מסייעת לחקלאים היהודים להתייאש מהחקלאות ולהפקיר את הקרקעות לאויבנו.

כל זאת נכתב כהקדמה לחברַי המרבים לעשות קניות בחנות ה"מהודרת" שבשכונתם. כפי שבוודאי שמתם לב, בעלי המקום ה"מחמירים" מפרסמים בעזרת שלטים מאירי עיניים שהם שומרי שמיטה "למהדרין". הכוונה היא שרכישת ירקות אצלם תזכה אתכם בסחורה פלסטינית למהדרין ובאיכות ירודה למדי. יש שם עדיין מעט יבול שישית מיהודים, אך זה הולך ונגמר.

איני רוצה להיכנס כאן לכל הדיון, ואסתפק רק בנתון אחד. בשמיטה הקודמת הגבירו הערבים את גידול הפירות והירקות שלהם פי שלושה כדי לספק את ה"מהדרין" שבתוכנו. מה שמדהים הוא שאחרי השמיטה הם לא צמצמו חזרה, אלא נשארו באותם היקפי גידול ופרנסה. הגדלה משמעותית נוספת נעשתה גם לקראת השנה. האם תסייע  להם ברכישתך?! האם בכדי מספרת הבדיחה הצינית שגביר ערבי הציע לרבנות הון עתק כדי שיכריזו על שמיטה פעם בשנתיים?



איני רוצה להיכנס כאן לכל הדיון, ואסתפק רק בנתון אחד. בשמיטה הקודמת הגבירו הערבים את גידול הפירות והירקות שלהם פי שלושה כדי לספק את ה"מהדרין" שבתוכנו
והנה כמה הערות:

א. איני פוסק הלכה. בכל שאלה הלכתית יפנה כל אחד לרבו.

ב. לשמחתי, יש באזור שלנו ישנן חנויות המספקות תוצרת של '"וצר הארץ". מנהלי "אוצר הארץ" רואים עצמם כמסייעים לנו לאכול פירות עם קדושת שביעית (יש אומרים שזו מצוות עשה ממש), ואף מכינים את כולנו ליום בו נזכה לקיים שמיטה מדאורייתא. המחיר שלהם הוא במכוון יקר בכ-10% משאר השוק וזאת מסיבה כפולה:

ראשית,  כדי לכסות את עלויות המנגנון. שנית, כדי לוודא שאנשים לא יקנו סתם (תוך אי הקפדה על קדושת הפירות). באופן זה גם סוחרים זריזים לא יקנו, כי מצאו תוצרת יותר זולה. על כן התוצרת קצת יותר יקרה, כדי לוודא שמי שיקנה יעשה זאת במודע ובכוונה.

ג. לא באתי כעת להמליץ להעדיף את תוצרת "היתר המכירה" על פני "אוצר הארץ", וכאמור איני פוסק. באתי להפנות את תשומת לבכם לתוצרת שמוכרים בחנויות ה"מהודרות" ואצל ירקנים רבים המכנים עצמן "מחמירים", ואשר שומר נפשו לא ירכוש שם ירקות ופירות. שווה להתאמץ עוד רבע שעה, ולהיות שותף בחיזוק אחיזתנו בארץ ולא חלילה בהחלשתה.

ד. הגיע הזמן להיות ציוני-דתי גאה, גם בעת רכישת מזון.
 
הערה אחרונה: בשבוע שעבר הייתי כמה ימים בשליחות קצרה בחו"ל. באחת השיחות נשאלתי בין השאר: "מה קורה עם השמיטה בארץ? לאחר שעות רבות במטוס, עלה על דעתי דימוי פשוט:

תארו לעצמכם אדם הלומד הלכות שבת. במקום להבין שדרכן ועל ידן ייחשף ליום שכולו קודש, ליום שהוא מכובד מכל הימים, הוא בוודאי יתמלא חרדה וישאל את עצמו הכיצד יוכל לקיים הלכות אלו?! ואז, הוא יצא עם מבצע.


למען האמת, אין מקום לבוא עם טענות דווקא להנהלת החנות כי הם לא המציאו דבר. כבר היו רבנים חשובים בגולה שהורו לחסידיהם לא לעלות ארצה בראשית ימיה של הציונות, כי הארץ קדושה מדי ופשוט לא ניתן לחיות בה...
הוא יארגן לכל מי שמוכן לשלם  שבת "למהדרין", ובסוף כל שבוע יעלו על מטוס סילון. בעת ששבת בצד אחד של כדור הארץ, הם יטוסו לצד השני ששם עדיין חול. בעת ששבת בצד השני, יטוסו מסביב למקום שכבר יום ראשון. אומנם הם ישלמו יותר, כמו על יבול נוכרי, ואף יפרנסו את היזם ה"מהודר" הזריז ואת הטייס הפלסטיני, אך הם יזכו ל"שבת למהדרין". על דופן המטוס יהיה כתוב באותיות קידוש לבנה: "כאן שומרים שבת למהדרין", ואולי גם "שבת היום לה'" או "ללא חשש שבת". והרי כך קוראים לשמיטה, עת עוקפים אותה לחלוטין ומרוקנים אותה מכל תוכנה.

סוף דבר, על הקיר של החנות המהודרת שליד ביתי יש שלט ענק: "שבת שבתון יהיה לארץ, שבת לה ". אילו הארץ באמת הייתה שובתת החרשנו, אך היא נעבדת ונאבדת ביתר שאת על ידי אויבנו, ובין השאר בזכות יהודים "מהודרים".

למען האמת, אין מקום לבוא עם טענות דווקא להנהלת החנות כי הם לא המציאו דבר. כבר היו רבנים חשובים בגולה שהורו לחסידיהם לא לעלות ארצה בראשית ימיה של הציונות, כי הארץ קדושה מדי ופשוט לא ניתן לחיות בה...

יהי רצון שנזכה לאכול בקדושה, עת נקיים שמיטה מהתורה.