"והחי יתן אל ליבו"

עוד פעם הלך אחד משלנו, ושוב אנחנו בשקט.

אברהם בנימין , י"ז בכסלו תשס"ח

אברהם בנימין
אברהם בנימין
עצמי

פוּנְדוּק היא החצר האחורית של קדומים, קרני שומרון ועמנואל. הכפר שלנו, הערבים נחמדים, ולא זורקים אבנים. כבר שנים שאנחנו מכירים אותם, עובדים איתם, וקונים אצלם. המקום הכי בנאלי להירצח זה בפונדוק. מי לא נוסע שם כמה פעמים ביום?

פונדוק זו רק דוגמא. לכל אחד יש את הערבי שלו ואת הכפר שלו. פלוני קם בבוקר עם הבשורה המרה שאלמוני נרצח. זה יכול להיות ארז הי"ד, עידו הי"ד או מישהו אחר. וגם אם הוא לא הכיר את הנרצח אישית, זה כואב עד בכי וחותך בבשר החי.

עוד פעם הלך אחד משלנו, ושוב אנחנו בשקט. הוא מקלל את הערבים, את אולמרט ואת אלוף הפיקוד שמפנה מאחזים, במקום לטפל בערבים-האלה ונוסע לעבודה. בדרך הוא עוצר לתדלק בכפר, כי תכל'ס הרבה יותר זול שם. אומנם בבוקר נורא כזה, קצת קשה לידידנו לומר בוקר טוב למתדלק. בכל זאת, יהודי נרצח על ידי ערבי אתמול. גם הערבי מבין שלא נעים לדבר עכשיו והוא שותק, העיקר שהמתנחל ממלא פוּל. יכול להיות שיש לו פועל ערבי בעסק או שבדיוק הם מחליפים את הקרמיקה באמבטיה, כי כבר עברו כמה שנים טובות מהריקודים בסבסטיה, וחדר האמבטיה נראה ממש מיושן. אצל הבני דודים הרבה פחות יקר, והעבודה לא רעה בכלל. בהפסקת צהרים הוא סוגר עם המוסכניק הקבוע ממוסך "השלום" שמחר בבוקר הוא משאיר את הרכב לטיפול עשרת אלפים.

שכחנו לציין פרט חשוב. בדרך חזור, ידידנו נזכר שאשתו ביקשה שיקנה כמה ירקות שיהיה בבית. בשנת שמיטה, חושב הבחור, אנחנו נעדיף היתר מכירה מיבול נוכרי כדי לעודד את החקלאות היהודית.

דווקא בשנת השמיטה, בה אנחנו מבינים היטב את ערכה של חקלאות יהודית ומשתדלים במצוות "אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ" הסמוכה להבטחת "וְצִוִּיתִי אֶת-בִּרְכָתִי" , עלינו להבין שהדבר יפה לכל זמן ועת.

עד מתי נפריד בין האויב לבין הסחורה שלו, ובין היד העושה במלאכה בבתינו לבין היד הרוצחת בנו? הרי במו ידינו, בתמיכתנו הכלכלית, אנחנו מאפשרים את הרצח הבא חס וחלילה. עם אויבים לא עושים עסקים. ברור לכל בר-דעת כי הרפיסות במלחמה בטרור הערבי נובעת מחוסר בירור כיצד נוהגים באויב על פי אמות המידה של המוסריות היהודית, ואחד מן הצעדים הבסיסים הוא לא לפרנס את האויב.  

ומי שמגיע למוסך שיחשוב טוב - טוב למה המוסכניק כל כך עייף, ומה הוא עשה אתמול בלילה כאן, בחצר האחורית שלנו?

"אֶרֶץ, אַל-תְּכַסִּי דָמִי. וְאַל-יְהִי מָקוֹם לְזַעֲקָתִי".

את הצעד הראשון אפשר להתחיל כבר היום. לפני מספר חודשים הוקם מוקד טלפוני המספק מידע איכותי ואמין על עסקים בבעלות ובעבודת  יהודים בלבד. "המשק היהודי" 1599-588588

לזכרו של עידו (עידודי) זולדן הי"ד, מחלוצי הבנייה על טהרת הידיים העבריות ומנושאי הדגל של העסקת יהודים, שנרצח בכפר פונדוק על אם הדרך בין קרני שומרון לקדומים.