סקר שנערך לאחרונה על ידי מכון גוטמן, על פי הזמנתו של המכון הישראלי לדמוקרטיה, הראה כי רק 18% מהאוכלוסייה היהודית הגדיר את עצמו כ"שמאל פוליטי", ורק 20% מהציבור היהודי הגדיר את עצמו כ"חילוני" (ורובם מעולי ברית המועצות). ראוי לציין כי המכון הישראלי לדמוקרטיה ידוע כגוף שמאלני. כמו כן, ידוע כי המדגם נערך בקרב 1,024 מרואיינים. כידוע, מקובל לראות בכ- 550 נשאלים מדגם מייצג. אי לכך, יש לתת אמון רב בתוצאות כדלקמן:

התפלגות לפי קשר למסורת

 

 

דתי

%

מסורתי

%

חילוני

%

סה"כ

ילידי ארצות האיסלם

56

37

7

100%

ילידי הארץ

37

48

15

100%

ילידי אירופה וארה"ב (רובם ברה"מ)

17

47

36

100%

משקל באוכלוסיה

33

47

20

100%

התפלגות לפי השקפה פוליטית

 

 

ימין

%

מרכז

%

שמאל

%

סה"כ

דתיים

71

21

8

100%

מסורתיים

50

29

21

100%

חילוניים

43

30

27

100%

משקל באוכלוסיה

55

27

18

100%

מסתבר כי המיעוט החילוני, השמאלני והאשכנזי שמהווה פחות מ- 20% מהאוכלוסייה היהודית, שולט בכל המערכות:

1. כ- 90% משופטי בית המשפט העליון והפרקליטות.



2. כ- 95% מהאוחזים במיקרופונים בתקשורת האלקטרונית.



3. כ- 90% מהתקשורת המודפסת.



4. כ- 70% מחברי הכנסת היהודיים.



5. כ- 99% ממוסדות התרבות.

הייתכן? כיצד נוצר פער כזה בין הסקר לבין המציאות.



כאזרח ותיק במדינה, אני יכול לומר כי המחנה הלאומי מעולם לא היה בשלטון במדינת ישראל. נכון שנציגיו אכן ישבו בממשלה, אבל הם לא היו מעולם בשלטון

כאזרח ותיק במדינה, אני יכול לומר כי המחנה הלאומי מעולם לא היה בשלטון במדינת ישראל. נכון שנציגיו אכן ישבו בממשלה, אבל הם לא היו מעולם בשלטון. השלטון היה בידי בית המשפט והתקשורת העוינת.

השלטון בישראל נמצא למעשה בידי בית המשפט העליון, הפרקליטות והתקשורת והם כידוע לא נבחרים, אלא מתמנים. המחנה הלאומי והדתי לא השכילו לשלב את אנשיהם במערכות הנ"ל.

אבל, כיצד הגענו למצב שעמדה פוליטית שמזוהה עם 80% מהעם שולחת לכנסת הרבה פחות מרבע מכוחה האלקטוראלי? כיום, אין בכנסת יותר מ- 15 ח"כ שמייצגים את עמדות המחנה הלאומי,

להלן כמה הסברים לתופעה:

1. הונאת הבוחרים על ידי רשימות שכביכול מייצגת את המחנה הלאומי, אבל בפועל  מבצעות את מדיניות השמאל (ראה: ישראלי ביתנו של ליברמן, ש"ס של אלי ישי ועוד).





התקשורת מעלימה את הנטייה השמאלנית של הנבחרים. אצלה אין "שמאל קיצוני" אלא בעדינות "שמאלה מהמרכז", ואז כל המערכת זזה כביכול ימינה

2.
 הונאה של העם על ידי חברי כנסת שלכאורה נבחרו על כרטיס לאומי, אבל בפועל מצביעים בעד מדיניות השמאל (ראה רוב ח"כ הליכוד).



3. התקשורת מעלימה את הנטייה השמאלנית של הנבחרים. אצלה אין "שמאל קיצוני" אלא בעדינות "שמאלה מהמרכז", ואז כל המערכת זזה כביכול ימינה.



4. ועוד הרבה סיבות, נימוקים וכו'.

אני קורא למחנה הלאומי, המחנה הדתי - לאומי והחרדי, לממש את הרוב שיש להם בעם, ולהבטיח שהכנסת אכן תשקף את עמדות הציבור ולא את עמדות התקשורת.

בשלב שני יש להבטיח שגם הרכב המוסדות הממונים במדינה ישקף את העמדות של הציבור.

כיום, בית המשפט העליון שהוא השליט המעשי במדינה מצפצף על חוקי הכנסת ופוסק על פי השקפות עולם של ה"אדם הנאור", ובעיניהם האדם הנאור הם אנשים דוגמת: זהבה גלאון, אחמד טיבי, עזמי באשרה וכו'.

רבותיי היקרים: אנחנו הרוב המכריע בעם, אבל לצערנו אנחנו מיעוט מבוטל בשלטון בארצנו. יש להביא לשינוי, וזה אפשרי ואפילו מתחייב.

להלן כמה הצעות:



רבותיי היקרים: אנחנו הרוב המכריע בעם, אבל לצערנו אנחנו מיעוט מבוטל בשלטון בארצנו. יש להביא לשינוי, וזה אפשרי ואפילו מתחייב

1.
 לבחור להנהגה אנשי חיל, אנשי אמת ושונאי בצע. אנשים אשר מישרות וכסאות אינם בראש מעייניהם.



2. להדיח מהכנסת את כל אלה בליכוד שתמכו בגירוש יהודי יש"ע לא בגלל שהם שמאלנים מדי, אלא מכיוון שהם חסרי כל שיקול דעת מדיני.



3. לשלוח הביתה את שרי המפד"ל אשר נדבקו לכיסאות, כאשר החרב עמדה על ראש ישובי קטיף.



4. להפסיק לבזבז כספים ואנרגיה על הפגנות שאין בהם כל תועלת.



5. להתחיל בפעילות לארגן את כל אנשי המחנה הלאומי למפלגות.



6. להפיק את המקסימום מפוטנציאל הקולות שהם רוב מוחלט בעם.