אולמרט, אביך צדק

עלה לקברו, גם בלי עיתונאים, ובקש סליחה.

שמעון כהן , א' בטבת תשס"ח

שמעון כהן
שמעון כהן
צילום: עצמי

סימני הגאולה מתרבים. הנה מתגשם בנו מאמר הכתוב: "בן קם באביו", ולא סתם ברחובה של עיר, אלא מעל הבימה המרכזית ולעין כל. והבן המתקומם המבצע בגידה משפחתית אידיאולוגית לעין כל, הוא לא אחר מאשר ראש הממשלה שלנו. הלא הוא אהוד אולמרט.


היה זה בעת הישיבה המיוחדת שקיימה הכנסת לציון שישים שנה להכרזת הכ"ט בנובמבר. ובהתאם לחוקי המשחק, אותם למד אולמרט במהירות, העלה גם הוא על נס את ערך חלוקת הארץ ככורח חיים לעם היושב בציון
היה זה בעת הישיבה המיוחדת שקיימה הכנסת לציון שישים שנה להכרזת הכ"ט בנובמבר. ובהתאם לחוקי המשחק, אותם למד אולמרט במהירות, העלה גם הוא על נס את ערך חלוקת הארץ ככורח חיים לעם היושב בציון.

במסגרת נאומו לא הסתפק אולמרט בחזרה מונוטונית על אהבתו, הערצתו, סגידתו, השתפכותו וכרכורו כלפי בן גוריון ואישיותו הנערצת, אלא אף הזכיר את אביו המנוח הלא הוא חבר הכנסת לשעבר מרדכי אולמרט ז"ל. אולמרט הבן דאג לציין שהוא אומנם "מרכין ראש בענווה ובהערצה לדמותו" של האב, אך ברור לו שהוא אומר כעת דברים שהיו מצערים אותו או בלשונו: "היו גורמים לו להיאנח". ומה הם הדברים? הקביעה ש"בן גוריון צדק!".

אדוני ראש הממשלה: מתי בדיוק צדק בן גוריון? האם כאשר לחם באביך ובחבריו למחתרות, הורה לענות אותם בעינויי גוף אינקוויזיציוניים, ומסר אותם לידי הבריטים?

מתי הוא בדיוק צדק? האם כאשר הורה, בניגוד לכל חוק בינלאומי, לירות בחבריו של אביך בעודם שוחים אל חוף הים ומנסים להציל את עצמם מה"אלטלנה" הטובעת, אותה אניית נשק שאביך המנוח יצא לסין כדי לאסוף כספים לרכישתה, ואת אותו תותח שירה באניית הנשק הגדיר "קדוש" ואף ייחל להציבו במקום של כבוד בבית המקדש השלישי. "יבוא יום והוא יוצב במקדש", הוא אמר אז. האם במעשה הבגידה הזה בכל סיכום שהתקבל קודם להפצצה על ידי מנחם בגין, צדק אותו בן גוריון?

מתי בדיוק הוא צדק? האם כאשר במסגרת רמיסת מתנגדיו הפוליטיים, הוא לא היה מוכן להעלות אפילו את עצמותיו של ז'בוטינסקי, וכתב בנושא זה כי "ישראל אינה זקוקה ליהודים מתים כי אם ליהודים חיים. איני רואה כל ברכה בריבוי קברים בישראל", ובלבד שלא יוכנס ארונו של המנהיג הרוויזיוניסט לארץ הקודש עליה חש בעלות, כמו היה צריפו שבשדה בוקר. האם אז הוא צדק?


מתי בדיוק הוא צדק? האם כאשר העדיף יחד עם משה שרת וחיים ויצמן להתעלם מההזדמנויות להציל את יהודי הונגריה מהצורר הנאצי?
מתי בדיוק הוא צדק? האם כאשר העליל עלילת דם על הרוויזיוניסטיים (הוריך הפוליטיים, מר אולמרט) כאילו הם הם רוצחי ארלוזורוב, ובעוד הארץ כמרקחה השתלט על התנועה הציונית?

מתי בדיוק הוא צדק? האם כאשר העדיף יחד עם משה שרת וחיים ויצמן להתעלם מההזדמנויות להציל את יהודי הונגריה מהצורר הנאצי? או אולי כאשר האיש שלו רודולף קסטנר, ראש ועד ההצלה, שוטט בין ערי הונגריה ודווקא "הרדים" את יהודיה כדי שאלה לא יתקוממו ויתנגדו להעברתם לאושוויץ. זאת כחלק מעסקה שטווה קסטנר עם בכירי הנאצים, בהם אדולף אייכמן וקורט בכר. האם אז הוא צדק?
 
מתי בדיוק הוא צדק? האם כאשר הגדיר כל מאבק במדיניות הספר הלבן הבריטית כטרור שיש להכות בו ולהוקיע אותו?

מתי בדיוק הוא צדק? האם כאשר הפך את המונח 'סלקציה', הזכור לרע, ממחנות ההשמדה לחלק בלתי נפרד ממדיניות העלאת עולים לפלסטינה? (סגן יו"ר הנהלת הסוכנות כתב אז: "סלקציה היא גורם שאין להימנע ממנו בקשר לבעיות ההגירה לארץ ישראל...").

מתי בדיוק הוא צדק? האם כאשר הדיר ממקומות עבודה, מעמדות בצבא ומכל צומת ציבורית בעלת הכרעה את מתנגדיו הפוליטיים, והשליך רבים מהם עד לפת לחם?

מתי בדיוק הוא צדק? האם כאשר העביר הצהרה לאו"ם שכלל אינו מעוניין בשליטה ישראלית על ירושלים, והוא מעדיף את בינאומה של העיר ובלבד שלא להסתכסך עם יושביה הנוצרים והמוסלמים?


מילא, מאיתנו קצת קשה לך לבקש סליחה על בוגדנות הדרך ונטישתה לטובת דרך הקמשונים של השמאל הסהרורי שהוביל אותנו לבורות נשברים של הרג, טרור והרס. מילא מאיתנו קשה לך לבקש סליחה, לכך התרגלנו
מתי בדיוק הוא צדק? האם כאשר חשב יחד עם חבריו להנהגה, כי מן הראוי להוציא גם את יפו מגבולות המדינה היהודית ההולכת ומוקמת?
 
לא, אדוני ראש הממשלה. הוא לא צדק. נכון שקביעות כאלה כמו שלך באותו יום על בימת הנואמים בזכות בן גוריון, אלו דברים שמזכים את הפוליטיקאי הקטן בעוד כמה מחיאות כפיים וקריאות עידוד ממדמנת העיתונות והפוליטיקה הישראלית. נכון, אבל אתה יודע היטב שהרשימה שפרטתי כאן היא תחילת הרשימה האמיתית של מעללי בן גוריון. אתה, כמי שאת תחילת דרכו כעורך דין עשה במשרדו של שמואל תמיר ז"ל ושם בוודאי שמעת ארוכות, יודע היטב עד כמה בן גוריון טעה ועד כמה עלו ועולות לנו טעויותיו מחיר כבד עד היום.

אשר על כן, לך לך מר אולמרט. לך, עלה לקברו של אביך המנוח ובקש סליחה. מילא, מאיתנו קצת קשה לך לבקש סליחה על בוגדנות הדרך ונטישתה לטובת דרך הקמשונים של השמאל הסהרורי שהוביל אותנו לבורות נשברים של הרג, טרור והרס. מילא מאיתנו קשה לך לבקש סליחה, לכך התרגלנו. אבל מאביך אתה יכול לבקש. עלה לקברו, גם בלי עיתונאים, ובקש סליחה.