הכניעה לא הועילה

ישראל תצטרך להילחם לבדה, אבל לא עם מנהיגות כזו.

פרופ' אריה אלדד , ט' בטבת תשס"ח

אריה אלדד
אריה אלדד
פלאש 90

כרעם ביום בהיר נחת על ממשלת ישראל הדו"ח של זרועות המודיעין האמריקאי המשוכנעות שאיראן השעתה את ייצור הנשק הגרעיני שלה כבר לפני ארבע שנים. המשמעות המיידית היא כי ארה"ב לא תפעל בכוח צבאי כדי לפגוע בתעשיית הגרעין האיראנית. הקונצפציה שהובילה ממשלת אולמרט קרסה, וישראל שהייתה בטוחה שבוש יחסל את איראן לפני שיעזוב את הבית הלבן נותרה לבדה.


אלא שהעולם אינו ממהר להילחם עבור יהודים. לא בגלל אושוויץ נלחמו בעלות הברית בגרמנים, ולא בגלל סגירת תעלת סואץ בפני ספינות ישראליות נלחמו בריטניה וצרפת במצריים בימי "מבצע קדש"
בשנתיים האחרונות משנן אולמרט מנטרה אחת: איראן מאיימת אומנם להשמיד את ישראל, אך היא מהווה איום על העולם כולו. אסור לישראל לשחק תפקיד ראשי במאבק נגד איראן, עלינו להניח לעולם לעשות את מלאכתנו.

אלא שהעולם אינו ממהר להילחם עבור יהודים. לא בגלל אושוויץ נלחמו בעלות הברית בגרמנים, ולא בגלל סגירת תעלת סואץ בפני ספינות ישראליות נלחמו בריטניה וצרפת במצריים בימי "מבצע קדש". ארצות הברית לא נלחמה בעיראק בגלל חששותיה של ישראל מפני סדאם חוסיין, והיא הייתה עשויה להילחם באיראן לו הייתה ישראל נכס אסטרטגי  במזרח התיכון שיש להגן עליו או כדי למנוע התלקחות אזורית אם לא מלחמת עולם ממש.

במדיניותו האווילית והמופקרת ביטל אולמרט את שתי האפשרויות הללו אחרי כישלונה במלחמת לבנון מול כמה מאות מחבלים של החיזבאללה, והימנעותה מתקיפת סוריה. למרות בקשת אמריקה חדלה ישראל להיות נכס והפכה לנטל. ומאחר שישראל טענה מעל כל במה אפשרית שאיראן היא בעיה של כל העולם, יכול העולם להחליט איך הוא רוצה לטפל בבעיה.

לו הייתה ישראל מודיעה כי היא תתקוף את איראן בעצמה ותשמיד את תעשיית הגרעין שלה בכל מחיר ובכל אמצעי שיידרש לכך, ואם עד מועד ידוע לא יעשה זאת העולם החופשי, היה סיכוי שארה"ב הייתה תוקפת כדי למנוע הידרדרות למלחמה אזורית שתבוא לבטח בעקבות תקיפה ישראלית. אלא שאחרי מלחמת לבנון, ישראל אינה מביאה עוד תועלת כחוליה במלחמה בציר הרשע, ולפיכך ראוי להפיק ממנה תועלת אחרת: היא יכולה למשל לשמש תירוץ לגיטימי להשמדת איראן אחרי שזו תתקוף את ישראל בנשק גרעיני. ועד אז אפשר לפייס במטבעות ישראלים את העולם הערבי והמוסלמי על הקטסטרופה בעיראק. אולמרט נסע להיכנע באנאפוליס, והבגידה של הנשיא בוש בדמות פרסום הערכת המודיעין לא איחרה.
 
בתחרות שנערכה לאחרונה באנגליה לבחירת הבדיחה הטיפוסית להומור הבריטי זכה הסיפור הקלאסי הבא: שרלוק הולמס וידידו ווטסון יצאו לטיול בחיק הטבע. כשירד הערב  הקימו מחנה, פרשו את שקי השינה ונרדמו. לאחר מספר שעות העיר הולמס את ווטסון, ביקש ממנו להתבונן בכיפת השמיים זרועת הכוכבים ולומר לו מה הוא למד מהמראה המרהיב. ווטסון האנליטי הרהר מעט ואמר כי מן ההיבט האסטרונומי העולם שלנו הוא רק אחד ממיליארד גלאקסיות הפזורות ביקום, מבחינה מטאורולוגית ניתן לחזות שמחר יהיה יום צח ונאה, מבחינה כרונולוגית ניתן להעריך כי השעה היא חצות לערך, ומבחינה תיאולוגית מתמלא הצופה ענווה גדולה כשהוא רואה את העולם המופלא שברא האל. "אידיוט", אמר לו הולמס, "גנבו לנו את האוה"ל.


כל כך היינו שקועים בתחכום ובפלפול האנליטי ששכחנו לראות את הגלוי לעין. כל כך היינו עסוקים בשכנוע העולם שאיראן מאיימת על כל המערב, עד ששכחנו להתכונן לאפשרות הסבירה ביותר שנצטרך להילחם לבדנו
וזה מה שקרה לנו. כל כך היינו שקועים בתחכום ובפלפול האנליטי ששכחנו לראות את הגלוי לעין. כל כך היינו עסוקים בשכנוע העולם שאיראן מאיימת על כל המערב, עד ששכחנו להתכונן לאפשרות הסבירה ביותר שנצטרך להילחם לבדנו. אולמרט עסוק כל כך בהוכחה שלא נכשל ב"מלחמת לבנון", עד שהתעלם ממה שכל העולם יודע שישראל נוצחה במלחמה ושהמפלה הזו הביאה לצניחת המנייה הישראלית בבורסות האינטרסים בעולם. אהוד ברק עסוק כל כך באיומים לפתוח בפעולה צבאית נרחבת בעזה עד ששכח לפתוח בה, כצעד הכרחי ומקדים לפני תקיפה באיראן. ליברמן שקוע כל כך באיומים עד שנרדם בשמירה האסטרטגית, ולא שם לב כי נותרנו לבד. ציפי לבני שקועה באובססיביות בתוכנית לנסיגה מיהודה ומהשומרון ובידידותה ה"מופלאה" עם קונדוליסה רייס, עד שלא  נתנה ליבה אל הסכין הארוכה שזו מכינה לה בדמות פרסום דו"ח המודיעין האומר שחששותיה של ישראל מפני איראן אינם אלא פרנויה.

כל אחד ואחד מהם שקוע בשלו ואינו רואה כבר את התמונה הפשוטה והברורה: ב-2009 יהיה לאיראן נשק גרעיני, ולנו גנבו את האוהל מעל הראש. ישראל תצטרך להילחם לבדה, אבל לא עם מנהיגות כזו.