חינוך היא לא מילה גסה

אם אתם איכותיים ורציניים דייכם, לכו לחינוך.

איתמר ליברמן , י"א בטבת תשס"ח

איתמר ליברמן
איתמר ליברמן
עצמי

למרות השביתה ולמרות שמשכורתיהם של המורים לא השתנו פלאים גם לאחר שהסתיימה, אני דבק בעמדתי הנחרצת שצריך ללכת ללמוד חינוך.


למרות השביתה ולמרות שמשכורתיהם של המורים לא השתנו פלאים גם לאחר שהסתיימה, אני דבק בעמדתי הנחרצת שצריך ללכת ללמוד חינוך
תמיד כששואלים אותי איזה תחום בחרתי ללמוד, אני עונה בגאווה חינוך. המשותף לכל אותם מתעניינים השואלים אותי שאלה זו הוא תגובתם הנחרצת: "חינוך? למה עשית את הטעות הזאת?", הערה המשולבת בהפצרות לעשות הסבה למקצוע אחד, יותר פופולארי ויותר "מכניס". "המשכורות הנמוכות, העבודה סביב השעון והשביתות שפורצות לעתים קרובות, ממש לא כדאי ולא רווחי ללמוד את המקצוע הזה", הם אומרים, כאילו שאני לא יודע את העובדות הללו.

חרף ההפצרות הרבות והניסיונות לשנות את דעתי, החלטתי לקבוע את ייעודי כמורה ומחנך בישראל, כמובן במידה ולא ייערמו קשיים חריגים בדרך. האמת שנקטתי בהחלטה זו בלי שום סיבה מוצדקת. למען האמת, ידעתי שחינוך זה לא "אין" ואין לקוות כי יהיה תגמול כספי הולם, אבל העובדה שאני אלמד תלמידים מתוקים בתחילת חייהם עושה לי חשק גדול ללכת לחינוך.

בימי השביתה בדרכי למכללה חלפתי על פני המפגינים באוהל המחאה ליד בית המשפט העליון והיו בקרבי רגשות מעורבים, מצד אחד תחושת הזדהות ומצד שני היה לי מין תחושה, אולי לא ראויה, שזו לא הדרך להשיג דברים. למרות שבמדינה שלנו נדמה כי רק באמצעות כוח משיגים דברים, אבל עצם העובדה שהשביתה נמשכה תקופה כה ארוכה מעלה ספקות בתיאוריה זו. אני לא בא חלילה לבקר את עמיתיי, מורי ומחנכי ישראל הנכבדים, אבל המחשבה שאולי אצטרך בעתיד ללכת עם הזרם ולשבות כמו שאר המורים, לא מרנינה ולא עושה טוב על הלב.


כשאדם קובע את מסלולו בחינוך הוא צריך להיות מודע לכך שהוא מהווה טבעת אחת מתוך שרשרת ארוכה של מחנכים ומורים בכל הדורות ובכל הזמנים עד למורים של ימינו
מה לעשות, אני לא אחד כזה שייתן לתלמידיי לשוטט ברחובות. וחוץ מזה, אני טיפוס שלא אוהב לשבות. אבל מי אני שאשפוט את המורים שבאו בדרישה לגיטימית להעלאה בשכרם המגוחך? ואולי גם אני אנהג כמותם בעוד כמה שנים?

חינוך, למיטב ידיעתי, הוא המקצוע הכי עתיק שיש ומשום כך יש לעוסקים בו תחושה של שליחות, של הקרבה ושל נתינה עצומה ואמונה חזקה טמונה בהם. זה התחיל עוד מאברהם אבינו, עבר דרך המלמד בחדר, המשיך ברב בישיבה, ועד למורים המודרניים של ימינו. ההבדל הוא שפעם המחנך היה גם מרצה, יועץ, מלמד מקצועות חופשיים ועוד, ולמעשה בימים ההם החינוך התרכז בעיסוק אחד ויחיד, חינוך. היום, לעומת זאת המקצוע התפרס לכל מיני תתי עיסוקים קטנים כגון: מרצים, מורים מקצועיים, יועצים חינוכיים, רבנים, וכן על זה הדרך.

לעבוד עם ילדים זה כיף. זה מאתגר, מחזק נפשית ומוסיף המון לנשמה. מורים שבאמת מרגישים שהם נותנים הרבה יכולים להעיד שהם גם מקבלים המון מהילדים, מעצם הלימוד ומהאווירה בכיתה. הידיעה שביום מן הימים תגלה כי גידלת וטיפחת בשתי ידיך מאות ואלפי ילדים שחלקם אף גדלו להיות אנשים מכובדים, מוסיפה המון כוח. אשרי אלו הזוכים לכך.

כשאדם קובע את מסלולו בחינוך הוא צריך להיות מודע לכך שהוא מהווה טבעת אחת מתוך שרשרת ארוכה של מחנכים ומורים בכל הדורות ובכל הזמנים עד למורים של ימינו. אותם מחנכים ששימשו ומשמשים את הבסיס והתשתית של החברה בעם ישראל. גם שהמשכורת "לא בשמיים היא", השכר שהמחנכים מקבלים הוא מהשמיים, ואין יותר טוב מזה. יש כבוד וזכות גדולה להימנות בין אלה שעוסקים בחינוך והתגמול, גם אם לא נראה שכך, הוא עצום.


מכעיס אותי שאנשים וגם דתיים עם ציציות וזקנים אומרים שאסור להיות מורה בגלל המשכורת העלובה. האם הכסף הוא הכול החיים? האם עם קצת השקעה וחיפוש אחר מקורות הכנסה נוספים, לא ניתן להיות מורה וגם לחיות בכבוד?
מכעיס אותי שאנשים וגם דתיים עם ציציות וזקנים אומרים שאסור להיות מורה בגלל המשכורת העלובה. האם הכסף הוא הכול בחיים? האם עם קצת השקעה וחיפוש אחר מקורות הכנסה נוספים, לא ניתן להיות מורה וגם לחיות בכבוד? מתוך דבריי נראה אולי שאני מינימום מורה בכיר, עתיר ניסיון של שנים בתחום ההוראה וכבר עברתי המון בחיי בתחום עיסוקי. האמת היא שאני רק סטודנט לחינוך בתחילת דרכו שמעוניין להיות הממשיך של השרשרת המכובדת הזאת.

אני קורא מכאן לכל חבריי, אלה שמתלבטים באיזה תחום לימודים לבחור: אם אתם איכותיים ורציניים דייכם, לכו לחינוך. למרות שעם הזמן פחות ופחות נוהרים לחינוך, ולמרות שהוא "לא הולך היום בשוק" ולא נחשב מקצוע פופולארי בשונה ממקצועות יוקרתיים לכאורה, כמו משפטים או מחשבים, החינוך הוא המקצוע הכי חשוב.

חשוב להדגיש בהקשר הזה כי כל אותם מקצועות שכליים, לכאורה, שדורשים בגרות ופסיכומטרי גבוה וידע אישי עצום הם תוצאה של חינוך טוב.

ובקיצור, "הטובים לחינוך".