הנאה או הנעה?

נדרשים אנו לפנות לפיתוח האמת האלוקית שטבועה בנו.

הרב סעדיה דנן , כ"ב בטבת תשס"ח

יהדות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

'הדבש והעוקץ' הטמונים בתחושת ההנאה הינם כימי האדם.


לפיכך, צפה ועולה השאלה מהי ההבחנה אשר יש בה לכוון אותנו בהתמודדות היום יומית כלפי הנאות מותרות? ההבחנה המתחייבת היא בין הנאה לבין הנעה
מצד אחד, נבראו "אילנות טובים ליהנות בהם בני אדם", עד כדי שעתיד ליתן אדם את הדין על שהיה יכול ליהנות ולא נהנה, ובשבת מצווים אנו "להתענג בתענוגים, ברבורים ושליו ודגים". ונדרש ש"דירה נאה, אישה נאה וכלים נאים מרחיבים דעתו של אדם". וכך בלמידה, ההנאה מצביעה על רצון וחשק פנימיים. בכל אלה, חוש ההנאה נתפס כמדד יסודי למעורבות הנפש והרחבת הדעת.

מצד שני, החטא הקדמון התחיל מ"ותרא האישה כי טוב העץ למאכל וכי תאווה הוא לעיניים...". ורבי יהודה הנשיא מעיד שלא נהנה מהעולם הזה אף באצבעו הקטנה. כי ההנאות, ממשיכות את האדם לדרגת הבהמה, ואף בהנאות המותרות נדרש האדם לא להיות בבחינת "נבל ברשות התורה", כלומר: ההנאות מסוכנות - הנאה כהונאה.

לפיכך, צפה ועולה השאלה מהי ההבחנה אשר יש בה לכוון אותנו בהתמודדות היום יומית כלפי הנאות מותרות? ההבחנה המתחייבת היא בין הנאה לבין הנעה. כלומר, האם האדם הנהנה תופס את ההנאה כמקור ההנעה להשגת תכליתו או כסיוע ופועל יוצא להשגת המטרה? אם ההנאה נתפסת כעזר וכפועל יוצא של ההתמודדות התכליתית, הרי היא הנאה ראויה ונדרשת כדי לרומם את מעורבות הנפש ויישוב הדעת והרצון באדם כלפי התכלית. אך אם ההנאה נתפסת בעיני האדם כמקור הנעה, המניעו לפעולה כלשהי, או אז היא מסוכנת, כי בכל התמודדות שההנאה הסובייקטיבית לא תופיע ויידרש מהאדם מאמץ וצורך לסבול, הוא יברח לאזור הנוחות שהוא אזור הנכות שלו.


רדיפה אחר ההנאות כמניע, תביא להתמכרות להנאות ותאוות העולם הזה, והאדם לא יצליח לפתח את אמונתו ולא לבטא את ייחודו ותכלית חייו
ההנאה לעולם לא יכולה לשמש כמדד לגילוי האמת, אלא האמת מצד עצמה היא המניע המחייב לפעול, גם אם "פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן... ובתורה אתה עמל".

רדיפה אחר ההנאות כמניע, תביא להתמכרות להנאות ותאוות העולם הזה, והאדם לא יצליח לפתח את אמונתו ולא לבטא את ייחודו ותכלית חייו. נדרשים אנו לפנות לפיתוח האמת האלוקית שטבועה בנו, כך שכל ההנאות שנחווה יהוו ביטוי ועונג חושי ונפשי לרצון ולתכלית האמיתית אליה אנו שואפים, ליהנות מזיו השכינה.

המאמר הוא מתוך עלון "קוממיות".