שנת השחיקה

האחראי הראשי עודו יושב אל ההגה ומדהיר אותנו לתהום.

פרופ' אריה אלדד , כ"ב בטבת תשס"ח

אריה אלדד
אריה אלדד
פלאש 90

אדם שמכוניתו החדשה התרסקה כליל בתאונת דרכים צריך לברך "הגומל" ולהתנחם בדמי הביטוח שיאפשרו לו קניית רכב חדש, אבל אדם שיצא מן התאונה בשן ועין ושמאי חברת הביטוח קבעו שניתן לתקן את הגרוטאה נידון מעתה לנסוע ברכב מקרטע, עקום שלדה, ופחות ערך הנתון לשחיקה מואצת.


חרף דרישת הציבור כי ראש הממשלה יתפטר ויתקיימו בחירות חדשות, דבק אולמרט בכיסאו, התעקש לתקן את הממשלה העקומה, והציבור שנידון להמשיך ולהיות מונהג בידי הנהג שגרם לתאונה הולך ונשחק בייאושו
בקיץ 2006 נקלעה מדינת ישראל למלחמה ויצאה מרוסקת. חרף דרישת הציבור כי ראש הממשלה יתפטר ויתקיימו בחירות חדשות, דבק אולמרט בכיסאו, התעקש לתקן את הממשלה העקומה, והציבור שנידון להמשיך ולהיות מונהג בידי הנהג שגרם לתאונה הולך ונשחק בייאושו. אומנם נפטרנו מחלוץ ומפרץ, אבל האחראי הראשי עודו יושב אל ההגה ומדהיר אותנו לתהום.

אז מה היה לנו השנה?

החיזבאללה התחמש מחדש, ונסראללה מחזיק בחיילינו השבויים ולועג למשבתנו. החמאס בעזה הפך למדינה, הקים צבא, והתחמש עד צוואר באמצעות נשק שהבריח דרך ציר פילדלפי שנטשנו באיוולתנו. החמאס והג'יהאד שיגרו השנה אלפי רקטות ופצצות מרגמה אל הנגב המערבי שהלך ונשחק. אלפי תושבים עזבו את שדרות. העיירה גוועת תחת מטחי הרקטות מחוץ ונרקבת מהשחיתות מבית, ומדינת ישראל אינה קמה להושיע. המלחמה שהובטחה הקיץ כדי לחסל את החיזבאללה לא התחוללה משום שצה"ל אינו מוכן חרף ההשקעה העצומה סוף - סוף באימון הכוחות. המלחמה לחיסול החיזבאללה והחמאס לא התחוללה גם כי אין להנהגה יעדים לאומיים מוגדרים, ולצה"ל אין אמון בה ובין כה וכה החמאס, החיזבאללה וסוריה הולכים ומתחזקים.

השחיתות שוחקת  את המדינה: עבריין מין מורשע מכהן כמשנה לראש הממשלה, לראש הממשלה ארבעה תיקים פליליים פתוחים, החשב הכללי של האוצר שהעז לחשוף את פשעיו הודח, שרים לשעבר יושבים בכנסת תוך ניהול משפטיהם, ואחרים ממתינים למשפט בעודם שרים.

בכל מקום שצה"ל יושב בו אנו מנצחים את הטרור. בכל מקום שנסוגונו ממנו, הם מנצחים ושוחקים אותנו. בניית הגדר המפלצתית שעלתה עשרה מיליארד שקל הופסקה. רק מחציתה הוקמה, וגם במה שהוקם יש פרצות רבות. ולמרות זאת הטרור מיו"ש דעך לרמה הנמוכה ביותר מאז אוסלו, כמובן לא בגלל הגדר אלא בזכות השב"כ וצה"ל הנלחמים בתוך הערים הפלשתיניות, כי רק כך מנצחים טרור. אבל אלו שדחפו לבניית הגדר, ובראשם חיים רמון, לא התכוונו לרגע שהגדר באמת תגן עלינו. הם השתמשו באורח ציני בחרדה הלאומית מפני מחבלים מתאבדים כדי להקים מדינה פלשתינאית מאחורי הגדר. כל המדינה תיראה כמו שדרות מרגע שתצא תוכנית אולמרט-רמון-לבני אל הפועל.

הללו סמוכים ובטוחים שלא יאלצו לתת את הדין על כך, כי העם מיואש מכל אפשרות לשינוי.

מאות מחבלים שוחררו במחוות שנועדו לחזק את אבו מאזן, והוא הולך ונחלש. אין הוא שולט אפילו בשוטרים שלו, בכנופיות של הפת"ח, ובימים האחרונים אנו מתבשרים כי  נוסדה ועדת שרים מיוחדת שכל תכליתה להגמיש את הקריטריונים של "דם על הידיים", ולאפשר שחרור רוצחים. הקריטריונים והעקרונות נשחקו עד דק. מכבסת המילים הפכה למכון תעשייתי להסרת כתמי דם מידיים של רוצחים.

כ
תוצאות הכישלון במלחמת לבנון שחקו לחלוטין את מעמדה של ישראל בארה"ב. מי שלא היה מסוגל לנצח כמה מאות מחבלי חיזבאללה, לא יכול כנראה להיות בעל ברית אסטרטגי
ל מנהיגינו נשבעו אלפי פעמים אמונים לירושלים ולאחדותה, אבל מי שבגד בארץ ישראל אינו מתקשה לבגוד בירושלים. אולמרט, רמון, ליברמן כולם מוכנים לחלק שוב את העיר ולמסור מחציתה לערבים. במדינה פוסט ציונית נשחקו לחלוטין ערכי הציונות. התיישבות אינה ערך, ירושלים אינה ערך, וגם ערך ההגנה העצמית כבר איננו. מנהיגי ישראל מוכנים להכניס צבא זר כדי שיילחם עבורנו.

תוצאות הכישלון במלחמת לבנון שחקו לחלוטין את מעמדה של ישראל בארה"ב. מי שלא היה מסוגל לנצח כמה מאות מחבלי חיזבאללה, לא יכול כנראה להיות בעל ברית אסטרטגי. ולכן מיהר הנשיא בוש לבגוד בישראל מיד אחרי אנאפוליס, וחשף דו"ח מודיעין הטוען שאיראן זנחה את תוכניתה לפתח נשק גרעיני. ישראל שטענה בשנים האחרונות שאיראן איננה בעיה שלנו, אלא של העולם כולו נותרה בודדה.

ובכן, האם לא קרה שום דבר טוב בשנה האחרונה? היה. ועל פי מקורות זרים היה שם מתקן גרעיני.