פרשיות השבוע אשר אנו קוראים מידי שבת לא נועדו רק לספר לנו את ההיסטוריה שעברה עלינו מאז נהיינו לעם, אלא הן באות ללמד אותנו את עיקרי אמונת ישראל ותורה. לכן עלינו להעמיק מבטנו וללמוד מה באה כל פרשה ופרשה ללמדנו? איזה יסוד מיסודות התורה  עלה מהפרשה ואשר אנו יוצאים מצוידים בו לאחר קריאתה בשבת?

ב

בפרשתנו מופיעות המכות שקיבלו המצרים, ובמבט שטחי נראה שהם נועדו להעניש את המצרים ולנקום בהם על כל הצרות אשר עשו לנו. אך מבט עמוק יותר מגלה "שהמכות לא היו רק עונשים, אלא בעיקר גילויים

פרשתנו מופיעות המכות שקיבלו המצרים, ובמבט שטחי נראה שהם נועדו להעניש את המצרים ולנקום בהם על כל הצרות אשר עשו לנו. אך מבט עמוק יותר מגלה "שהמכות לא היו רק עונשים, אלא בעיקר גילויים. המכות ענשו וגם לימדו. כל מערכת המכות הייתה שורה של לימודים שלפרעה ולמצרים באו להודיע מה שלא נודע להם  עד כה, ולבני ישראל היו מיועדים המכות להמחיש את עיקרי אמונתם המקובלים אצלם עד כה מדור לדור" ('מן הבאר' לרב בר שאול עמ' 53). על פי זה מסביר הרמב"ן בסוף פרשת בא, מדוע בכל כך הרבה מצוות מצווים אנו להזכיר את יציאת מצרים? כך בקידוש שבת ויו"ט אנו אומרים "זכר ליציאת מצרים" וכך בתפילות השבת והחגים, כך נכתב במזוזה שעל הפתח וכך בכל יום שחרית וערבית בקריאת שמע.

שמעת היות ע"ז בעולם מימי אנוש החלו הדעות להשתבש באמונה. יש שכופרים בעיקר ואומרים שהעולם קדמון, ויש שמכחישים את ידיעתו הפרטית ואומרים: איכה ידע אל ויש דעה בעליון, ויש שמודים בידיעת ה' אך מכחישים בהשגחה ואומרים עזב ה' את הארץ, וכאשר ה' בוחר בעדה או ביחיד ויעשה עמהם מופת בשינוי מנהגו של עולם וטבעו יתברר לכל ביטול הדעות האלה כולם, כי המופת הנפלא מורה שיש לעולם אלוה מחדשו ויודע ומשגיח ויכול. ומיוחד המופת הזה אם קדמה הודעה מפי נביא על הופעתו כי מזה מתברר עוד אמתת הנבואה שה' מדבר עם האדם ומגלה סודו לעבדיו הנביאים", ובכך אומר הרמב"ן "תתקיים התורה כולה, ונמצא שהאותות והמופתים עדים נאמנים באמונת הבורא ובתורה כולה".

את עשר המכות חילק ר' יהודה לשלוש חטיבות, ואף נתן בהן סימנים: דצ"כ, עד"ש, באח"ב. אחד הנימוקים לחלוקה הזאת הוא שבכל מכה ראשונה משלוש החטיבות מופיע פסוק אשר במרכזו עומדת המילה "תדע", ולכל פסוק כזה מעמיק הרב בר שאול ומגלה לו שיש משמעות של גילוי עיקר מעיקרי האמונה.



נלמד להתבונן בעיקרי אמונה אלו להתחזק בהם ומהם, עד שנזכה לקיום ההבטחה של "והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד"

הזכרנו את שיטות הכופרים שהביא הרמב"ן והן מתחלקות לשלושה. יש שכופרים במציאות ה' ואומרים שאינו בנמצא. יש שמודים שהוא נמצא אך כופרים בהשגחתו בארץ. ויש שמודים שהוא קיים ומשגיח, אך יש עוד אלוקים כמוהו חלילה. ואם כן, מסביר הרב בר שאול במכת הדם הראשונה, בסדרה הראשונה נאמר: "כי אני ה'", ללמד על "עצם האמונה במציאות ה' יש כאן את עצם המושג הטהור של אמונה בה' בלי כל ערבוב של ערפילי האלילים".



במכת הערוב שהיא תחילת הסדרה השנייה נאמר: "כי אני ה' בקרב הארץ", כלומר: אף על פי ששכינתי בשמים גזרתי מתקיימת בארץ - בתחתונים, והוא שליט ומשגיח בקרב הארץ".

ובתחילת הסדרה השלישית במכת הברד באה הודעה שלישית: "בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ", כלומר: האמונה בייחוד השם יתברך וקבלת מלכות שמים, וכמו שניסח זאת החינוך במצוה תי"ז: "שנצטווינו להאמין כי השם יתברך הוא הפועל כל המציאות, אדון הכל, אחד בלי שום שיתוף, שנאמר: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד - כלומר ה' שהוא אלוקינו אחד הוא".

נלמד להתבונן בעיקרי אמונה אלו להתחזק בהם ומהם, עד שנזכה לקיום ההבטחה של "והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד".