שבוע מלא בוש(ה)

הם הצליחו להוציא ממנו עוד הצהרות מעליבות על חלוקה.

מרים בר , ג' בשבט תשס"ח

דעות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

אז הוא הגיע. כמה שמחנו לקראתו: מטוסים, מכוניות מרשימות, המון שומרים, המון שוטרים, הרבה דגלים ומעט הפגנות.


מזה אני חוששת שיוכלו להשפיע על התהליך, אבל במחשבה שנייה זה מיותר כאילו שצריך את זה. אצלנו יש אנשים נמרצים יותר שעובדים נמרצות כדי לזרז את התהליך
וכה אמר אבו מאזן ה"צדיק": "העם הפלסטיני יודע שאתה הנשיא הראשון שמבטיח את זכותנו לחיות במדינה עצמאית שתחיה בשלום לצד שכניה. מדינה ללא התנחלויות וללא גדר", ואנחנו דווקא רוצים התנחלויות, והרבה. אנחנו כן רוצים גדר, אבל גם רוצים שלום. הכי הרבה אנחנו רוצים שלום. מה הבעיה לומר זאת?

וכה אמר הנשיא בוש: "נוכל להשפיע על התהליך וכך נעשה. העמים יצטרכו לעשות את העבודה הקשה".

מזה אני חוששת שיוכלו להשפיע על התהליך, אבל במחשבה שנייה זה מיותר כאילו שצריך את זה. אצלנו יש אנשים נמרצים יותר שעובדים נמרצות כדי לזרז את התהליך. אהוד אולמרט וחבר מרעיו, שמעון פרס הבלתי נלאה. הם הציבו רף גבוה מדי אפילו עבור בוש.

ובמקום שמנהיגנו יספר על הצרות שלנו, על הקשיים, במקום שיסביר את בעיות המדינה שלנו, הוא מתמקד בתוכניות החלוקה. הכל תפל לעומת התהליך הזה: לחלק שטחים, לחלק את ירושלים, לחלק מתנחלים. הבן אדם בשיכרון עצמו, מפחיד.


וכך בוש פיזר הצהרות, פיזר הבטחות. ובאמת, צר לי עליו. צר לי על מאמציו. אני מקווה שלפחות נהנה מארוחות טובות. מקווה שלפחות בילה טוב. כי אני התביישתי בשבילו
וכך בוש פיזר הצהרות, פיזר הבטחות. ובאמת, צר לי עליו. צר לי על מאמציו. אני מקווה שלפחות נהנה מארוחות טובות. מקווה שלפחות בילה טוב. כי אני התביישתי בשבילו. בא נשיא של מעצמה חשובה לבקר. במקום לעניין אותו בבעיות המדינה, במקום לשתף אותו במצוקות האנשים החיים על קו הטרור, לבכות על קסאמים, על חיים בלתי אפשריים שם, במקום לסחוט ממנו השתתפות בצערנו, במקום לבקש שיעזור, הם הצליחו להוציא ממנו עוד הצהרות מעליבות על חלוקה, על גירוש, על חיסול ישובים עבריים, על פגיעה בעיר קודשנו, על פגיעה בלאומיותנו.

אבל בוש לא חידש כלום. חבל על הטורח שלו. יש לנו אנשים נמרצים משלנו שעושים את זה טוב ממנו שרוצים יותר ממנו מדינה פלשתינית שכנה. רוצים יותר ממנו והרבה יותר, ירושלים מחולקת. רוצים יותר ממנו לסלק אנשים מביתם ולהעבירם למשכנות קרוואנים. אנשים שדואגים יותר לפגישה הבאה מאשר למדינה הנוכחית. יש לנו אותם. בוש הוא רק החותמת הצבעונית, הבינלאומית והזוהרת שלהם.

אבל הכי חשוב, בל נשכח: שמרו טוב על אולמרט... אין לנו אולמרט אחר.