אין מקומן בכלא

ביזיון וסכנה אמיתית לשלום הבנות הן ברוח והן בגוף.

דוד העברי , י"ג בשבט תשס"ח

דוד העברי
דוד העברי
ערוץ 7

מזה שבועות אנו שומעים דיווחים על קבוצת נערות שמוחזקות במעצר לאחר שהשתתפו בפעילות במאחזים חדשים ביו"ש. השלטונות מסרבים לשחרר את הבנות, מכיוון שהבנות מסרבות למסור את פרטיהן האישיים באקט של בוז במערכות השלטון הפועלות נגד מימוש זכות עם על ארצו. התנהגות הבנות היא הרואית ומבטאת רמה גבוהה של מסירות נפש, אך יכול להיות מעשה שהוא גם קידוש ה' וגם חילול ה' שאין כדוגמתו. לדוגמא יהודי הנרצח על ידי גוי נקרא קדוש שמסר את נפשו על קידוש ה', אך נסכים שרצח יהודי על ידי גוי זה חילול ה' עצום.


גם כאן במעשה ישיבת הבנות הצדקניות בכלא בחברת מופקרות ונרקומניות, תחת מרותם של סוהרות ושוטרים שפלים יש רמה בלתי נסבלת של בזיון, ואף סכנה אמיתית לשלום הבנות הן ברוח והן בגוף
גם כאן במעשה ישיבת הבנות הצדקניות בכלא בחברת מופקרות ונרקומניות, תחת מרותם של סוהרות ושוטרים שפלים יש רמה בלתי נסבלת של בזיון, ואף סכנה אמיתית לשלום הבנות הן ברוח והן בגוף. בשונה מרוב החכמים שמעודדים את המשך גבורתם של הבנות, אני אומר את הדברים מתוך היכרות אישית של הצד הפנימי של בתי המעצר ובתי הכלא בישראל. אין זה מקום ראוי לבנות צנועות לבלות או לנהל בו מאבק ציבורי.

פלא בעיניי שציבור שמורה לבנותיו לא לשרת בכוחות הביטחון מטעמי צניעות, שותק ומשלים עם בחירת הבנות לנהל מאבק זה דווקא מתוך כותלי בית הסוהר. ועוד אני שואל איפה מנהיגי המחנה, מחנכיו והוריו בשעה שנערות בנות 14 קובעות דרכי פעולה ומדיניות מסוכנת? אם הבנות צודקות ויש לנהל מאבק במסירות נפש מול מערכת השלטון ובית המשפט בפרט, אזי ראוי שמאבק זה ינהלו גברים. ויתר על כן, עצם החזקת הבנות ב"שבי" הוא דבר הדורש מההורים והמנהיגים לפעול במסירות נפש לשחררם. גם אם פעולות אלו יובילו למעצרם של הפועלים לשחרורם או גרוע מזה.

אני לא מבין איך יכול אבא לשון בלילה כאשר הבת שלו נמצאת במקום מטונף ומסוכן, כמו כלא נווה תרצה או מגרש הרוסים? כנראה שלאבות האלו פשוט אין שמץ של מושג מה זה כלא, ומה עלול בהכרח לקרות לילדתו עקב שהותה שם? אני כאבא בעל ניסיון, לא יכולתי לסבול את זה. עובדה שעמדתי במצב דומה לפני שנתיים כאשר הבת שלי בת 14 אז השתתפה בחוג ה"לא מזדהים". באתי בהזדמנות הראשונה לבית המשפט, ועשיתי כל מה שהיה דרוש שהיא תבין שזה לא מקומה. במקרה זה, כל מה שדרוש כולל את זה שהוכיתי על ידי כל אנשי משמר בית המשפט וכל השוטרים באולם בית המשפט, נעצרתי נכבלתי באזיקים, הוכיתי שוב בחדר צדדי והואשמתי בתקיפת שוטרים, בזיון בית המשפט וגרימת נזק לרכוש (בית המשפט). אבל העיקר הוא שהבת שלי הבינה את המסר, ובאותו יום עשתה את מה שהיה דרוש על מנת להשתחרר. היא יצאה הביתה, וחזרה ללמודים.

לעודד את בנות העשרה להשתתף בפעילות במאחזים זה דבר אחד, אבל להסמיך אותן לפעול במסירות נפש נגד כל כובד משקל שלטונות המדינה כיעד, זה דבר אחר. לדעתי הגורמים המעודדים את הבנות לשבת בכלא מרצונן, לא לוקחים בחשבון את הנזק הבלתי הפיך והארוך טווח שהבנות עלולות בהכרח לסבול.


פלא בעיניי שציבור שמורה לבנותיו לא לשרת בכוחות הביטחון מטעמי צניעות, שותק ומשלים עם בחירת הבנות לנהל מאבק זה דווקא מתוך כותלי בית הסוהר
יש להאיר עוד בעצם הקביעה של הבנות שהן לא מוכנות לשתף פעולה עם השלטונות בזה שימסרו את שמותיהם לחוקרי המשטרה. הן למעשה בכל אופן משתפות פעולה עם השלטון שמראה את ידו החזקה שביכולתן להחזיק בנות במעצר על סירוב זה. לא נראה לי שמערכת השלטון כל כך מתרגשת מריבוי הכתבות והבכי על התנאים הקשים של הבנות שמופיעות בעיתונות בית של הציבור הדתי. אם הבנות באו ללמד את הציבור שממשלת מדינת ישראל לא נחמדה ולא מרחמת על ילדי המתנחלים, יש לי חדשות בשבילם: הציבור ידע את זה קודם.

אז בואו נעשה חשבון. בנות עשרה ישבו שבועות באחת המקומות המגעילים במדינה, מכיוון שהן החליטות שיש במעשה זה כוח לפגוע בשלטון. בשלב מסוים הן תשוחררנה בתנאים אלו ואחרים. כל צד יטען שכפף את הצד השני, אבל מה שבטוח שהכתם על נפש הבנות עקב החוויה יישאר בהם.

יש כאן ביקורת, לא על הבנות אלא על הגברים, ההורים והמנהיגים. אם הקו של הבנות הוא נכון וצודק, אז חובה על הגברים להחליף אותן. ואם הקו שלהן לא נכון, אז מי שעומד מהצד ולא פועל בכל דרך להוציא אותן (כולל להורות להן למסור את פרטיהן וללכת הביתה), הוא לא גבר.