צבא ההגנה לאבו מאזן

הופכים את חיילי צה"ל לשכירי החרב של אבו מאזן.

פרופ' אריה אלדד , י"ד בשבט תשס"ח

אריה אלדד
אריה אלדד
פלאש 90

לפני מספר חודשים קבעו גופי המודיעין כי ברשות החמאס בעזה ישנם טילים נגד מטוסים. אז הורו נציגי הממשלה, בחשאי כמובן, להפסיק את טיסות מטוסי הריסוס באזורים הסמוכים לרצועה. היה זה צעד ראשון לוויתור על מימוש הריבונות של מדינת ישראל, גם בתוך גבולות הקו הירוק.


לפני מספר חודשים קבעו גופי המודיעין כי ברשות החמאס בעזה ישנם טילים נגד מטוסים. אז הורו נציגי הממשלה, בחשאי כמובן, להפסיק את טיסות מטוסי הריסוס באזורים הסמוכים לרצועה
אחר כך באו הקטיושות על אשקלון, וראש הממשלה אמר שזה קו אדום. כאילו דמם של תושבי שדרות אין בו צבע אדום, והם מחוץ לקו. ממשלת ישראל נמנעה מהחלטה על פעולה קרקעית, וכמו המתינה שרקטה תפגע בבית ספר וגופות הילדים יספקו לה תירוץ לקום ולעשות מעשה. כאילו "סתם" אלפי רקטות על שטחה הריבוני של מדינה אינן עילה מספקת על פי כל חוק בינלאומי לצאת למלחמה.

רצח קרלוס צ'אבס, בשדות עין השלושה, שב ומציב את ממשלת ישראל בצומת החלטה קשה: האם להמשיך לעבד את השדות עד לגדר או לסגת מהשדות שכבר ממילא אסור לרסס? להיכנע לטרור או להילחם בו? לפנות את תושבי שדרות או את תושבי בית חנון? פעולה קרקעית רחבה התחייבה כבר למחרת הגירוש מגרוש קטיף והנסיגה  מחבל עזה, אחרי הקסאם הראשון, אלא שאז לא היה שרון מסוגל להודות בטעותו האיומה, והניח לחמאס להקים ממלכת טרור. כזו שגם הפעולות הנקודתיות והמבורכות של צה"ל כבר אינן יכולות לעקור.

 אולמרט מתכוון לטפל בדילמה הזו בדרכו המעוותת העלולה להפוך את צה"ל מצבא ההגנה לישראל לצבא ההגנה לאבו מאזן. 
 
גם אם יורה אולמרט לצה"ל להיכנס לעזה בפעולה קרקעית גדולה, לא יהא זה על מנת לתפוס את ציר  פילדלפי דרך קבע, כדי לנתק את החמאס מצינור אספקת הנשק והכסף שלו. אולמרט אינו מתכוון גם  להורות לצה"ל להיכנס לצפון הרצועה כדי לשקם את חורבות היישובים שהרס כיד ימינו של שרון, ואפילו לא כדי ליצור אזור חיץ ביטחוני בין בסיסי השיגור לשדרות ולאשקלון. הוא מתכוון לשלוח את חיילי צה"ל להשתלט על שטחי מפתח ברצועת עזה על מנת למסור אותם לידי אבו מאזן, זה שאיבד את הרצועה כיוון שהוא וחייליו לא היו מוכנים להילחם.

עכשיו נמצא הפראייר: חיילי צה"ל יילחמו בשבילו. אלו היו ההבנות שהושגו בין אולמרט לבין בוש בביקורו בארץ. על בסיסן "התירה" ארה"ב לישראל להפעיל בעזה את זכות ההגנה העצמית של כל מדינה. בוש מבקש להקים מדינה פלשתינאית ביהודה, בשומרון וברצועת עזה עם רצף טריטוריאלי ביניהן, ואולמרט שולח את חיילי צה"ל להילחם בחמאס למען הפת"ח, ולהקים לאבו מאזן מדינה.


לכאורה, כבר ראינו משהו דומה לזה ב"מלחמת לבנון הראשונה", אלא שאז יצא צה"ל להשמיד את הפת"ח בלבנון ולאפשר לנשיא הנבחר, בעל בריתה של ישראל, בשיר ג'ומאייל, לשלוט בארצו
לכאורה, כבר ראינו משהו דומה לזה ב"מלחמת לבנון הראשונה", אלא שאז יצא צה"ל להשמיד את הפת"ח בלבנון ולאפשר לנשיא הנבחר, בעל בריתה של ישראל, בשיר ג'ומאייל, לשלוט בארצו. צה"ל לא התקשה להכות את הפת"ח ולגרש את ערפאת מלבנון, אך לא הצליח למנוע את רצח ג'ומאייל בידי שליחי סוריה. השמדת הפת"ח הייתה המטרה הראשונית, חיזוקו של ג'ומאייל היה מטרה משנית. לא היה פסול ערכי לצוות על צה"ל לצאת למשימה שמטרתה הראשית השמדת אויבי ישראל ומטרתה המשנית, חיזוק ידידיה. בעזה אין אפילו מראית עין של חיסול החמאס כמטרה ראשית. ובניגוד לבשיר ג'ומאייל, אבו מאזן לעולם לא יילחם בנשק בארגוני הטרור הערבי הנלחמים בישראל.

מעבר לשימוש הציני  בצה"ל כדי להילחם עבור מי שלעולם לא יוכל לשרת את ישראל, יש בכך גם איוולת מוחלטת ברמה המעשית. אם אולמרט יחזור על טעותו של שרון בלבנון, יהיה גורלו של אבו מאזן כגורל בשיר ג'ומאייל. אבל אותנו לא צריך להדאיג גורלו של הפרטנר הדחלילי של אולמרט, אלא חייהם של חיילי צה"ל הנשלחים לקרב. לא כדי למגר את הטרור בעזה, אלא כדי להמליך שם את אבו מאזן, זה ששוטריו רוצחים יהודים ובידיהם הנשק שסיפק להם אולמרט.

ישראל חייבת להילחם בעזה כדי להשמיד את החמאס, לא כדי להפוך את חיילי צה"ל לשכירי החרב של אבו מאזן. 
 
צודק כל מי שסבור שיש במאמר סתירה פנימית: אם אולמרט רוצה לחזק את אבו מאזן, למה הוא מקרב את קיצו כשהוא שולח את צה"ל להילחם עבורו? ועדת וינוגרד כבר חיוותה את דעתה על שיקול דעתו של ראש הממשלה, שכל ישר אין שם.