אז למה זרקתם אותה לכלא?

השופטת נירה לידסקי ז"ל יתכן שלקחה את סודה אלי קבר.

שמעון כהן , ט"ז בשבט תשס"ח

שמעון כהן
שמעון כהן
צילום: עצמי

לפני ימים אחדים הלכה לעולמה השופטת נירה לידסקי. אני יודע שהנוהל המקובל במחוזותינו הוא שאחרי פטירתו של אדם אומרים רק את שבחיו. ממש משום כך אנסח את דבריי בזהירות ובעדינות המתבקשת, ובכל זאת יש דברים שחייבים לכתוב, לשאול ולתמוה.
 

לאחר לכתה לעולמה של השופטת היללו אותה כלי התקשורת ומשפטנים רבים כאישה רבת חסד, שופטת שהרחמים הם חלק בלתי נפרד מהשקפת עולמה השיפוטית, עד כדי כך שגם עבריינים אהדו אותה
לאחר לכתה לעולמה של השופטת היללו אותה כלי התקשורת ומשפטנים רבים כאישה רבת חסד, שופטת שהרחמים הם חלק בלתי נפרד מהשקפת עולמה השיפוטית, עד כדי כך שגם עבריינים אהדו אותה. "היה לה מצפון ברמה גבוה מאוד והבנה אנושית לנפש האדם", צוטט מנהל בתי המשפט לשעבר, השופט דן ארבל. כמו כן קבעו דורשי שבחה של כבוד השופטת המנוחה כי בימי שבתה על כס השיפוט לא היססה להביע את דעותיה גם אם אלה היו חריגות בנוף השיפוט הישראלי, ואף הביעו התנגדות לחבריה בעולם המשפט.
 
בשורות הבאות אין לי כל כוונה לערער על קביעות אלה. לא משפטן אני ולא בן משפטן אני. איני מכיר את השופטת ואיני מצוי בנבכי פסיקותיה המשפטיות. ובכל זאת קשה לי לקבל את שבחי האמת והחסד שנאמרו ונכתבו על כבוד השופטת המנוחה, בעיקר לנוכח דבריה שלה עצמה אודות משפט מפורסם אחד אותו ניהלה ובו פסקה, משפטה של מרגלית הר שפי.
 
בראיון לעיתון "מעריב" קבעה השופטת לידסקי כי "התיק של מרגלית הר שפי הוא תיק שרודף אותי". אם נרצה לדעת מדוע רודף את כבוד השופטת התיק הזה עד כדי שכך שהיא מכנה אותו 'תיק רודף', הנה התשובה: כבוד השופטת לידסקי (המנוחה) המשיכה ותיארה את יחסה למרגלית ואמרה כך: "ראיתי לנגד עיניי בחורה צעירה, לא טיפוס עברייני, לא פושעת, וחשבתי על עצמי כשהייתי צעירה". ממשיכה השופטת ומתארת את הספרות הקומוניסטית שעיטרה את ספרייתה בצעירותה, ספרות שהייתה מחשידה אותה לכאורה בכך שהיא נציגת הקרמלין, כדבריה. לטעמה התבגרות הייתה מוציאה מראשה את רעיונות הקומוניזם, וכך היה קורה גם להר שפי לו "מה שקרה היה קורה לה כמה שנים מאוחר יותר, היא לא הייתה נקלעת לסיטואציה הזו, מפעילה שיקול דעת ומחשבה בוגרת יותר".
 

ובכל זאת קשה לי לקבל את שבחי האמת והחסד שנאמרו ונכתבו על כבוד השופטת המנוחה, בעיקר לנוכח דבריה שלה עצמה אודות משפט מפורסם אחד אותו ניהלה ובו פסקה, משפטה של מרגלית הר שפי
ניתן להתווכח עם האקסיומה המשווה בין תפיסת עולם דתית לאומית לתפיסה קומוניסטית, אך בכל זאת חשובים דבריה של השופטת כדי להבין את המהלך המחשבתי שהוביל אותה לספר כיצד במשך השבוע שקדם לגזר הדין לא ישנה בלילות בשל שאלת העונש הראוי למרגלית. "חשבתי שאולי אני עושה לה עוול כשאני גוזרת עליה עונש מאסר. חשבתי שמרגלית הר שפי לא צריכה לשבת בבית הסוהר. מדובר בבחורה סבירה, נורמטיבית שלא היו לה הרשעות פליליות קודמות, אין לה אופי עברייני".
 
בסופו של דבר, כידוע וכזכור, פסקה השופטת תשעה חודשי מאסר בפועל. וכך מצאה את עצמה אותה נערה נורמטיבית ש"לא צריכה לשבת בבית סוהר" עם שכנות מפוקפקות בנווה תרצה.
 
מי שקרא את דבריה של השופטת במלואם עלול לנתר מכיסאו ולטעון כלפיי שאני משבש את דבריה ומסיר מהם משפט משמעותי, המשפט הזה: "לא היה לי ספק שהיא ביצעה את העבירה... בסופו של דבר הגעתי למסקנה שאי אפשר להימנע מהטלת עונש הולם...". ובכן את המשפט הזה השמטתי בכוונה תחילה ואיני מתחרט או מתנצל על כך. הסיבה פשוטה וידועה: לדברים הללו של כבוד השופטת ז"ל אין כל שחר. כידוע, לא אני הוא שקובע את הקביעה הזו. עשה זאת ראש השב"כ לשעבר בכבודו ובעצמו, כזכור לכולנו. היה זה בכנס מתפקדים באשקלון. עמי איילון קבע אז נחרצות שמרגלית הר שפי לא ידעה על כוונתו של יגאל עמיר לרצוח את רבין. "הר-שפי לא ידעה שיגאל עמיר מתכוון לרצוח את ראש הממשלה. הייתי ראש השב"כ באותו הזמן, ואני יודע בוודאות שהיא לא ידעה דבר", אמר אז. כשדברים שכאלה נאמרים מפי איילון, אני יכול להיות משוכנע בכך שגם בפני כבוד השופטת היו הנתונים מונחים וברורים. זו הסיבה שהחלטתי לדלג על המשפט המופרך הזה בדבריה של השופטת המנוחה, אולי אפילו למען כבודה.
 

וכאן צפה עולה שוב השאלה: אז למה זרקתם את הילדה הזו לכלא? למה הרסתם את עולמה וחייה? למה ההתעללות הזו כשגם השופטת עצמה חשבה שמרגלית לא צריכה לשבת בכלא? למישהו יש הסבר מניח את הדעת?
וכאן צפה עולה שוב השאלה: אז למה זרקתם את הילדה הזו לכלא? למה הרסתם את עולמה וחייה? למה ההתעללות הזו כשגם השופטת עצמה חשבה שמרגלית לא צריכה לשבת בכלא? למישהו יש הסבר מניח את הדעת? האם מישהו לחץ על השופטת לשפוט באופן שכזה? האם הבחירה בשופטת המוכרת בעולם המשפט כרחומה וחנונה לקבוע את גזר הדין המאולץ הזה, גם היא הייתה הוראה מגבוה שנועדה לתת משנה תוקף לאינוס המשפטי הזה? ומיהו אותו גבוה שנתן את ההוראה?
 
אני מקווה שלא קראתם את השורות הללו כדי למצוא בסופן תשובה. אם כך חשבתם, אני מתנצל כי לי עצמי עדיין אין תשובה של ממש לשאלה הזו. מה שכן יש לי זה רק שאלה שלא מפסיקה לגדול ולהתעצם. השופטת נירה לידסקי ז"ל יתכן שלקחה את סודה אלי קבר. נקווה שאחד מאותם רבים שעסקו באותה פרשה יאזור את העוז, ועוד בחייו יעמוד קבל עם ועולם וייתן תשובות.