קריאת הכיוון הנצחית בכל הדורות ובמיוחד בדורנו היא: מי לד' אלי!

בתקופה גדולה ונוראה זו, כתובה קריאת כיוון נצחית זאת באותיות קידוש לבנה על הקיר.



מתעלמים מנצח ישראל, מקיום הצו האלוקי, ומדבריו של אור החיים הקדוש: "כל מקום שיכנה ישראל בשם "עם" ירמוז על ערב רב (שמות י"ג, י"ז), ובניגוד מוחלט לפסק ההלכה למעשה של מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל

מדי פעם מתפרסמים מאמרים וכן חוברות בהם מתיימרים הכותבים למיניהם ללמד מהי הדרך בה יש לפעול כדי להציל את ארץ חיינו, ארץ ישראל, את עם ישראל ואת צה"ל וכו'. אותם הכותבים המחשיבים את עצמם כמבינים בהלכות ציבור ובמהלך הגאולה האלוקי גורמים נזק רב לעם ישראל ולארץ חיינו, ארץ ישראל. כפי שנוכחנו לדעת ולחוש בפשע החמור של חילול השם הנורא: בעקירת אלפי יהודים, משפחות, אנשים, נשים וטף וגירושם מביתם מאחיזתם והתנחלותם בגוש קטיף, רצועת עזה, ובצפון השומרון שהיא נחלת אבותינו הנצחית, נחלת ד'.

חילול השם הנורא הזה נעשה תחת כל מיני סיסמאות חמורות כגון:

'רוח העם לא אתנו' – מתעלמים מנצח ישראל, מקיום הצו האלוקי, ומדבריו של אור החיים הקדוש: "כל מקום שיכנה ישראל בשם "עם" ירמוז על ערב רב (שמות י"ג, י"ז), ובניגוד מוחלט לפסק ההלכה למעשה של מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל: "ועל כך נצטווינו לא להיות אחרי רבים לרעות... וגם אם רבים או כולם (כל העם) יצביעו לעת עתה (במשאל עם) ברפיון כזה (בעד ויתור על חלקי ארץ חיינו חלילה) הלא ההמשך האלקי הכללי... ירוממנו ויעבירנו מעל כל זה אל תגבורת תוקף נצח ישראל וארצו" (גאולת אור הצב"י עמ' 207, ארץ הצבי, עמ' מ"ט).

'הממשלה היא המחליטה ואסור להתנגד להחלטותיה' – מסלפים את העיקר, כי הממשלה תפקידה לשמור על ארץ- חיינו ארץ ישראל ולא למעול בשליחותה. אלו דברים שהובהרו מפורשות ופורסמו ברבים על ידי מרן הרצי"ה זצ"ל.

"לכידות צה"ל" – באומרם שאסור בשל כך לסרב להוראת הפשע הגירוש והעקירה. ממלכדים את צה"ל ומטשטשים את המקור העיקרי לכוח שהוא: "וזכרת כי ד' אלקיך הוא הנותן לך כח לעשות חיל' (עי' בדרשות הר"ן דרוש עשירי), ודבריהם מנוגדים לפסק ההלכה למעשה המפורש של מרן הרצי"ה זצ"ל שפרסם ברבים: "חטא ופשע מסירת קרקעותינו לגויים... ולפיכך החיוב על כל אחד מישראל ועל כל גדול בישראל, על כל חבר ממשלה בישראל ועל כל איש צבא בישראל למנוע ולעכב את זה בכל אומץ ועוז, ומן השמים יסייעונו (הכרוז המפורסם 'לא תגורו'). וכן נזף מרן הרצי"ה באלוף הפיקוד (אלוף פיקוד מרכז דאז יונה אפרת), ואמר לו לפשוט את מדיו ולא לבצע את הפשע החמור של גירוש יהודים ועקירתם מההתנחלות הראשונה בשומרון בה השתתף מרן הרצי"ה זצ"ל בעצמו בפועל ממש (ספר גאולת אור הצבי עמ' 253).

וכן פסק מרן הגר"ש גורן זצ"ל: "ברור כי לפי ההלכה חייל שמקבל פקודה הנוגדת את חוקי התורה, עליו לקיים את ההלכה של התורה ולא את הפקודה... על אחת כמה וכמה שאין לציית לפקודה צבאית הנוגדת את מצוות התורה, והרי ברור שמצוות יישוב ארץ ישראל היא חמורה מפני שהיא שקולה כנגד כל מצוות שבתורה... ברור איפוא שפקודה מהצבא, המפרה את המצוה החמורה הזאת, אין לה תוקף. מה אם מצוה דוחה פקודותיו של מלך, על אחת כמה וכמה שהיא דוחה פקודות של הצבא".



"באהבה ננצח" – מתעלמים מהאהבה האמיתית שהיא אהבת ד' ומצוותיו שרק בקיומן ננצח כנאמר בקריאת שמע: "והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום לאהבה את ד' אלקיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם...

וכן פסקו הגר"א שפירא זצ"ל, הגר"ש ישראלי זצ"ל, והגרמ"צ נריה זצ"ל: "בעניין השתתפותך בשירות מילואים לעזור בפינוי אדמות ומבנים ביש"ע ובגולן... ככל איסור תורה אסור ליהודי לקחת חלק בכל מעשה של סיוע לפינוי, כפי שנפסק ברמב"ם שגם אם המלך ציווה לעבור על דברי תורה אין שומעין לו".

"אסור לעשות מלחמת אחים" – נותנים היתר לחילול השם הנורא רחמנא ליצלן בניגוד לדבריו הברורים והמפורשים של מרן הרצי"ה זצ"ל בעל פה ובכתב שפורסמו ברבים, בעניין התייחסותו למלחמת אחים (גאולת אור הצבי פרק כ').

"באהבה ננצח" – מתעלמים מהאהבה האמיתית שהיא אהבת ד' ומצוותיו שרק בקיומן ננצח כנאמר בקריאת שמע: "והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום לאהבה את ד' אלקיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם... השמרו לכם פן... ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה... ושמתם את דברי אלה על לבבכם... למען ירבו ימיכם... על האדמה אשר נשבע ד' לאבותיכם לתת להם".

כותבי מלמדי ומפיצי סיסמאות נבובות אלה וכיוצא בהן גורמים למחלוקת (מחלוקת אותיות חלק מות) ומנטרלים ומרסקים את הערך ההלכתי המצוותי האחדותי שבתורת ד' באומרם שיש אמונה ויש הלכה ואינן עניין אחד ח"ו.

דברים אלו הם בניגוד לדוד מלך ישראל החי והקיים המלמדנו כי "כל מצוותיך אמונה" (תהילים קי"ט), ובעטיים נתנו את הכוח לכפיה לעבור על דת ולביטול מצוות העשה היסודית העיקרית של יישוב ארץ קדשנו, ארץ חיינו, ארץ ישראל, הכוללת את כל התורה כולה רחמנא ליצלן. אותם כותבים גורמים בלבול אצל הנוער הארץ ישראלי החי והבריא בנתחם את המציאות בעיניים האנושיות שלהם. הם עוטפים את דבריהם בדברי תורה, אולם מתעלמים מן היסוד ומקעקעים את הבסיס והשורש לכל קיום מציאות החיים שלנו הממשיכה ממשה קיבל תורה מסיני וקיום המצוות הכתובות בה.

הקריאה מי לד' אלי היא הקריאה לקיום הצו האלוקי במסירות נפש, מאז ועד הנה.



יש לזכור, כל מציאותנו כאן היא רק מתוך חיבור למקור החיים ודבקות בריבונו של עולם ככתוב: "ואתם הדבקים בד' אלקיכם חיים כולכם היום", ובהתבטלות מוחלטת למשה קבל תורה מסיני, ולמעתיקי השמועה הממשיכים את התורה הגואלת ומצוותיה

אותה הקריאה לקיום הצו האלוקי אשר הוא מעל לכל התייחסות ונגיעה רגשית אנושית ומשפחתית של משה רבנו איש האלוקים לאחר חטא העגל, שנענו לה בני לוי, ממשיך לקרוא מתתיהו הכהן הגדול ממודיעין נגד עגל הזהב של כל תרבות האימפריה היוונית: "מי לד' אלי!".

ולדורותינו ובאזננו צריכה לחדור הקריאה הזו לתוכנו, מתוך ידיעה ומודעות כי "דבר ד' זו הלכה, דבר ד' זה הקץ". ו"אין להתקרב לד', כי אם במעשים שמצווה בהם מאת ד' (כוזרי). שישתדל האדם לדבק בו יתברך בכוח מעשים והם הם המצוות. אשר קבל משה רבנו מפי הגבורה, וכן בסיומה של תפילת שמונה עשרה הנאמרת 3 פעמים ביום שתיקנו אנשי כנסת הגדולה, וכללו בה את תמצית הבקשות לכלל ולפרט אנו מוסיפים בקשה פרטית מיוחדת מריבונו של עולם המבטאת את העיקר: פתח ליבי בתורתך (התורה שלך) ואחרי מצוותיך (המצוות שלך שנתת לי) תרדוף נפשי.

יש לזכור: כל מציאותנו כאן היא רק מתוך חיבור למקור החיים ודבקות בריבונו של עולם ככתוב: "ואתם הדבקים בד' אלקיכם חיים כולכם היום", ובהתבטלות מוחלטת למשה קבל תורה מסיני, ולמעתיקי השמועה הממשיכים את התורה הגואלת ומצוותיה. התבוננות והתנהגות החיים שלנו הן ביחס לעם והן ביחס לצבא והן ביחס לכל הנעשה ומופיע במציאות החיים בה אנו קיימים. יש לה אחיזה רק בתוך מסגרתה של תורה ומצוותיה וקיומן שקיבלנו מפי הגבורה במעמד הר סיני.