הצד האפל של מהאטמה גנדי

הוא העדיף שבתור למשרפות, יגלו היהודים גבורת נפש.

שמעון כהן , כ"ז בשבט תשס"ח

שמעון כהן
שמעון כהן
צילום: עצמי

בימים אלה מציינים מיליונים ברחבי העולם את יום פטירתו השישים של מהאטמה גנדי, המנהיג ההודי המפורסם מכולם. לכאורה, הכול נפלא וטוב. מה שנותר כעת הוא רק להשליך פרחים אל השמים, ולקוות שתורתו של האיש תרווה את העולם כולו במי השלום והתקווה, ותעקר את זרעי האלימות והמלחמה (וכו' וכו' אתם כבר מכירים את הטקסטים הללו, לא?). 
 

אתם הבנתם את זה רבותי? האיש הנערץ על מאות מיליוני בעולם, ועל לא מעט בארץ, האיש שמשמעות הכינוי 'מהטמה' שהוצמד לשמו היא 'הנפש הגדולה', העדיף כנראה שבתור למשרפות יגלו היהודים גבורת נפש ויחזקו את כוח רוחם
אז אם הכול כל כך טוב, למה אני מטריד אתכם בנושא חגיגות האהבה, הפיוס והשלום הללו? הסיבה פשוטה מאוד. לקראת יום השנה גלשו האירועים גם אלינו, וברחבי הארץ מקיימים לא מעט ישראלים טובים אירועים לכבודו של המנהיג, הגלימה והקרחת. אז רגע לפני שגם אתם מצטרפים לחינגת האהבה הזו, אני מבקש להזכיר פינה אפלולית מעט (או, בעצם, לא כל כך מעט) בדמותו של אותו מהאטמה (מוהנדס קרמנצ'נד) גנדי. מראש אני מתנצל אם אני הורס לכם את דמותו של האיש המחייך, המסוגף והבלתי מזיק הזה.
 
כמו בפני כל מנהיג באותם ימים שחורים לפני מעט יותר משישים שנה, מעט לפני שעשן משרפות אושביץ החשיך את שמי אירופה, גם בפני אותו גנדי הובאה שאלת היהודים וההתמודדות עם איומי אדולף היטלר שהבהיר באופן מדויק מה בדעתו לבצע ביהודי גרמניה בפרט וביהודי אירופה בכלל.
 
קחו לכם עשר שניות, ונסו לנחש מה הייתה תשובתו של מנהיג השלום והחירות כשהתבקש להתייחס ענן השחור שהתקדם במהירות אל שמי גרמניה?
 
ובכן, מהאטמה השיב תשובה קצרה מאוד בה המליץ ליהודי גרמניה שלא לעזוב את גרמניה, ולהתייחס לאדולף היטלר ב"סאטיהאגארה".
 
אם לתומכם אתם חושבים שאותה "סאטיהאגארה" היא איזו פולסא דנורא הודית, ומהאטמה ממליץ לעשרה קשישים יהודים להגיע לבית קברות חשוך בוינה ושם, לאור נרות, לייחל למותו של היטלר בייסורים, טעות בידכם. ההמלצה המאהטמית אינה מסתכמת בתקווה לחיסולו של הרוצח הגדול באנושות, ואף לא בבריחה מפניו בטרם יהיה מאוחר מדי. משמעותה של "הסאטיהאגארה" המומלצת של גנדי היא הימנעות משימוש בכוח פיסי ובמעשים אלימים, והעדפה של גבורת הנפש וכוח הרוח.
 
אתם הבנתם את זה רבותי? האיש הנערץ על מאות מיליוני בעולם, ועל לא מעט בארץ, האיש שמשמעות הכינוי 'מהטמה' שהוצמד לשמו היא 'הנפש הגדולה', העדיף כנראה שבתור למשרפות יגלו היהודים גבורת נפש ויחזקו את כוח רוחם. באמת, תודה רבה. הוא, כך יש לשער, היה נוזף נמרצות במרדכי אנילביץ' ובמורדי גטו ורשה. הוא היה זועם על נמלטי מחנה סוביבור, ואחרים כמותם. הרי תוך כדי פעולות אלה, אוי לה לאותה בושה העזו היהודים לקטול את חיי נוגשיהם.
 
--
"תביעת היהודים לבית לאומי אינה מקובלת עלי. פלשתינה שייכת לערבים, כפי שאנגליה שייכת לאנגלים וצרפת לצרפתים. אין זה ראוי וגם לא הומאני לכפות את היהודים על הערבים"
-- גנדי
ואם נדמה לכם שהמלצת מהאטמה ליהודים להרכין ראשם בפני אויביהם הייתה חד פעמית, טעות בידכם. גם שאלת ההתמודדות עם הערבים, הבאים עלינו לכלותינו בפלשתינה, הועלתה על שולחנו של נביא השלום והחירות. תשובתו לשאלה הזו הייתה שהציונות צריכה לרכוש את הסכמת הערבים כדי להתיישב בארץ ישראל. אם אתם רוצים להבין את ההיגיון שמאחורי ההנחיה המהאטמית, אז שימו לב לדבריו:

"תביעת היהודים לבית לאומי אינה מקובלת עלי. פלשתינה שייכת לערבים, כפי שאנגליה שייכת לאנגלים וצרפת לצרפתים. אין זה ראוי וגם לא הומאני לכפות את היהודים על הערבים". אגב, את הדברים הללו הוא כותב אחרי ליל הבדולח. כלומר כשכבר ברור לו פחות או יותר לאן נושבות הרוחות העכורות באירופה.
 
אתם הבנתם גם את זה? המנהיג הנערץ לא רק שלא מוצא לנכון להמליץ לנו לברוח מאימת הצורר הנאצי, ולא מרשה לנו להיאבק בו פיזית. גם כאן, בארץ ישראל, הוא לא חושב שמגיע לנו להתיישב אלא ברשותם של משתפי הפעולה עם הנאצים, מנהיגי הערבים באותם ימים. ממש חגיגה של אהבה.
 
בקיצור: לפי התפישות הללו שאותן הציג מהאטמה גנדי, ממש ברור למה הרכיב משקפיים עגולים...