רגע של ביישנות

הכרתי אותה בשניה של ביישנות, וזה היה מה שמשך אותי.

הסופר הרב יוסף אליהו , ד' באדר תשס"ח

...איך הכרתי את אשתי?

ובכן, לפני שנה וחצי חברים שלי מהישיבה ארגנו "שבת פנויים ופנויות" במושב בית מאיר. למדתי אז בירושלים, וביום רביעי שלפני השבת מתקשר אלי בערב אחד המארגנים, ומבקש טובה: "רפי, הרבה בנים ביטלו את השתתפותם ברגע האחרון וכעת יש לנו 30 בנות, ורק 20 בנים... האם תוכל לבוא ולהשתתף בשבת הזו?".


הנושא של "שבת פנויים ופנויות" לא משך אותי אף פעם, ובאותה שבת במיוחד רציתי ל"התפנק" בבית הוריי. אבל החבר שב וביקש ואמר שזו שבת שהוגדרה "לבוגרי ישיבות ואולפנות", ולכן מספר האנשים שהוא יכול לפנות אליהם אינו גדול
הנושא של "שבת פנויים ופנויות" לא משך אותי אף פעם, ובאותה שבת במיוחד רציתי ל"התפנק" בבית הוריי. אבל החבר שב וביקש ואמר שזו שבת שהוגדרה "לבוגרי ישיבות ואולפנות", ולכן מספר האנשים שהוא יכול לפנות אליהם אינו גדול. אמרתי לו שאינני רוצה להחליט "בלחץ", ולכן אחזיר לו תשובה עד שתיים-עשרה בלילה. חשבתי שהוא יבין שאני לא מעוניין, ובינתיים ימצא בנים אחרים שיגיעו לאותה שבת כך שהתשובה השלילית שאשיב לו בחצות לא תיראה לו כל-כך קשה...

אבל לאחר זמן, התחילו לעלות בי כל מיני הרהורים על דרך המוסר שאם אשתתף, אולי תהיה לי זכות שסייעתי להצלחת שבת כזו שיכול "לצאת ממנה" איזה זוג, ואז אולי גם אני אצא סוף-סוף מעולם הרווקות. לא חשבתי לרגע שאני אמצא שם מישהי. התלבטתי, ולבסוף התקשרתי לחבר והודעתי לו שאני בא. מחיר ההשתתפות היה 240 ש"ח, וקצת לא אהבתי שהוא לא הסכים לעשות לי איזו הנחה משום שטען שגם כך הם כבר בגירעון כספי.

הגעתי למקום ביום שישי, ואני זוכר שנכנסתי בתחושה של "סְפּוֹנְסֶר", מישהו שבא בעצם רק "לתרום למוסד"... הייתה תפילה יפה, שיחה בין "מנחה" ל"ערבית", ואחר כך פנינו לחדר-האוכל.

כל אותה עת הבטתי סביב על החבר'ה שהגיעו לשבת כאילו "מבחוץ", כמישהו שבוחן במבטו מיהם האנשים שבאו להשתתף בשבת כזו...

נכנסנו לחדר האוכל, ושם אתה חייב כבר "להתחבר" מעט. יושבים עם חבר'ה בשולחן, אוכלים, וכל אחד מתעניין בשני. כשהתחילו לשיר זמירות שבת, הבטתי סתם כך לעבר שולחן הבנות שהיה מנגד. לרגע היה נדמה לי שזאת שיושבת בקו-ישר אלי מתבוננת לעברי. כשהבטתי לכיוון שלה היא הסמיקה מאוד, ומיד הפנתה את ראשה הצידה.

ניסיתי לומר לעצמי שזה היה סתם מקרה.


בפעילות הציג כל אחד את עצמו ואת ה"אני מאמין" שלו, וברור שהאווירה נעשתה פתוחה יותר. בסוף הפעילות מצאתי אותה רגע לבד, ושאלתי אם נוכל לדבר. ישבנו באחד האולמות ושוחחנו ארוכות
אחרי האוכל הייתה פעילות משותפת בהנחיית מפעיל, ופתאום מצאתי עצמי שוב מול אותה בחורה. האמת היא שהיו שם נאות ממנה, גם לפי ההגדרות שלי ובכל זאת משהו משך אותי דווקא אליה. אפשר לומר שמאותו רגע הפסקתי לחוש כ"אורח"... התחלתי לחשוב שמי יודע? אולי אנסה לדבר איתה אחר כך.

בפעילות הציג כל אחד את עצמו ואת ה"אני מאמין" שלו, וברור שהאווירה נעשתה פתוחה יותר. בסוף הפעילות מצאתי אותה רגע לבד, ושאלתי אם נוכל לדבר. ישבנו באחד האולמות ושוחחנו ארוכות. גם היא היתה בת 25 ומעלה, וגרה בישוב קטן. סיפרה שאין לה הרבה אפשרויות להכיר בנים מתאימים, ולכן היא שמחה להירשם לשבת כשחברה סיפרה לה אודותיה. פתאום הבטתי בשעון ולא האמנתי שהשעה היא אחת בלילה... התנצלתי שאני חייב לקום מחר לתפילה ונפרדנו.

בקיצור, כך הכרנו באותה שבת שהגעתי אליה כדי לעשות טובה לחבר...

אבל יש המשך לסיפור: אחרי 7 פגישות, די טובות וארוכות, הרגשנו שנינו שהקשר "לא מתקדם". דיברנו אפילו על סיום קרוב. יום אחד רואה אותי אמי, ושואלת מה קורה? למה אני כל-כך מהורהר? סיפרתי לה. היא אמרה שלא כדאי לסיים אם לא מיצינו את המהלך, והציעה לי ללכת ליעוץ אצל חברה טובה שלה שגרה בישוב עפרה.

הצעתי זאת לבחורה ולהפתעתי היא הסכימה, אלא שרצתה שכל אחד יכנס ליועצת לבד. היום אני יודע שההסכמה שלה הייתה נקודת מפנה מסוימת אצלי, כי ראיתי שהקשר איתי חשוב לה שהיא מוכנה לנסוע כמה שעות ליועצת, וגם לשלם כסף.

היועצת נתנה לנו כלים נהדרים: הגדרות די ברורות כיצד לבחון את טיב הקשר ואת התחושות שלנו. מאז אני ממליץ לכל חבר, אל תפחד מייעוץ. אחרי שבועיים הרגשנו התקדמות גדולה שברוך ה' לא פסקה עד החתונה, ובעזרתו גם לא תיפסק...


אני רוצה גם לומר בלי בושה שהלכתי ליעוץ, ושהיום בניגוד לעבר אני חושב שאין מה להירתע מלעשות צעד כזה. לכל היותר, אם הדברים שתשמע לא יתאימו לך, תתעלם מהם
אני? אני מוכן ברצון שהרב יפרסם את שמי כדי שיהיה ברור שאין מה להתבייש ללכת למקומות של היכרות [אגב, היה טוב שבאותה שבת השתתף גם רב שהקפיד על נושאי הצניעות], כי איך החבר'ה אומרים: לעולם לא תידע מהיכן "זה" יבוא לך... אני רוצה גם לומר בלי בושה שהלכתי ליעוץ, ושהיום בניגוד לעבר אני חושב שאין מה להירתע מלעשות צעד כזה. לכל היותר, אם הדברים שתשמע לא יתאימו לך, תתעלם מהם. אבל אם נפגשת כבר עם עשרות וה"עניין לא זז" כבר כמה שנים, כדאי לסכן 300 ש"ח במקום להמשיך ולהיפגש "על ריק".

מה, ולהיפגש לא עולה כסף וזמן ו...?!

אבל אחרי שאמרתי לרב שאין בעיה לפרסם, חשבתי שאולי זה לא "יתאים" לאשתי שהיא מאוד ביישנית. שאלתי אותה, והיא באמת ביקשה שלא לפרסם את השם, אבל אפשר בהחלט לתת את הטלפון שלנו, לכל מי שירצה לשאול.

אל תשכח שהכרתי אותה "בשניה של ביישנות"... ואולי, מי יודע, זה היה בעצם מה שמשך אותי דווקא אליה.

בשבת פרשת "ויקהל" תתקיים שבת פנויים ופנויות מטעם ארגון "מתקשרים" בישיבה התיכונית "נחלים" שליד פתח תקווה. בתוכנית: הסופר הרב יוסף אליהו  עם צאת ספרו החדש "סוד הנישואין בפרשת השבוע", היועצת שושנה שתפתח את הלבבות ותמיס את הקרח... וצוות מנוסה שיתאמץ להעפיל אל מעבר להצלחה של השבת הקודמת, בה התחתנו 10% מהמשתתפים והמשתתפות.

מיועד לבחורים ובחורות תורניים בגילאי 23-30. לפרטים ולהרשמה: COM.GMAIL@MITKASHRIM או בטלפון: 0528-531519 - אביחי.