לפני מספר ימים פגשנו מכר שבתו נמצאת כבר מספר חודשים בשירות לאומי. האיש שמזה זמן רב מודאג ולחוץ מהרעיון, בישר לנו בשמחה שהבת משרתת במקום מצוין. "איזה מזל", הוא אמר, "הבנות איתה בדירה כולן חזקות. הן שומרות זו על זו, מחזקות, והוא רואה איך בתו מקבלת צבע, מתחזקת ושמחה. היא נהנית מהחברה הטובה, מתחזקת, לומדת יהדות במסגרת צמודה, וגם ממלאה את זכותה לסייע ולעזור. (הוא לא ממש יודע מה היא עושה שם, וזה לא ממש חשוב לו) וכשהיא מגיעה הביתה כולה אור. "ממש סיעתא דשמייא", אמר כשהוא זורח כולו.





בתקופה זאת יוצאות בנות צעירות ונרגשות לחפש מקום שירות. מלבד הרצון למלא חובה (זכות?), הן גם מחפשות מקום להתרגש וגם להתחזק

ומה בכלל אנחנו רוצים, אם כבר שירות לא ככה?



בתקופה זאת יוצאות בנות צעירות ונרגשות לחפש מקום שירות. מלבד הרצון למלא חובה (זכות?), הן גם מחפשות מקום להתרגש וגם להתחזק.



בדקתי עם אמהות ובנות ומצאנו מספר דברים (אני מניחה שזה לא הכל) שכדאי לבדוק בטרם השירות, וגם להורים לא יזיק: 



א. קודם כל, כדאי לבדוק אם באמת נחוצה שם בת שירות, ולא שזהו מקום עבודה שפשוט רוצה לחסוך. השבוע בהיותי בקופת חולים הגיעה בת שירות חייכנית ומתוקה להחליף את הפקידה שיצאה להפסקה. במילה אחת, חוצפה!



ב. יש לבדוק את המקום מבחינה דתית-מוסרית. שאין אווירה לא מתאימה או אפילו פשוט חברה מעורבת חילונית. לבת השירות שברגע זה יצאה מהחממה, זה יכול להיות ממש בור פתוח חלילה. באולפנות יש בדרך כלל הכוונה וייעוץ, ונאסר על הבנות לשרת במקומות כאלה. 





יש לבדוק את המקום מבחינה דתית-מוסרית. שאין אווירה לא מתאימה או אפילו פשוט חברה מעורבת חילונית. לבת השירות שברגע זה יצאה מהחממה, זה יכול להיות ממש בור פתוח חלילה

ג.
 אין מספיק מקומות עבור בנות שירות מעוניינות או שיתכן שרובן מעוניינות באותו מקום, ואין די לכולם. יש עמותות שמחפשות עוד מקומות שיבוץ. בדקו היטב אם באמת יש שם צורך אמיתי, ולא המצאת תקנים מיותרים.



ד. בידקו היכן נמצאת דירת השירות. ידוע על דירות שהיו ממוקמות במקום בעייתי, כמו למשל: סמוך למגורי סטודנטים רווקים. זה אולי נראה שמח, אבל מוטב ממש שלא.



ה. נסו לברר מי תהיינה איתכן בדירה, מבחינת הרמה הרוחנית או בעיות כשרות שעלולות לצוץ. אם כשתדעו זה לכאורה מאוחר, בכל זאת מוטב לבטל את השירות. אל תדאגו, יסתדרו שם.



ו. השתדלו להיות בתוך קבוצה או בקשר עם בנות, זה חשוב גם להרגשה הטובה. "אחרת זה לא כיף", כפי שניסחה במדויק נערה צעירה. ואם לא כיף, אז אכזבה והרבה צער וחבל.



ז. מלבד זה, בת שתשרת לבד ללא חברה תומכת עלולה חלילה להעביר את השנה בבדידות ובקשיים רגשיים, מה שעלול לגרום לה לצאת מותשת נפשית ואז היא פשוט נפלטת החוצה. ואם אין מי שיתפוש אותה, אז אשמנו.



ט. כדאי להצטרף למסגרת שיעורים או פעילויות עם בנות ברמה רוחנית מתאימה לכן שתוכלנה להמשיך ולהתקדם. ברוב מקומות השירות יש מדרשה או פעילות רוחנית באזור. אם אין, אל תלכו.





ולהורים, כדאי שתהיו מעורבים בכל הנושא ובכל הגורמים שמסביב. נכון שהבנות בוגרות וחכמות, ונראה כאילו הכל הן יודעות. אבל תפקידנו לא הסתיים בשליחתן לשירות, הוא אולי מתחזק. המכשולים רבים

ולהורים, כדאי שתהיו מעורבים בכל הנושא ובכל הגורמים שמסביב. נכון שהבנות בוגרות וחכמות, ונראה כאילו הכל הן יודעות. אבל תפקידנו לא הסתיים בשליחתן לשירות, הוא אולי מתחזק. המכשולים רבים.



והכי חשוב: בדקו שיש עם מי לדבר. ולאחר שתתחילו יהיה לכן אל מי לפנות: מישהי אחראית, קשובה ומשיבה לבעיות אם תצוצנה. מובן שאתן תצאנה מזה מחוזקות עשירות ובנויות, אבל קורה שיש מצוקה וקשיים. צריך לדאוג למענה גם למצבים כאלה, קשיים מבחינה נפשית ורוחנית. לבנות יהיה קשה להודות בקושי כשכולן מסביב פורחות, אבל יש. תפקידם של ההורים לשים לב, לעקוב ולהרשות לבנות להודות בקושי. תפקידם של העמותות לדאוג למענה לקשיים כאלה אם יצוצו.



אז, בסיעתא דשמייא שתעברו את השירות בשלום ובשמחה.