אם בשמחות עסקינן, מה לנו גדול משמחת חתן וכלה? לכן, לפניכם המלצות לשמחת חתן וכלה:



הכנה רוחנית לשמחה - בטרם שמחה, נחשוב על ערכה של השמחה ועל משמעותה בעבודת ה'. מצוה גדולה להיות בשמחה. נבוא אל השמחה כשאנו מבינים על מה ולמה אנחנו שמחים.



שמח תשמח - מתוך אותה שמחה הממלאת אותנו, ומתוך הבנתנו את ערכה של השמחה נפנה אל החובה הקדושה לשמח אחרים.

טוב פת במלח ואהבה בה - בבואנו לעצב את תפריט השמחה, נזכור שיש מקום לשמחה גם אם איננה מלווה בפרגית ממולאת או בלשונות בחרדל.



וגילו ברעדה - נזכור שיש חלקים בשמחה שהגילה יפה להם, ויש חלקים בשמחה שהרעדה יפה להם. מעמד החופה הוא מעמד שהרעדה וכובד הראש יפים לו. וכש"הוא כחתן יוצא מחופתו", אז הוא הזמן ל"ישיש כגיבור" (תהילים י"ט).



ויהי קולות וברקים - נזכור שהשמחה היא עניין פנימי שכלי הנגינה שעל הבמה רק מסייעים לו. אין צורך להגביר את עוצמת המוסיקה עד למימדים בלתי נסבלים. טובה היא הנגינה לנפש כשהיא מרוממת אותה ולא כשהיא מכה בה.



על פי פשט - נרקוד ונשמח על פי פשוטו ולא על פי מדרשו. לעיתים מרוב "שטיקים", מצגות, סלילי נייר, ושאר הפעלות כבר לא רואים את השמחה...



איש על מחנהו - כשנרקוד במעגל נתפוס את מקומנו ונתמיד בו. לא נחפש את ה"אור הפנימי" דווקא, אפשר להישאר גם ב"מקיפים".

לעשות כרצון איש ואיש - כשנשמח את החתן או את הכלה, נעשה זאת על פי רצונם. לא מחויב הוא שהחתן שמח כל כך להפוך להיות לכדור משחק העובר מקבוצת ידיים אחת לחברתה.



והדרת פני זקן - נאפשר לקרובי המשפחה המבוגרים יותר להשתתף גם הם בשמחה. אכן, המקצב שלהם שונה במקצת, אבל לפעמים הם בעצם הסבא או הסבתא של החתן או הכלה...



אני הוא שאמרתי לעולמי די - לפעמים צריך לדעת גם מתי די. החתונה נגמרת בסוף, ואת הסוף הזה יש להכיר ולתת לו מקום. התזמורת התקפלה, שבע הברכות הסתיימו זהו הזמן לפרידה מהחתן והכלה.



"...אם משמחו (את החתן) מה שכרו? אמר רבי יהושע בן לוי: זוכה לתורה שנתנה בחמשה קולות... רבי אבהו אמר: כאילו הקריב תודה... רב נחמן בר יצחק אמר: כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים..." (ברכות דף ו').

המאמר הוא מתוך עלון "קוממיות".