הדו"ח הסופי

הדו"ח מתמקד בכשלים מערכתיים, ובהתנהלותו של מרדכי.

הרב מנחם בורשטיין , כ"ח באדר תשס"ח

הרב מנחם בורשטיין
הרב מנחם בורשטיין
שלומי שלמוני

במסגרת יום עיון, חשף ראש מכון פוע"ה הרב מנחם בורשטיין קטעים מדו"ח ועדת וינוגרד לאירועי מגילת אסתר: 

בדחילו ורחימו אנו מגישים את הדו"ח הסופי של הוועדה שישבה על מדוכת האירועים במגילת אסתר. היא שמעה עדויות רבות, קראה חומר ומסמכים רבים, והגיעה למסקנות חשובות להנהגה, לצבא ולציבור.


באופן טבעי מתמקד הדו"ח בכשלים מערכתיים ובהתנהלותו של הרב מרדכי במהלך שירותו הציבורי. הבעיה המרכזית היא העובדה שהרב מרדכי גרר את הציבור להרפתקה מסובכת ומיותרת בעימות עם המן
דו"ח זה בא אחרי דו"ח הביניים שכבר זעזע את אמות הסיפים, ומקווים אנו שהשלמנו את שליחותינו החשובה למען הכלל.

באופן טבעי מתמקד הדו"ח בכשלים מערכתיים ובהתנהלותו של הרב מרדכי במהלך שירותו הציבורי. הבעיה המרכזית היא העובדה שהרב מרדכי גרר את הציבור להרפתקה מסובכת ומיותרת בעימות עם המן. בנקל יכול היה הרב מרדכי ליצור מצבים שבהם לא היה פוגש חזיתית את המן, וכל הצרה היתה נמנעת. הרב מרדכי לא שעה אל האזהרות היום-יומיות, על הסכנה הנשקפת מהתנהגותו.

בתחילת הדרך נהג הרב מרדכי בתבונה רבה כאשר מנע באומנות רבה את הסיכול הממוקד נגד אחשורוש שתוכנן על ידי בגתן ותרש, מגמה חיובית שהייתה המשך להשתתפות הערה של הציבור בסעודתו של אחשורוש. חשבנו שמגמה זו תימשך שהרי השלטון היה אוהד מתמיד כמופיע במסמכים: "לעשות כרצון איש ואיש". היה חופש דת מלא וכל אחד יכול היה לאכול בהכשרים שלו, כולל הבד"צים השונים, ומה טעם היה בהבערת השטח במצב זה?

זאת ועוד: ברגע שיצאה הגזירה על ידי המן, איבד הרב מרדכי את סבלנותו שהיא ה"א' - ב'" של כל מנהיג, ודרש לביטול הגזירה המיידית.


בתחילת הדרך נהג הרב מרדכי בתבונה רבה כאשר מנע באומנות רבה את הסיכול הממוקד נגד אחשורוש שתוכנן על ידי בגתן ותרש, מגמה חיובית שהייתה המשך להשתתפות הערה של הציבור בסעודתו של אחשורוש
כפי שמופיע במסמכים שהובאו לפנינו היה זמן של כמעט שנה עד לביצוע המעשי של הגזירה, ולא היה צריך להלחיץ את המערכת לפעולה מיידית. לחץ זה של הרב מרדכי גרם לו שהוא לא דרש חלופות של ממש לשיקול דעתו זאת, על אף שאסתר המלכה הסבירה לו בצורה הגיונית ומנומקת שהדבר לא עניין של שעות ויש זמן מספיק לביטול הגזירה.על כן אנו רואים זאת כ"כשל חמור הנוגע להפעלת שיקול דעת, אחריות וזהירות".

חבר הוועדה פרופ' יחזקאל דרור ביקש לציין שיש חשיבות פוליטית גדולה לשמר את משרתה של אסתר המלכה, וגם אם היו שיקולים אחרים אין הם עומדים בפני הצורך  החשוב להמשך כהונתה.

אסתר הייתה בטווח די סביר שתקרא למלך או הייתה יכולה לדווח למלך במכתב אישי על רצונה לשוחח על הבעיה, ומרדכי העדיף להכניס אותה לסכנת מוות ללא צורך. ואין לנו הסבר אחר, אלא שכל מטרתו הייתה הישרדות אישית ולהוציא את הציבור מתוך התסבוכת שהוא עצמו הכניסה. דבר זה אנו יכולים לכנותו רק במילה אחת: ספין. חושבנו שבשביל "ספין" אין הצדקה לסכן חיי אדם.

בדו"ח הסופי בשונה מדו"ח ביניים אנו משאירים את ישום המסקנות למבחן השטח, ומקפידים שלא להסיק מסקנות אישיות. ואכן, נראה שהשטח קלט את המסרים והרב מרדכי על אף היותו גדול היהודים הוא רצוי רק לרב אחיו .

ברצוננו להתייחס גם לדרג הצבאי:


באופן כללי יש לנו תחושה של דשדוש ויציאה ללא תוכנית מעובדת היטב: שהמטרות לא נקבעו בבהירות ובזהירות, ואולי יתר שקיפות הייתה מסייעת
באופן כללי יש לנו תחושה של דשדוש ויציאה ללא תוכנית מעובדת היטב: שהמטרות לא נקבעו בבהירות ובזהירות, ואולי יתר שקיפות הייתה מסייעת. כפי שמובא במסמכים שלפנינו היה פיצול לא מוצדק בין ימי הפעולה של הצבא, דבר שהצריך את המלכה לבקש אישור מיוחד להארכת זמן הפעילות ונלקח סיכון גדול מדי שמא הפעולה לא תאושר, ולכן אנו רואים בתוכנית המקורית כשלון וחוסר יצירתיות.

זאת ועוד: על אף שנראה מעדויות המשתתפים בקרבות שלא הוכן מספיק ציוד ללוחמים (ודבר זה נידון בנפרד), היה צורך לאפשר לחיילים להצטייד מתוך השלל הרב שנאסף בשטח ולא לשמוע לפסיקות הרבניות החוץ-צבאיות, והכל כדי שיכתבו עליהם "ובביזה לא שלחו את ידם".

חושבנו שהיו יכולים למצוא היתרים מתאימים לכך, אך פרטים אלו ואחרים נמצאים בחלק הסודי של הדו"ח.

מצוות ההדרכה של מכון פוע"ה נמסר שמי שפספס את יום העיון ומעוניין בתשובות ובהתייחסות לדו"ח, יוכל להצטרף לאחד מהרצאות המכון בנושא.