נקמה מונעת

תפקידה של הממשלה הוא ליצור מצב שבו יש חוק וסדר.

אורי אליצור , י' באדר ב תשס"ח

אורי אליצור
אורי אליצור
באדיבות המשפחה

יגאל אלון כתב בשעתו ספר זיכרונות קטן, והוא מספר שם בין היתר על ליל השמירה הראשון שלו. הוא היה נער בן 12. בגורן של משפחתו במושבה מסחה נערמה התבואה החדשה, והאיכר פייקוביץ', אבא שלו, לקח רובה גדול ונער קטן ויצא איתם לשמור לילה שלם. שעות ארוכות הם הסתתרו בחושך מצרים מאחורי האסם, ולפנות בוקר אכן באו שני ערבים עם חמור והתחילו להעמיס שקי חיטה גנובים. להפתעתו המוחלטת של הילד, אבא שלו מסר לו את הרובה, יצא מן המסתור, והסתער על שני הגנבים במכות יבשות. היה מאבק ארוך שניים נגד אחד, ובסופו הגנבים ברחו משם פצועים וחבולים ללא השקים הגנובים, אבל גם האב חזר אל בנו חבול ופצוע.


אלון מספר שהוא, הילד, היה המום ומפוחד, ואמר לאביו: "הם שניים ואתה אחד. הם היו יכולים להרוג אותך. למה יצאת אליהם, למה לא ירית בהם, הרי יש לך רובה?". ואביו הסביר לו שאצל הערבים יש תרבות של נקמת דם
אלון מספר שהוא, הילד, היה המום ומפוחד, ואמר לאביו: "הם שניים ואתה אחד. הם היו יכולים להרוג אותך. למה יצאת אליהם, למה לא ירית בהם, הרי יש לך רובה?". ואביו הסביר לו שאצל הערבים יש תרבות של נקמת דם. "אילו הייתי יורה בהם, בני משפחתם היו חייבים לנקום ואז היינו מתגלגלים מסיפור פשוט על גנבים למעגל של מוות ונקם שאי אפשר להפסיק אותו. אלון מביא את הסיפור כמופת של מתינות ואחריות שהאיר לו את הדרך אחר כך בהיותו מבוגר, אבל כשחושבים על זה מחשבה שנייה זה בעצם סיפור בשבח הנקמה. הרי מה אמר פייקוביץ' האב בין השורות? "אתה צודק, ילד. אילו לא הייתה לערבים תרבות של נקמת דם, הייתי יורה והורג אותם כראוי לגנבי תבואה, אבל בגלל הנקמה נמנעתי מלשפוך דם".

אינסטינקט הישרדותי

רגש הנקם הוא אחד האינסטינקטים האנושיים הבסיסיים ביותר, כמו כל אינסטינקט הישרדותי. התרבות יכולה לעמעמם אותו ולהדחיק אותו, אבל אי אפשר לעקור לגמרי את רגש הנקם מלב האדם, כמו שאי אפשר לעקור משם את הצורך באהבה או את רגש הפחד. דרוויניסטים בטח יאמרו שהאבולוציה נטעה בנו את הנקם, כיוון שלאורך מיליוני שנים בני אדם שהגן הזה לא טבוע בהם פשוט לא שרדו. הם הלכו והתמעטו עד שנכחדו. חוקרי תרבויות אולי יאמרו ש"הדם החם" הוא בעצם מניפולציה מחוכמת של שכל קר מאוד. זקני השבט בחוכמתם נוטעים בלב בני השבט דור אחרי דור את החובה המוסרית לנקום את הדם, וכך הם יוצרים מאזן אימה ששומר על חייהם של בני השבט גם מול שבטים אחרים וגם בינם לבין עצמם. בין כך ובין כך, מדובר באינסטינקט הישרדותי.

מה עושה התרבות כאשר היא עומדת מול דבר נורא ואיום שבעצם הוא גם נחוץ, ואולי אי אפשר לשרוד בלעדיו? המדינה באה במקום השבט ותפקידה הראשון לפני כל דבר אחר הוא ליצור מצב שבו יש חוק וסדר, וצדק בסיסי, ויש לאדם ביטחון שמישהו שומר על חייו ומעניש את הרעים. כשהביטחון הזה הופך להיות מצב קיומי ומחלחל עמוק לתוך הלב, יכולה התרבות להרדים את האינסטינקט ההישרדותי הקדמון הדוחף את האדם לפעולות נקם. ואינסטינקטים לא מתים, הם רק רדומים. עובדה פשוטה היא שתרבות של נקמת דם שכיחה מאוד באוכלוסיות שבטיות ובמקומות שאין בהם ממשל מסודר ואמין או בין קבוצות עברייניות שחיות בפועל מחוץ לחוק. ואם כבר הזכרנו את יגאל אלון, גם בהיסטוריה של הפלמ"ח יש כמה מיתוסים של פעולות נקם פרטיות נגד ערבים שנעשו בידי מיטב הנוער, כאשר השלטון הבריטי התרופף ונראה היה שבארץ אין חוק ואין סדר.

ברגע שהמדינה לא ממלאת את התפקיד הבסיסי הזה, האינסטינקט ההישרדותי של הנקם מתעורר מחדש. וכמו כל אינסטינקט הישרדותי, הוא לא בהכרח פועל בהיגיון וקור - רוח.

סוכת הדם


בשנים האחרונות התערער פה הביטחון הבסיסי, התכרסמה התחושה הקיומית שיש לך מדינה והיא שומרת על חייך ועל הצדק, והיא בגדול מבחינה בין טוב ורע ועושה הכל כדי למנוע רע ולהגן על ההגון והטוב
בשנים האחרונות התערער פה הביטחון הבסיסי, התכרסמה התחושה הקיומית שיש לך מדינה והיא שומרת על חייך ועל הצדק, והיא בגדול מבחינה בין טוב ורע ועושה הכל כדי למנוע רע ולהגן על ההגון והטוב. היא מתפוררת לגמרי כאשר בשטח ריבוני ישראלי מוקמת סוכת אבלים לזכרו של מחבל רוצח, פוסטרים של הגיבור תלויים שם בגאון עם דגלי חמאס, אנשים באים לברך ולהזדהות, וכאילו אין משטרה ואין שלטון. והמדינה מחכה ליועץ מזוז שיכתוב חוות דעת האם בג"ץ יהיה מוכן לאשר שהשמש זורחת בצהרי היום או שאולי זו קביעה לא מידתית.

אם חלילה תיעשה פעולת נקם של יהודים על הטבח בישיבת "מרכז הרב", אל תחפשו את המסיתים ואת הרב הזה או האחר שאמרו חצי דבר שמשתמע לכאן ולכאן. האחראי הוא מי שברא את האדם ונטע בו את יצר הנקם, והאשם הוא השר או המפכ"ל או הניצב או האלוף, אני לא יודע מי, שהיה צריך לסלק אינסטינקטיבית בלי לחשוב פעמיים את סוכת האבלים הזו ולהחרים ולשרוף את כל הפוסטרים, ולהיות מדינה וממלכה ולא סמרטוט. וכן, קודם לדעת טוב ורע ואחר כך להתמודד מול בג"ץ, וכן לסכן לעזאזל אפילו את הקריירה כדי למנוע שפיכות דמים.