הלשכה המרכזית לפאניקה

המציאות הדמוגרפית היא מקור לתקווה ולאופטימיות.

יורם אטינגר , כ"ב באדר ב תשס"ח

בשנת 1900 צפו מומחים בריטים שמספר הכרכרות והסוסים בלונדון יגרום להצפת העיר בגללי סוסים ב-1950. הם לא הבינו את המגמות החברתיות והכלכליות של התקופה, לא שיערו את עוצמת התפתחות הטכנולוגיה והתעבורה, ושגו בהנחה שהמין האנושי והטבע יתפתחו באופן צפוי- ליניארי.


זה גורלן של תחזיות, כגון זו של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) הצופה ב- 2008 שחלקו של המגזר היהודי באוכלוסייה נידון לקטון, וחלקו של המגזר הערבי צפוי לגדול ב-5% עד 2030
זה גורלן של תחזיות, כגון זו של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) הצופה ב- 2008 שחלקו של המגזר היהודי באוכלוסייה נידון לקטון, וחלקו של המגזר הערבי צפוי לגדול ב-5% עד 2030. מאז 1948 מתנפצות תחזיות רבות של הלמ"ס מול צוקי המציאות, עקב הנחות שגויות לגבי מגמות הדמוגרפיה היהודית והערבית.

לדוגמא: ב-1948 ניסה מייסד והאב הרוחני של הלמ"ס, פרופ' רוברטו בקי, לשכנע את בן גוריון לדחות את הקמת המדינה. לפי תחזיתו 600,000 יהודים נידונו להפוך למיעוט ב-1967 בגבולות "תכנית החלוקה".  ב-1967 וב-1973 צפתה הלמ"ס שהיהודים יהפכו למיעוט בין הירדן לים התיכון ב-1987 וב-1990, אבל משקל הערבים באוכלוסייה נשאר כ-40% למרות תקופת השיא של הפריון הערבי ביו"ש. ב-1968 צפתה הלמ"ס המשך של שיעור הפריון הגבוה הערבי עד 1985, אך ב-1985 צלל הפריון הערבי מ-9 ילדים לאישה (ב-1968) ל-4.7 ילדים. בשנת 2000 פרסמה הלמ"ס תחזית לקראת 2025 וצפתה שהפריון היהודי והערבי ירדו באופן מתון. אבל מ-2000 הפריון היהודי עולה (2.8) והוא יותר גבוה מהתרחיש הגבוה ביותר של הלמ"ס, ואילו הצניחה בפריון הערבי (3.5) מקדימה את תחזית הלמ"ס ב- 20 שנים.   

בניגוד דרמטי לתחזית הלמ"ס, עלה מספר הלידות השנתיות היהודיות מ-1995 (80,400) עד 2007 (112,455) ב-40%, בעוד מספר הלידות השנתיות הערביות מתייצב (כ-39,000). מ-1995 גדל משקל הלידות היהודיות מ-69% ל-75% מסך הלידות ב-2007.


-1972 טען מייסד הלמ"ס, פרופ' בקי, שהעלייה תצטמצם, היות ויהודי המערב לא רוצים לעלות ואילו יהודי ברית המועצות ומזרח אירופה לא יכולים לעלות. כ-200,000 עולים הגיעו
הלמ"ס אף טועה באופן שיטתי בתחזיות העלייה. ב-1948 ניסתה לצנן את ציפיות העלייה של בן - גוריון, וטענה שלא תהייה עלייה מסיבית למדינה מוכת-מלחמות ונטולת-כלכלה. כמיליון עולים הגיעו. ב-1972 טען מייסד הלמ"ס, פרופ' בקי, שהעלייה תצטמצם, היות ויהודי המערב לא רוצים לעלות ואילו יהודי ברית המועצות ומזרח אירופה לא יכולים לעלות. כ-200,000 עולים הגיעו. בשנות ה-80' טענו תלמידי בקי שגם אם יפתחו שערי ברית המועצות לא תהייה עלייה רחבה, עקב סיבות תרבותיות, חברתיות, כלכליות, טכנולוגיות וביטחוניות. הם גם המעיטו בהערכת מספר יהודי ברית המועצות ב-50%! מיליון עולים הגיעו. ב-2008 ממשיכה הלמ"ס להמעיט בתחזית העלייה ולהתעלם מפוטנציאל העלייה הגדול מברית המועצות לשעבר, ארצות הברית, צרפת, אמריקה הלטינית, בריטניה, גרמניה, הונגריה, דרום אפריקה, וכו'. 


"הצוות האמריקאי-ישראלי למחקרים דמוגרפים" מצביע על שגיאות מבניות ועובדתיות המכשילות את תחזיות הלמ"ס (למרות שהלמ"ס מדייק בנתונים של הרגע). מ-1948, מתייחסת הלמ"ס ליהודים כאילו הם חברה מערבית נורמטיבית בעלת פריון נמוך, למרות שהיהודים אינם נורמטיביים גם בהיבט הדמוגראפי.  הלמ"ס גם ממעיטה בתחזית הפריון היהודי כאשר יוצרת ממוצע מלאכותי של הפריון החילוני, הדתי והחרדי, מתעלמת ממגמת העלייה בפריון העולים מברית המועצות, ומנתוני הפריון היהודי הגבוהים ב-2006-7. הלמ"ס מאדירה את תחזית שיעור הפריון הערבי. היא מתעלמת ממחזוריות הדמוגרפיה הערבית שהגיעה לשיא בשנות השישים ב"קו הירוק" וב-1990 ביו"ש, ומאז היא במגמת ירידה משמעותית כצפוי מחברת עולם שלישי המתחברת לחברת עולם מערבי.


הפטליזם והפסימיות של מלתוס ושל הלמ"ס משוללי-יסוד, והמציאות הדמוגרפית היא מקור לתקווה ולאופטימיות. אבל, תחזית 2008 של הלמ"ס מעלה את החשש שהלמ"ס נחושה ללמוד מההיסטוריה על ידי חזרה על, ולא הימנעות משגיאות סדרתיות
הלמ"ס מקילה ראש בהשפעת האורבניזציה, תכנון המשפחה, צמצום הריון גיל הנעורים, נסיקת הקריירה הנשית, והשתלבות גוברת בתשתיות החינוך, הכלכלה והבריאות בישראל על התמערבות הפריון הערבי. המודרניזציה הופכת את החברה הערבית למבוגרת יותר, ולכן שיעור הפטירה עולה, שיעור הלידה יורד, ושיעור הריבוי הטבעי מצטמצם, בעוד הפריון היהודי זוחל מעלה. 

בניגוד ללמ"ס, חטיבת האוכלוסין של האו"ם טוענת שצניחת הפריון בחברות מוסלמיות וערביות, בתמיכת מנהיגי הדת, היא החדה והמהירה בעולם. למשל: הפריון האיראני קרס ב-25 שנים מ-10 ל-1.8 ילדים לאישה, ומצרים וירדן ירדו מתחת ל-2.5 ו-3 ילדים לאישה.

ב-1798 טען הדמוגרף - כלכלן, מלתוס, שהעולם עומד בפני קטסטרופה, היות והאוכלוסייה גדלה בטור גיאומטרי ומשאבי המזון באופן אריתמטי. מלתוס לא צפה את מגמות הטכנולוגיה, הרפואה והחקלאות, ולא את הירידה הדרסטית בפריון.

הפטליזם והפסימיות של מלתוס ושל הלמ"ס משוללי-יסוד, והמציאות הדמוגרפית היא מקור לתקווה ולאופטימיות. אבל, תחזית 2008 של הלמ"ס מעלה את החשש שהלמ"ס נחושה ללמוד מההיסטוריה על ידי חזרה על, ולא הימנעות משגיאות סדרתיות.

------------------------------------------------

המאמר התפרסם לראשונה בווי-נט