מי צודק אבא או אימא?

ילדים יודעים לנצל אי שוויון דעות בין אבא לאימא.

הרב אליקים לבנון , כ"ו באדר ב תשס"ח

הרב לבנון
הרב לבנון
הרב לבנון

שאלה: הבן שלנו, כבן שנתיים. מאז שנולד עדיין לא ישן לילה שלם. הוא קם באמצע הלילה, מבקש לשתות או סתם בוכה. מצב זה יצר ויכוח ביני לבין אשתי כיצד להתנהג איתו. אני טוען שצריך להניח לו לבכות, והוא יירגע ויתרגל לישון כל הלילה. אך מנגד, אשתי לא יכולה להחזיק מעמד בצעקותיו והיא קמה להרגיע אותו. למעשה, אני חס עליה ולפעמים אני קם במקומה, בניגוד לדעתי, וזה גורם למתח בינינו. מי משנינו צודק?

תשובה:
גם אם הינך סבור שאשתך לא צודקת, אם בפועל אין באפשרותך לשכנע אותה, עדיף שתנהג כמותה בהסכמה גמורה, לא מתוך ויכוח, אלא מתוך ידיעה שחינוך הבן יהא טוב יותר אם ירגיש שאבא ואימא שווים ביניהם
אחד הדברים שילדים יודעים לנצל הוא אי שוויון דעות בין אבא לאימא. גם תינוקות רכים מזהים את הוויכוח ומנצלים זאת לטובתם כדי למשוך תשומת לב שלילית. לכן, עקרון יסודי הוא להשוות את הדעות. גם אם הינך סבור שאשתך לא צודקת, אם בפועל אין באפשרותך לשכנע אותה, עדיף שתנהג כמותה בהסכמה גמורה, לא מתוך ויכוח, אלא מתוך ידיעה שחינוך הבן יהא טוב יותר אם ירגיש שאבא ואימא שווים ביניהם. לכן, ככלל, אין לנהל ויכוח בין ההורים בפני הילדים. מותר לכל אחד להביע את דעתו, אך לא לנהל ויכוח על כל נושא. אם ההורים יודעים שבנקודה מסוימת אינם משתווים, ישוחחו בינם לבין עצמם והגיבור מביניהם יחליט שהוא מקבל את דעת בן זוגו ובלבד שלא יהיה ויכוח ומתח ביניהם.

יפה עשית בכך שנהגת לקום בלילה במקום אשתך כדי לאפשר לה להמשיך לישון. מצדך זו גבורה גדולה וראויה לכל שבח. עם זאת, כתבת שנושא זה גורם למתח ביניכם. אם כבר הגעת עד הלום עד שהינך מסוגל לקום בלילה במקומה, עשה עוד מאמץ קל והסר את הוויכוחים מסדר היום. אם לאשתך אין יכולת שלא לקום לצעקותיו של הבן ולכן היא נאלצת לקום, אין טעם שתנסה לשכנע אותה לנהוג אחרת.

עם זאת, הדרך בה אתה רוצה ללכת בוודאי טובה ונכונה. אין כל סיבה שילד בן שנתיים יתעורר בלילה, כמו שאדם מבוגר אינו קם סתם. הילד מתעורר מפני שאתם נענים לצעקותיו, אם כן הוא מציב לעצמו מטרה, לזכות לתשומת לבכם, ואכן הוא זוכה בה.


כאשר שאלת מי משניכם צודק זוהי שאלה שאיננה רלוונטית בבית ובמשפחה. כמו שהייתה פעם 'סיסמה': "בכביש היה חכם, אל תהיה צודק", כך גם בבית ובמשפחה
מה שאפשר לייעץ לך הוא להחליט שבמשך שלושה - ארבעה ימים אתה תיקח על עצמך את כל האחריות על חינוכו של הבן. בימים הללו, קח בחשבון שלא תוכל ללכת לעבודה ותהא מרותק לבית. תוכל להציע לאשתך לצאת לנופש אצל ההורים או בכל מקום אחר למשך הימים הללו. כאשר היא לא תהיה בבית, תוכל בהחלט לנהוג כפי מה שלבך נוטה ובמשך שלושה לילות תתכונן לכך שהבן יבכה בלילה ולא תקום אליו כלל. ברור שזמן כזה יספיק כדי להבהיר לילד שהמצב השתנה ושוב אינו משיג כל מטרה בבכיו. אחר כך, כאשר תחזור אשתך מהנופש תוכל לבשר לה בשמחה שהילד ישן כל הלילה.

והערה נוספת: כאשר שאלת מי משניכם צודק זוהי שאלה שאיננה רלוונטית בבית ובמשפחה. כמו שהייתה פעם 'סיסמה': "בכביש היה חכם, אל תהיה צודק", כך גם בבית ובמשפחה. גם כאשר הצדק עם אחד מבני הזוג, עליו לנהוג בחכמה ולהביא את בן זוגו אל דעתו בצורה שתתקבל על דעתו של בן הזוג ולא בכעין כפיה מתוך אמירה שאני צודק. צריך להיות חכם ולהתהלך על פי דרכו של הזולת, וכך הדברים יתקבלו על ידו.

המאמר הוא מתוך עלון "קוממיות".