הציונות הדתית יוצאת ממצרים

האפשרות להתחיל ולחשוב כבני חורין ההולכים בדרכי ה'.

צביאל שפר , ב' בניסן תשס"ח

דעות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

מה יהיה, מה צופן בחובו העתיד? רק נביא או להבדיל בעלת אוב יכולים לדעת בדיוק. הדבר היחיד שאנו, האנשים הפשוטים, יכולים אולי לעשות בנוגע להבנת העתיד הוא להביט במציאות ולזהות תהליכים פוליטיים והיסטוריים הנמשכים לאורך זמן, ומהם להסיק על שיקרה אותנו בעתיד.


התהליך המרכזי הנמשך כבר שנים ארוכות הינו התהליך בו מדינת ישראל מעבירה שטחי אדמה כבושים ונשק לאויביה, ובתמורה אינה מקבלת דבר למעט הבטחות
התהליך המרכזי הנמשך כבר שנים ארוכות הינו התהליך בו מדינת ישראל מעבירה שטחי אדמה כבושים ונשק לאויביה, ובתמורה אינה מקבלת דבר למעט הבטחות. תהליך זה המכונה "הסכמי שלום" נובע בחלקו מטופשות ובחלקו מרושעות, אך ברובו נובע באופן ישיר מחוסר היכולת של החברה הישראלית לעמוד מוסרית מול שכנותיה. במסגרת תהליך זה נרצחו כאלף וחמש מאות אזרחים יהודים ברובים שניתנו על ידי ממשלת ישראל, וכן בוצע טרנספר על רקע אתני-חברתי בתושבי גוש קטיף בשל מיקום מגוריהם, דעותיהם ודתם.
 
תהליך אחר הינו תהליך הנסיגה מלבנון בו נמסרו לאויב שטחי אדמה נרחבים, מוצבים, וכלי נשק ללא כל תמורה בשל מסע פרסום והפחדה של ארגון קיקיוני המכונה "ארבע אמהות", ובשל חוסר יכולתו של העומד בראש הממשלה דאז להציג אג'נדה ביטחונית שכנגד. תהליך זה הוביל למלחמה המכונה "מלחמת לבנון השנייה" ולמותם של מאה ועשרים חיילים, כמו גם להתעצמות החיזבאללה כארגון לוחם משמעותי ולהכנסת אמצעי לחימה רבים לאזור דרום לבנון.
 
החוק במדינת ישראל קובע כי "מי שעשה בכוונה ששטח כל שהוא ייצא מריבונותה של המדינה או יכנס לריבונותה של מדינת חוץ, מעשה שיש בו כדי להביא לכך, דינו-מיתה או מאסר עולם" (חוק העונשין תשל"ז חלק ב': עבירות, פרק ז': בטחון המדינה).

במדינת ישראל, כידוע, יש אנשים ותהליכים שהם מעל החוק. 
 
מה יהיה?
 

היה אפשר לחשוב כי הציבור בישראל יתעשת וידרוש מהכנסת להעמיד לדין את האחראים לכישלונות הנ"ל, אלא שהציבור בישראל שבוי בידי האליטה הפוליטית- משפטית-תקשורתית ששולטת בו כאילו היה עבד נרצע
היה אפשר לחשוב כי הציבור בישראל יתעשת וידרוש מהכנסת להעמיד לדין את האחראים לכישלונות הנ"ל, אלא שהציבור בישראל שבוי בידי האליטה הפוליטית- משפטית-תקשורתית ששולטת בו כאילו היה עבד נרצע. כך יוצא שהאחראים לכישלונות הנ"ל מקודמים לתפקידים חשובים ורגישים יותר, וממילא התהליך מקבל תאוצה וצובר עוצמה.
 
לאור כל הנ"ל, סביר להניח כי בתקופה הבאה אנו נראה את פירות הבאושים של התהליכים הללו :
הקמת מדינה פלסטינית בשטחי השומרון, ביצוע טרנספר גזעני בתושבי השומרון היהודים, ומלחמת לבנון השלישית שתגרור בעקבותיה כנראה מספר הרוגים ישראלי גדול מאה מונים.
 
מה אפשר לעשות?
 
ראשית, צריך להבין את שורשיהם של התהליכים שאנו חוזים בהם בימים אלה. התהליכים הללו הינם תוצאות רצונם של חלקים נרחבים באליטה הישראלית להפוך את מדינת ישראל למדינה ככל הגויים, מדינת "כל אזרחיה", והפחד שלהם מפני הדת היהודית - דתם. ההתחברות לתפישת העולם הכלל לאומית- גויית, על כל תחלואיה, מחריפה בחברה הישראלית התפשטות של כוחות אלימות ורוע, וממילא התהליכים הינם תוצאה של הקצנה ברוע הקיים בחברה הישראלית כתוצאה מדרך חיים חילונית-ישראלית זו.
 
באופן פרדוכסלי את התהליכים הללו מחזקים הגופים הציונים-דתיים, והרבנים המשרתים את המדינה. על פי תפיסת עולמם, כלל לא משנה כמה רוע יהיה במדינה. מדינה זו היא היא הגאולה השלמה בכל מקרה, והעומד בראש הממשלה הינו "המולך". לו, כך על פי תפישתם, מעמד המקביל לאלוקי ישראל. אנשי הציונות הדתית מאמינים באמת ובתמים כי החילוני הוא "אחי" בכל מצב, לא משנה כמה מושחת יהיה וכמה רעים מעשיו.
 

כך, באופן שאינו מפתיע, את המחיר הגבוה ביותר, מחיר האחווה עם אלו המורדים באלוקי ישראל, עומדים כנראה לשלם בעתיד הקרוב אנשי הציונות הדתית שהינם אחוז גבוה מהלוחמים בצבא וכמעט כל כולה של ההתיישבות בשומרון
אלא שבתורת ישראל נכתב אחרת. מעמדו של היהודי כיהודי וזכותו שלו על הארץ מותנים בפירוש במעשיו, ותוצאותיהם משליכות על המציאות.
 
כך, באופן שאינו מפתיע, את המחיר הגבוה ביותר, מחיר האחווה עם אלו המורדים באלוקי ישראל, עומדים כנראה לשלם בעתיד הקרוב אנשי הציונות הדתית שהינם אחוז גבוה מהלוחמים בצבא וכמעט כל כולה של ההתיישבות בשומרון. הם עומדים כנראה לשלם את המחיר כפי שקודם לכן שילמו אותו בנפשם ובבתיהם תושבי גוש קטיף שהיו השעיר לעזאזל של הממשלה והעם כולו, וכפי ששילמו אותו מאה ועשרים הלוחמים שלא חזרו ממלחמת לבנון חסרת האחריות והתוחלת בשל ההרפתקה הפוליטית של "צמד האודים העשנים".

המרוויחה הגדולה תהיה כנראה ש"ס בהנהגתו של הרב עובדיה יוסף שלא תפסיד בכל מקרה, ותמשיך לקבל את האתנן הגבוהה שהיא דורשת.

מה אפשר לעשות?
 
לדעתי, הציונות הדתית אינה בנויה למהלך שיסכל את העומד להתרחש. מהלך שכזה דורש שינוי מחשבתי נרחב. תהליך שינוי מחשבתי הינו תהליך הדומה לתהליך היציאה מעבדות לחרות של בני ישראל במצרים. תהליך זה הינו ארוך ומורכב ולו עליות ומורדות, ומנהיגי הציונות הדתית אינם בנויים לו בשלב זה. רק אחרי פינוי השומרון, כשאנשי הציונות הדתית יהיו מרוכזים בפחוני-מעברות בדומה לאחיהם מגוש קטיף, ורק לאחר שבתים רבים ישלמו את המחיר היקר מכל במלחמות המיותרות בצפון ובדרום, יתפנו כנראה אנשי הציונות הדתית לערוך חשבון נפש ותיקון כללי.
 

לדעתי, הציונות הדתית אינה בנויה למהלך שיסכל את העומד להתרחש. מהלך שכזה דורש שינוי מחשבתי נרחב. תהליך שינוי מחשבתי הינו תהליך הדומה לתהליך היציאה מעבדות לחרות של בני ישראל במצרים
חלקם ידרשו מהמדינה את המגיע להם ואת חלקם במה שיישאר ממערכות ההנהגה והשלטון הרקובות. חלק אחר יתייאשו מהמדינה ויחזרו לתפישה החרדית-גלותית בדומה לאנשי ישיבת "תורת החיים" של הרב טל מגוש קטיף.
 
אל מול התהליכים המורכבים והקשים הללו שיכול להיות שיתרגשו עלינו לרעה, לא הצליחה הציונות הדתית להעמיד תהליך כל שהוא, נהפוך הוא: כחלק מההשתלבות הכללית בתהליך החברתי-פוליטי עסוקים בשנים האחרונות מיטב הכוחות החיוביים בציונות הדתית ב"להחזיר חילוניים בתשובה" וב"לעודד את אנשי שדרות" (שני העניינים חשובים בפני עצמם, אך מקבעים את תודעת העבדות בנפשו של הדתי-לאומי).
 
הבנת הבעיה הינה רוב הדרך אל הפתרון
 
בסוף ספר מלכים ב', בפסוקים המתארים את הגורמים לחורבן מתוארת קיומה של אפשרות היפותטית להציל את ממלכת ישראל: "ויתאנף ה' מאד בישראל ויסירם מעל פניו לא נשאר רק שבט יהודה לבדו: גם יהודה לא שמר את מצוות ה' אלוקיהם וילכו בחקות ישראל אשר עשו : וימאס ה' בכל זרע ישראל ויענם ויתנם ביד שסי"ם עד אשר השליכם מפניו" (מלכים ב' פרק י"ז, י"ז-י"ט), כלומר: לו לפחות שבט יהודה היה נשאר נאמן לתורת ישראל יכול להיות שהחורבן היה נמנע ברמה זו או אחרת, אלא שיהודה בחר להיות נאמן ל"כלל ישראל" ובכך חרץ את גורלו .
 
כמו שבט יהודה בשעתו, הבחירה העומדת כיום בפני אנשי הציונות הדתית כדי לסכל את הרעות הקרבות היא האפשרות להתחיל ולחשוב כבני חורין ההולכים בדרכי ה', אלוקי ישראל, בלבד ושומרים את מצוות תורתו, וממילא להתחיל ולפעול במציאות כבני חורין ובכך להשפיע על המציאות ולהכריע את עתיד עם ישראל כולו לעבר עתיד טוב יותר, עתיד של תקווה ושגשוג.