קולנוע בשירות ההסברה

על ההסברה הישראלית להזין יותר את התרבות הפופולארית

ד"ר צחית שושני , י"א בניסן תשס"ח

דעות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

מותו של צ'רלטון הסטון מעלה למודע את סרטיו הישנים בהם כיכב, ויחד איתם עולים הרהורים על מידת ההשפעה ההוליוודית על היחס הבין-לאומי כלפי ישראל אז והיום. האם בזמנים של סרטי אפוס גדולים ופופולרים, כגון: "עשרת הדברות" (1956) ו"בן חור" (1959) דעת הציבור העולמית כלפי יהודים בכלל וישראל בפרט הייתה יותר אוהדת? נדמה שהייתה להם השפעה מסוימת על מתן תוקף הן היסטורי והן לאומי לקיום ריבונות יהודית בארץ ישראל. 


צרכי ההסברה הם כל-כך רבים ומורכבים שקשה להעביר מידע ומסרים במילים, ולהגיע למעגלי קהל רחבי היקף. קיים חסר בידע ובלבול משווע בקרב הציבור העולמי ואף הישראלי, לגבי ההיסטוריה העתיקה והמודרנית של העם היהודי בארץ ישראל
הסרט "עשרת הדברות" מעלה וממחיש את האיום העתיק על היהודים המתמשך, עד מציאותה המודרנית של מדינת ישראל העומדת עדיין מול התוקפנות הערבית. "בן חור" מזכיר לכל את עובדת הריבונות היהודית ההיסטורית בממלכת יהודה לפני ההשתלטות הרומית, את חיסול החיים היהודיים בארץ עם הכיבוש הרומי, ואף מרמז על עובדה נשכחת "פלסטינה", הוא שם (בעל מקורות יווניים) שניתן לארץ על ידי הרומאים (בשנת 135 לספירה) על מנת לטשטש את עברה היהודי.
 
גם הסרטים "אקסודוס" (1960), "כנר על הגג" (1971), "וינטל" (1983) עוררו אמפתיה כללית כלפי היהודים, כמו גם "סרטי השואה" המאוחרים יותר על אף שאלה לא ממש נקשרו במפורש או במרומז לזכות קיומה של מדינת ישראל בתודעה העולמית. בעידן שהפסיון של ישו שובר קופות בסדר גודל מקביל לסרטיו הנ"ל של הסטון, ניתן רק להמתין בצפייה דרוכה לסרט חדש. אולי אפוס נוסף, משוחרר מתפיסותיו הנאיביות-אוטופיות של טרנד ה"שמאל" והפוליטיקלי קורקט. 

אולי על ההסברה הישראלית להזין ביתר שאת את התרבות הפופולארית על גווניה היותר נגישים לציבור, בנוסף לאתרי האינטרנט. צרכי ההסברה הם כל-כך רבים ומורכבים שקשה להעביר מידע ומסרים במילים, ולהגיע למעגלי קהל רחבי היקף.


אולי על ההסברה הישראלית להזין ביתר שאת את התרבות הפופולארית על גווניה היותר נגישים לציבור, בנוסף לאתרי האינטרנט
קיים חסר בידע ובלבול משווע בקרב הציבור העולמי ואף הישראלי, לגבי ההיסטוריה העתיקה והמודרנית של העם היהודי בארץ ישראל. מצב זה מטשטש את העובדה שקיום המדינה לא נשען רק על זכות בת אלפי שנים, אלא קשור גם בצדק עכשווי, עקרוני, דתי וגיאוגרפי בכל אמת מידה רציונאלית.

בלי לזלזל במאמצי מערך ההסברה הנוכחיים, אולי גם אפשר היה למקד את השיח הבינלאומי בבעייה הקיומית שלנו ולשפר את תדמיתנו באמצעות קלוז-אפ קולנועי על המתרחש באזורנו.

אקשן ודרמה לא חסר כאן.