לאולמרט ברור מי אחראי להפקרת פולארד

לנבור בדברי ימיה של כנסת ישראל, ולמצוא ימים אחרים.

שמעון כהן , י"ט בניסן תשס"ח

שמעון כהן
שמעון כהן
צילום: עצמי

בימים האחרונים מעוררת את חמתו של ראש הממשלה, אהוד אולמרט, כוונת מבקר המדינה לבחון את טיפולן של ממשלות ישראל בפרשת פולארד. בראיונות חגיגיים הבהיר ראש הממשלה כי לא כל מה שהוא אומר לנשיא האמריקאי אמור לעניין את עם ישראל (אמירה מעניינת ומוזרה לכשלעצמה, בהתחשב בעובדה שמדובר בראש הממשלה של אותו עם ישראל).
 

מסתבר שהיו ימים בהם הייתה למר אולמרט נגישות לחומרים ראשונים במעלה בפרשת פולארד, היו אלה הימים בהם היה חבר בועדת משנה מיוחדת של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת
מכיוון שראש הממשלה לא מעוניין להשיב לכל השאלות בנושא יונתן פולארד ומכיוון שמנגד מדובר בכל זאת בראש ממשלתנו ולכן ידיעותיו בסוגיה חשובות לנו ומסקרנות אותנו, לא נותר לנו אלא לנבור מעט בדברי ימיה של כנסת ישראל ולמצוא ימים אחרים, ימים בהם הסכים מר אולמרט לחלוק את עמדותיו באשר לסוגיית היחס ליהונתן פולארד.
 
מסתבר שהיו ימים בהם הייתה למר אולמרט נגישות לחומרים ראשונים במעלה בפרשת פולארד, היו אלה הימים בהם היה חבר בועדת משנה מיוחדת של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. ועדת המשנה הוקמה בדיוק כדי לבחון את סוגיית הטיפול הממשלתי בפרשת פולארד לאחר חשיפתה. חשוב להזכיר, מדובר בוועדה שהוקמה בסוף שנות השמונים, כך שהחומרים, העדויות והזיכרונות היו עדיין טריים בארכיונים ובמוחות האנשים. בראש הוועדה עמד אז מי שעד היום מוגדר כ"שר החוץ המיתולוגי של ישראל", חבר הכנסת אבא אבן (ז"ל).
 
נבירה במסמכי הסיכום של אותה ועדת משנה מעלים כי חברי הוועדה התחלקו בתום הדיונים לשני חלקים. אפשר לכנות אותם החלק הימני מול החלק השמאלי. בחלק השמאלי ניצבו חברי הכנסת אבא אבן, שמחה דיניץ ומיכה חריש. מנגד, בחלק הימני, ניצבו חברי הכנסת אליהו בן אלישר (ז"ל), דוד מגן ואהוד אולמרט.
 
לא נאריך כאן בחילוקי הדעות בין שני הפלגים, כיוון שלא בניתוחים היסטוריים עסקינן. מה שמעניין אותנו כעת, ולפיכך נתכנסנו כאן, הוא בירור עמדותיו של חבר הכנסת דאז, ראש הממשלה דהיום, אהוד אולמרט.
 

מסתבר שלשלישיית בן אלישר, מגן ואולמרט (שאגב, אולמרט היה הדומיננטי מבין שלושתם) היה אשם אחד בהפקרתו של המרגל הישראלי. לאיש הזה קוראים, כך מסתבר, שמעון פרס
מסתבר שלשלישיית בן אלישר, מגן ואולמרט (שאגב, אולמרט היה הדומיננטי מבין שלושתם) היה אשם אחד בהפקרתו של המרגל הישראלי. לאיש הזה קוראים, כך מסתבר, שמעון פרס. אז ראש הממשלה, היום נשיא המדינה. הדברים מתבררים מנוסח הפרוטוקול המסכם ונדמה שלא צריך להוסיף עליהם, ולו מילה אחת. בפרק שתחת הכותרת "עמדת החברים אליהו בן אלישר, אהוד אולמרט ודוד מגן" מתארת השלישייה את אותה שיחת טלפון לילית בין שר החוץ האמריקאי ג'ורג' שולץ לראש הממשלה הישראלי שמעון פרס, שיחה בה התחייב פרס לרשימת התחייבויות בעקבות הפרשה:

1. "הישראלים המעורבים בפרשה יתושאלו על ידי נציגי הממשלה האמריקאנית".

2. "מסמכי פולארד יוחזרו לארה"ב".

3. "יחידת הלק"מ מפורקת ואנשיה יפוטרו".

4. "יינקטו צעדים משמעתיים נגד האנשים האחראים לפרשה".

אגב, בספרו 'ראיתי אותם' מתאר העיתונאי דן מרגלית את אותה שיחה ככזו שנעשתה "מתוך קורי שינה" של פרס, וככל הנראה בהתאם היו גם התוצאות. "במקום לומר לו כי ישוב לדון בתביעתו ובתרעומתו לאחר שיצחצח את שיניו, הבטיח לו פרס מתוך קורי שינה כי ישראל תעמיד לרשות ארה"ב את כל המידע שבידיה", כך כתב מרגלית בספרו.
 

מוסיפים ומציינים אולמרט, מגן ובן אלישר כי את החלטתו להעביר את המסמכים קיבל פרס לבדו, ללא התייעצות כלשהי. "להחלטה על החזרת המסמכים לא קדם כל דיון במסגרת צוות השרים או בכל פורום אחר
אם למישהו נדמה שביקורתם של אהוד אולמרט וחבריו כלפי פרס מתייחסת אך ורק לקורי השינה שמתוכם התחייב למסור את המידע, טעות בידו. אולמרט, מגן ובן אלישר קובעים בסיכום הבדיקה כי אומנם נכון היה להציע שיתוף פעולה לארה"ב ולהתנצל באופן חד משמעי על הפרשה, אך התחייבותו של פרס ומסירת המסמכים הייתה חמורה מאין כמותה.

"הסכמתו של ראש הממשלה שמעון פרס להחזיר המסמכים שהובאו על ידי פולארד הייתה מוטעית מיסודה, וגרמה נזק חמור ביותר. מסמכים אלה היוו את הבסיס שהביא להרשעתו של פולארד ולגזר דין מאסר עולם שהוטל עליו".

השלישייה בראשות אולמרט אינה מקבלת את הסבריו של פרס כאילו התחייב להעביר את המסמכים לאחר שקיבל התחייבות אמריקאית שלא ייעשה בהם שימוש. "ראש הממשלה לא שעה לעצת הגורמים שטיפלו בפרשה, שסברו שאין אפשרות להחזרת מסמכים אלה".

מוסיפים ומציינים אולמרט, מגן ובן אלישר כי את החלטתו להעביר את המסמכים קיבל פרס לבדו, ללא התייעצות כלשהי. "להחלטה על החזרת המסמכים לא קדם כל דיון במסגרת צוות השרים או בכל פורום אחר. לא מצאנו כל רישום על התייעצות, ישיבה, דיון או אפילו שיחת טלפון מוקדמת שבה סוכם על צעד זה". עם זאת מבקרים השלישייה גם את ההסכמה המאוחרת שנתנו שרי הממשלה להחלטתו העצמאית של פרס, זאת למרות שכבר היה כמעט בלתי ניתן לסגת מההתחייבות הלילית שנתן פרס לשולץ בלי לסכן את יחסי ישראל ארצות הברית.


ניתן להוסיף ולדלות ממעמקי דו"ח הסיכום של אותה ועדת משנה פרטים מרתקים נוספים, כדוגמת חילוקי הדעות בין הפלג הימני שבוועדה לזה השמאלי בשאלה: האם שיקר פרס בפני חברי הכנסת אם לאו?
בסיכומם של דברים מטילים חברי השלישייה את האחריות על הפרשה כולה על פרס, שמיר ורבין במשותף, זאת בשל אחריותם כראשי ממשלת האחדות ומתוקף עדותם שלהם לפיה ההחלטות שהתקבלו לאחר חשיפת הפרשה התקבלו על דעת שלושתם יחד. עם זאת קובעים אולמרט, מגן ובן אלישר כי "הואיל ושמעון פרס היה ראש הצוות שטיפל בפרשה אחריותו הפרלמנטארית בעניין זה עודפת".

ניתן להוסיף ולדלות ממעמקי דו"ח הסיכום של אותה ועדת משנה פרטים מרתקים נוספים, כדוגמת חילוקי הדעות בין הפלג הימני שבוועדה לזה השמאלי בשאלה: האם שיקר פרס בפני חברי הכנסת אם לאו? אך כפי שציינתי לעיל לא בסקירה היסטורית אנחנו עוסקים, אלא בניסיון לברר מה חושב ראש הממשלה אהוד אולמרט באשר לאחריות להפקרת פולארד. אם כן, המסמכים מעידים על עמדותיו של מר אולמרט וגם אם ירצה להתחמק מלהשיב למבקר המדינה או לעיתונאים, האחראי מבחינתו למחדל הפרשה הוא ראש הממשלה שאז, שמעון פרס.