ציוויליזציות על מסלול ההתאבדות

ישראל וארה"ב זקוקות להתנערות מכוחות ההרס שמבפנים.

יוסף דוריאל , כ"ב בניסן תשס"ח

יוסף דוריאל
יוסף דוריאל
ערוץ 7

פרופ' טוינבי, שלא ראה עתיד מזהיר לעם היהודי, לא תיאר לעצמו עד כמה אמרתו הבוטה על גורל ציוויליזציות תהפוך בימים אלה לאזהרה מוחשית לישראל וגם לאמריקה. כאן וגם שם התפתחה שכבת אוכלוסייה, מהצמרת החברתית למעלה ועד ללהקות עיתונאים וקוראיהם המבולבלים למטה, המושכת ציבור תמים למסלול התפרקות מערכי היסוד של חזונם הלאומי, תוך התמסרות לשטיפות המוח של כוחות רשע חיצוניים, וכך נוצרת התודעה ההתאבדותית שיש להשלים עם כל מה שטוב לאויב ולהתנגד לכל מה שטוב לעם המתגונן. באין הנהגה לאומית ראויה לשמה הופך הציבור לעדר, ללא מטרה משותפת מלכדת, ומפקיר בלי להרגיש את גורלו לשעבוד חיצוני. כך מסתיים תהליך ההתאבדות.

ד"ר גיא בכור, מחשובי המומחים להתנהגות עמי ערב, נתן ביטוי ציורי לשטיפת המוח העוברת עלינו בהשראת אויב ערבי חיצוני: "תקשורת המסתחררת מאושר כאשר מעלים את הוויתור על הגולן". זה אותו אושר שאפף אותם כשחיסלו עשרים יישובים יהודים בחבל עזה והפכו את תושביהם לפליטים, ובתמורה קיבלו מדינת טרור רצחנית שהפכה את מערב הנגב לשדה קטל.

ומשהו מניסיוני האישי: אחרי שחשפתי בתחקיר מקצועי את עלילת הדם של "רצח הילד מוחמד א-דורה", ואחרי שכל בר-דעת בתקשורת הזרה שבדק את מסקנותיי רק חיזק אותן, יכולתי להניח שמדינת ישראל תדאג לטפל כראוי במפיצי העלילה ותמנע על ידי כך ניסיונות חוזרים להפעיל נשק מורעל זה. במקום זאת, זכיתי להתקפת חזית מאוחדת של עיתונאי ישראל שהגיעה לשיא כאשר סגנית נשיא בית משפט בתל אביב פסקה (בלי טיפת ידע בנושא) שמהנדס בעל 50 שנות ותק "אינו יודע גיאומטריה של זוויות", ושהתחקיר המקצועי "הביא נזק למדינת ישראל".

החגיגה של חסידי הטרור לא איחרה לבוא – מתל אביב ועד פריס. ההמשך הצפוי לחלוטין היה בביום המחזה של "טבח הילדים בכפר קנא" שחרץ את גורל מלחמת לבנון השנייה. מעוּדדים מהצלחת המכות המוטחות על ישראל, באמצעות סרטוני טלוויזיה, נמצאו הדואגים לחלק מצלמות וידיאו לפלסטינים שיצלמו כל תמונה אפשרית שתוסיף להשחרת פני ישראל בעולם, וכך משגשגת תעשיית ביוּמים של "פשעי מלחמה ישראלים", שזכתה כבר לכינוי PALLYWOOD.

ובימים אלה כשמהדורת החדשות של הביביסי העולמי נפתחה בתיאור משתפך של "אסון הומניטארי בעזה" בגלל "מצור" ישראלי עם הטפות מוסר נגד "ענישה קיבוצית מצד כוחות הכיבוש" (לא ידעתי שכבשנו מחדש את עזה), יכולנו לשמוע כמה גמגומי הצטדקות מישראל, אך לא תגובה מוחצת נגד תעמולת זוועה זו ומפיציה. הנורמה היא שמה שלא יהיה אנחנו צריכים להיות האשמים. והפגם האטנו-ביולוגי שהתפתח בקרב יהודים וגורם לתופעות הנ"ל פועל גם מעבר לים: אין זה מקרה שמיליארדר יהודי שהתעשר מספסרות במטבע, והתואם בדיוק את דמות היהודי הטפיל בתעמולה האנטישמית המסורתית, הוא מראשי תומכיו של מועמד לנשיאות ארה"ב שמורהו הרוחני קורא מהכנסייה שלו – "אלוהים קלל את אמריקה". וזה לא מפריע ליהודים בתקשורת האמריקאית להתגייס למען אותו מועמד, כמו שאקדמאים ישראלים התגייסו לעזרת ההסתה האנטי-ישראלית. אין זה משנה אם מועמד זה לא יזכה בסוף, בבחירות לנשיאות. הציבור הגדול הנוהה אחריו הוא צפירת אזעקה מפני סטיית המדינה האדירה המנהיגה את העולם החופשי למסלול התאבדותי של השתעבדות לאימפריאליזם האסלאמו-נאצי. ולמי שהמילה השתעבדות נראית חריפה מדי, מוטב שישים לב להשתעבדות חסרת האונים שכבר חיה וקיימת למכתיבי מחירי הגזל של הנפט שכל עלייה בהם מזרימה יותר כסף לטרור הבינלאומי.

ארה"ב כמנהיגת העולם החופשי וישראל כעמדה הקדמית שלו מול האימפריאליזם האסלאמו-נאצי זקוקות באופן אנוש להתנערות מכוחות ההרס שמבפנים, וזה לא יקרה ללא הנהגות אמינות שחייבות לקום שם וגם כאן להתמודדות עם האתגר הקיומי לציוויליזציה שלנו.